בית משפט המחוזי בחיפה הפך לאחרונה החלטה של קצין התגמולים של משרד הביטחון, וקבע כי חייל ששירת ביחידה מסווגת וכתוצאה מכך לקה במחלת עור קשה, יוכר כנכה צה"ל. שנה בדיוק לאחר הפרסום ב"ישראל היום", קבעו שלושת השופטים כי פסק הדין של בית משפט השלום, שלא הכיר בו כנכה צה"ל, יבוטל וכי הוא יפוצה.
בינואר 2019 פורסם ב"ישראל היום" כי החייל, ששירת במהלך יחידה מסווגת, לקה כתוצאה מכך שעבר משמרות ארוכות, עד כדי 30 שעות, במחלת עור (פסוריאזיס) אולם במשרד הביטחון מסרבים להעניק לו אחוזי נכות.
במסגרתו תפקידו של ד' ביחידה הטכנולוגית המסווגת, הוא נאלץ לעבוד בזמינות גבוהה ותוך כדי הקפצות רבות, כשיום עבודה סטנדרטי שלו היה בן 10 שעות ומעלה. כשהיה מצב ביטחוני רגיש, ציין עורך הדין, עבד ד' אף 20-30 שעות ברציפות. בממוצע עמד מספר שעות הנוספות שעבד בחודש על 40 שעות.
בעקבות מתיחות צבאית בחורף 2013 הוטלה על ד' עבודה רבה, שכללה משמרות ארוכות, עד כדי 25 ו-30 שעות ברציפות, מה שלדברי עורך דינו און רונן, העמיד אותו במצבי לחץ בלתי מוכרים וגרר הידרדרות במצבו הנפשי. חודשיים לאחר תקופה זו, במאי 2013, החלה להופיע פריחה בידו השמאלית שהתפשטה לאחר מכן ליד ימין ולרגליים. בדיעבד, נכתב בכתב ההגנה, התברר שהלחץ הדחק הנפשי שממנו סבל בעקבות שירותו, הוביל להתפרצות של מחלת העור.
"קצין התגמולים נהג בחייל כאחרון הפקידים בחברות הביטוח". עו"ד און רונן // צילום: דוד סקורי
כראייה לטענות החייל, הובאה חוות דעתו של פרופ' אריה אינגבר, מנהל מחלקת העור בבית החולים הדסה בירושלים, שקבע כי טווח הזמנים בין דחק נפשי להופעת הפסוריאזיס הוא מספר חודשים, כך שהדבר מתאים לאירוע זה. לדבריו, המחלה פרצה בעקבות שירותו הצבאי של ד' וכי הוא צפוי לסבול מהמחלה כל ימי חייו. אולם למרות דרישתו של החייל, כשפנה לקצין התגמולים בקשתו נענתה בשלילה. לטענתו, אין קשר בין מחלת העור שממנה סובל ד' לבין תנאי שירותו הצבאי.
בצעד יוצא דופן, קבעו השופטים כי למרות שגם החייל הודה שייתכן שגם העובדה שעישן גרמה לנכותו, הרי שזו תוטל באופן בלעדי על שירותו הצבאי. "לאחר שנתנו דעתנו לפרוטוקול הדיון שהתנהל בפני הוועדה, לכל התיעוד הרלוונטי, לחוות הדעת של המומחים משני הצדדים, לנימוקי הערעור... מסקנתנו היא שדין הערעור להתקבל, באופן שתיקבע גרימה מלאה בין תנאי שירותו הצבאי של המערער לבין מחלת העור ממנה הוא סובל".
לבסוף, קבעו השופטים, יש קשר סיבתי מלא של גרימה בין שירותו של המערער לבין מחלת העור שממנה הוא סובל, ולכן הם מבטלים את פסק דינה של הוועדה ומחייבים את משרד הביטחון לשלם שכר טרחת עורך דין לתובע.
"למרבה הצער קצין התגמולים נהג בחייל, ששובץ בתפקיד טכנולוגי בעל רמת סיווג גבוהה, כאחרון הפקידים בחברות הביטוח הפרטיות ודחה את תביעתו", אמר עו"ד. "קצין התגמולים הביא מומחה שקובע שמדובר במחלה שאין קשר בינה ובין השירות וזאת בניגוד לקביעות הרופאים המטפלים העובדים עם אותו המומחה באותו בית החולים". דחיית התביעה הובילה למסע בן שש שנים, הוסיף עורך הדין, על מנת להפוך את ההחלטה.
"אנו שמחים מאוד על החלטתו המפורטת של בית המשפט המחוזי אשר קיבל את עמדתנו במלואה וקבע שהמחלה ממנה סובל החייל היא מחלת הפסוריאזיס אשר הופיע עקב דחק נפשי קשה ונגרמה עקב שירותו הצבאי. אנו מקווים שפסק הדין המפורט יביא לשינוי באופן בו נוהג קצין התגמולים בחיילינו. התנהלותו של קצין התגמולים לא רק שגורמת לבזבוז כספי ציבור וזמן שיפוטי יקר, אלא פוגעת באמונם של החיילים ובני משפחותיהם במערכת הצבאית ובכך פוגעת בכולנו", אמר עו"ד רונן.