לפני 54 שנה נפטר יעקב שמילוביץ ונטמן בבית העלמין הישן חוף הכרמל, ללא מצבה וככל הנראה גם כמעט ללא אנשים שפקדו את קברו. לפני כחודש, אדם ערני אחד שם לב לכך והחליט לפעול על מנת שסוף סוף יזכה יעקב לכבוד האחרון באמת.
ישראל זיסק ממושב משואות יצחק שבדרום, הצפין כמדי שנה עד לחיפה כדי להשתתף באזכרה לדודו, ישראל גלבוס שעל שמו הוא קרוי, אשר נרצח בשנת 1965 על ידי מחבלים ונקבר בבית העלמין הישן שבחוף הכרמל. לפתע, הוא הבחין כי סמוך לקברו של דודו, ישנו מקום פנוי ללא מצבה.
תחילה חשב זיסק כי מדובר במקום ריק מקבר, אך במבט שני זיהה כי על גבי האדמה מונח שלט ממתכת מלא חלודה שכמעט ולא ניתן היה לקרוא את הכתוב בו. לאחר שבירר עם גורמים שונים בהנהלת בית העלמין, נוכח לדעת כי במקום קבור אדם בשם יעקב שמילוביץ.
שמילוביץ נולד ברומניה בשנת 1910, שרד את השואה ועלה לישראל בשנת 1962. שלוש שנים לאחר מכן, נפטר בגיל 55 כשהוא בודד וללא משפחה, למעט אחיו שככל הנראה היה זה שהביאו לקבורה.
הידיעה כי ישנו אדם שנקבר ללא מצבה שתכבד את זכרו כראוי, הציקה לישראל. "סברתי שלא יכול להיות שבמדינת היהודים, לאדם שנקבר בבית עלמין לא תהיה מצבה במשך 54 שנים", הוא אומר ומוסיף כי באותו הרגע החליט, "שהגיע הזמן שתהיה לו מצבה ולו הפשוטה והצנועה ביותר". זיסק נעזר בבתיה כרמון, שעבדה במשך שנים רבות במשרד הפנים, ובדורית פרי מעמותת "לתת פנים לנופלים" וכך הגיע לפרטי האיש. לאחר מכן פנה למי שמשמש כמפקד זק"א בעיר הולדתו באר שבע, הרב משה דיקשטיין, וזה הצליח לגייס תרומות בסך 4,500 שקלים אשר אפשרו את רכישת המצבה לזכרו של שמילוביץ.
מי שהתרגשה ממעשהו הייתה יו"ר מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל, חברת הכנסת לשעבר וילידת רומניה בעצמה, קולט אביטל, אשר כתבה לזיסק: "אני מבקשת להודות לך מקרב לב על יוזמתך ועל החסד שעשית בהענקת שם וקבר לאיש שנפטר לפני שנים כה רבות".
זיסק אמנם הוביל את מעשה החסד האחרון עם שמילוביץ, יותר מחמישה עשורים לאחר שנפטר, אך לדבריו יש עוד עבודה רבה בנושא. "מבירור שעשיתי, רק בבית העלמין הישן בחוף הכרמל, ישנם כמאתיים קברים ללא מצבה. אני מניח שבכל הארץ המספר מגיע לכדי אלפים ויותר מכך. לכן מדינת ישראל צריכה לקחת על עצמה להציב מצבות על גבי כל אותם קברים ישנים שאף אחד לא פוקד אותם ולהעניק כבוד אחרון לכל אותם אנשים שכבר אינם בין החיים"
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו