משרד הביטחון חשף בשבוע שעבר לראשונה מיירט לייזר חדשני, ראשון מסוגו בעולם, שיכול ליירט איומים בצורה זולה בהרבה מטכנולוגיות קיימות כדוגמת כיפת ברזל. במה שהוגדר כפריצת דרך דרמטית נקבע כי היא תביא לפיתוחם של "מערכות יירוט שיביאו לשינוי אסטרטגי ביכולת ההגנה האווירית".
אתר "defense news", מהאתרים הביטחוניים המובילים בעולם, ניתח בסוף השבוע את פריצת הדרך ובחן האם מדובר אכן במהפכה. המאמר נכתב במשותף על ידי יעקב נגל, שכיהן בעבר כראש המטה לביטחון לאומי בפועל, מייג'ור לין "טריקסי" זיוויטסקי, אנליסטית מודיעין של חיל האוויר האמריקני, ובראדלי באומן, לשעבר יועץ לביטחון לאומי של חברי ועד ביטחוני בסנאט האמריקני. שלושת הכותבים הינם בכירים ביותר בתחומם.
"מדעני ממשלת ישראל ושותפים בתעשייה פיתוח מקור לייזר במצב מוצק המסוגל לייצר קרן קוהרנטית, שמבוססת על מספר מודולי לייזר קטנים יותר, חזקים מספיק כדי ליירט טילים ורקטות", הסבירו השלושה. שתי התוכניות הראשונות שהציגו במשרד הביטחון מתמקדות ביכולת לייצר לייזר קרקעי שיפעל כתוספת לכיפת ברזל, ויכולת לייזר שמותקנת על גבי רכב ומטרתה להגן על כוחות ניידים. "התוכנית השלישית, שזמן פיתוחה עשוי להימשך זמן רב יותר, מבקשת לייצר גרסה מוטסת שתגן על שטחים גדולים יותר".
למרות שמדובר במהפכה, קובעים השלושה, העובדה שבמשרד הביטחון מעוניינים להדגים את היכולות של הלייזר השנה היא מאתגרת. "ציר זמן זה עלול להיות מאתגר. למרות שהפיתוח מהווה אבן דרך משמעותית, חשוב להבין גם את מגבלות הטכנולוגיה".
"לטכנולוגיה זו יש פוטנציאל לספק יכולת חסכנית להגנה מפני טילים. הפיתוח של המערכת יקרה, אך העלות של שיגור לייזר בודד זניחה. לכן, לאחר שהמערכת תיוצר, היכולת יכולה להוזיל את העלויות שבשיגור למשל מיירטים יקרים לעבר רקטות יריבות זולות יחסית". עוד הוסיפו: "הטכנולוגיה יכולה לספק לישראל מלאי מיירט כמעט בלתי נדלה, למשימות מסויימות, כל עוד הכוחות הצבאיים שומרים על גישה לחשמל".
אך כאן מגיע גם אבל – "למרות היתרונות המשמעותיים הללו, המציאות הטכנית העכשווית מציגה מגבלות מסויימות". כך למשל, קובעים המומחים, הטכנולוגיה לא תספק יירוט במהירות האור. אומנם, הקרן תגיע ליעד במהירות זו, הרבה יותר ממיירט מסורתי, אך היא תצטרך להישאר על המטרה מספר שניות לפני שתשמיד אותה. "משך הזמן הנדרש יהיה תלוי במשתנים כמו מרחק, עוצמת קרן, תנאים אטמוספריים, אופי המטרה והמיקום המדויק של הירי במטרה".
המיירט על מטוס - רק בהמשך // צילום הדמיה : אגף דוברות והסברה, משרד הביטחון
בניגוד לכיפת ברזל, שמסוגלת לשגר מספר מיירטים בו זמנית, כל אחד לעבר מטרה אחרת, קרן ליייזר בודד יוכל להתמקד במטרה אחת בכל פעם, הם אומרים. "אפשר כמובן להפעיל מספר קרנות, אך הציוד הנדרש לכך יכול להפוך במהירות לבעלת עלות גבוהה. כתוצאה מכך, טכנולוגיית לייזר זו, לפחות לעת עתה, אינה מתאימה להתמודדות עם יריבים שמורכבים ממספר גדול של איומי אוויר".
בשל אתגרים שקשורים בעלויות, במשקל וביכולת התמרון, קובעים עוד השלושה, ככל הנראה לטווח קצר הטכנולוגיה החדשה תפעל בשילוב עם סוללות כיפת ברזל ולא ככלי מיירט אבסלוטי. "אם המערכת תפעל כראוי, הטכנולוגיה תגדיל את יכולתה של מערכת כיפת ברזל וכך יוכלו בישראל לשמור על המיירטים המסורתיים עבור יעדים ותנאי מזג אוויר שאינם מתאימים לקרן לייזר".
המומחים ציינו כי גם משרד ההגנה האמריקני מתקדם בתחום הלייזר, והצבא האמריקני החל בבדיקת לייזרים שנועדו להשמיד מזל"טים וטילים, אך כרגע המערכת מוגבלת ומסוגלת להשמיד רק מל"טים וחלק מהטילים הטקטיים. לכן, "ההתאמה הישראלית של כיפת ברזל ויכולות הלייזר, עשויה להיות רלוונטית לצבא ארה"ב".
"השלב הבא בטכנולוגיית הלייזר הוא הגדלת תפוקת הלייזרים כדי להביס את האיומים הגבוהים יותר, שנמצאים בארסנל של הצבא הרוסי, הסיני והאיראני. אך זה ייקח עוד זמן", הם כתבו וסיכמו: "מכיוון שככל הנראה הטכנולוגיות של המדע הבדיוני הופכות למציאות, חשוב שארה"ב וישראל יגיעו אליהן לפני יריביהן. בהתחשב בצרכים המשותפים וביכולת המוכחת של שני המשרדים בעלי החדשנות הביטחונית, ברור שארה"ב וישראל יוכלו לעשות זאת בצורה הטובה ביותר יחד".