המלצה: להציב מצלמות בכל חדרי הניתוח

חשיפה: לראשונה בתולדות מערכת הבריאות, ועדת חקירה מיוחדת במשרד הבריאות ממליצה על איסוף פרסום ומעקב קבוע אחר נתוני הצלחות וכישלונות בניתוחים בכלל בתי החולים - כולל תמותה וסיבוכים. 

כמו כן, הוועדה קוראת להסדרת הצילום של ביצוע הניתוחים בכל חדרי הניתוח בבתי החולים בארץ. עד היום משרד הבריאות לא אסף באופן שיטתי נתונים על תמותה ועל תחלואה בעקבות ניתוחים בישראל ונתונים אלה לא קיימים כלל. ועדת החקירה, שממצאיה נחשפים כאן לראשונה, בדקה את התלונות של אלוף (מיל') גיורא איילנד, בן 67, על הטיפול הרפואי שקיבל בעקבות מחלת סרטן הערמונית.

• איגוד האורולוגים: "מחויבים רק לבריאות החולים" | תגובות

על פי דו"ח הוועדה, התלונות היו על הטיפול הרפואי שקיבל בשנים 2016-2010 על ידי כ־20 רופאים בכירים בבתי החולים אסותא בתל אביב, מדיקל סנטר בהרצליה, שיבא בתל השומר ומאיר בכפר סבא. הוועדה שמעה את עדותו של איילנד ואת עדויות הרופאים, וממצאי החקירה הועברו לאחרונה לד"ר בועז לב, נציב קבילות הציבור. התלונות של איילנד פורסמו בתוכנית "המקור" עם רביב דרוקר בערוץ 13 בינואר השנה.

הוועדה דחתה בתוקף חלק ניכר מהטענות המרכזיות של איילנד על הרופאים שטיפלו בו וניתחו אותו, ובמיוחד הטענות על הטיפול ועל הניתוח שנעשו לאיילנד על ידי פרופ' ג'ק בניאל, מנהל המערך האורולוגי בבית החולים בילינסון בפתח תקווה, שניתח אותו באמצעות רובוט בבית החולים אסותא בתל אביב בספטמבר 2016.

הוועדה קבעה כי "התנהלותו של פרופ' בניאל לאורך כל הטיפול היתה סבירה ומקובלת". הוועדה העלתה ביקורת יוצאת דופן על חלק מתלונות איילנד כפי שפורסמו בתקשורת, וקבעה כי היא "מתייחסת בביקורת לאמירות המכלילות ציבור שלם ככזה המסתיר מידע באופן מכוון או פועל ממניעים זרים".

בראש הוועדה כיהן פרופ' אריאל הלוי, מנהל המערך הכירורגי לשעבר של ביה"ח אסף הרופא, ואיתו לוועדה כיהנו השופטת בדימוס מיכל שריר, פרופ' דב פודה, המנהל לשעבר של המחלקה האורולוגית בביה"ח הדסה עין כרם, פרופ' טל מיכאל, חוקר בתחום מהפקולטה לרפואת שיניים באוניברסיטה העברית, ועו"ד גדעון צוריאלי ממשרד הבריאות.

דרגת סיכון גבוהה

איילנד נחשב לקצין מצטיין בשורת התפקידים שמילא בעת שירותו בצה"ל. ב־2016 התגלתה אצל איילנד מחלת סרטן הערמונית בדרגת סיכון גבוהה, והוא נותח להסרת הערמונית באמצעות רובוט על ידי פרופ' בניאל באסותא. לאחר הניתוח הוא החל לסבול מכאבים קשים מאוד ומסיבוכים נוספים, שמחלקם הוא סובל עד היום.

לפני הניתוח ולאחריו הוא התייעץ עם שורה ארוכה של רופאים בכירים בארץ ובארה"ב, ובפנייתו למשרד התלונן כי הרופאים שטיפלו בו בארץ לא דנו איתו על השיטות הטיפוליות שאינן ניתוח, וכי לא דיווחו לו לפני הניתוח על כל הסיכונים האפשריים ועל האפשרות שהוא יזדקק להקרנות לערמונית, גם אם יעשה ניתוח.

בדו"ח החקירה ציינה הוועדה כי לפי הנתונים שנמסרו לה, פרופ' בניאל מבצע 5-2 ניתוחים באמצעות רובוט לכריתת הערמונית בשבוע. ואולם, הוועדה הדגישה כי משרד הבריאות לא בודק ולא אוסף את הנתונים של סיבוכים ומידת ההצלחה של הניתוחים בכל תחומי הכירורגיה.

הוועדה המליצה למשרד הבריאות: "לבחון עם הגורמים המקצועיים את הקמתו של מערך רישום ממוחשב לכל הניתוחים, כולל סיבוכים ותמותה". הוועדה ציינה כי האיגוד האורולוגי הביע כבר תמיכה עקרונית, וזאת "בתנאי שייקבעו כללים ברורים".

הוועדה העלתה ביקורת על כך שבאסותא הוחתם איילנד לפני הניתוח על טופס הסכמה כללי, ולא על טופס ייעודי לניתוח כריתת הערמונית. כמו כן, הוועדה ציינה כי את תוצאות הבדיקה הפתולוגית שהוא ערך היה צריך למסור לו הרופא בשיחה אישית, ולא להסתפק במסירה טלפונית או בהעברה בפקס של התוצאות. 

עוד המליצה הוועדה למשרד הבריאות לבחון מחדש את הדרישה להנהיג בארץ תוכנית לאומית לגילוי מוקדם של סרטן הערמונית באמצעות בדיקת PSA (בדיקת דם שמגלה את רמת החלבון המיוצר בערמונית, שמהווה במקרים רבים אינדיקציה למחלת הסרטן), לחייב את הרופאים למסור בעצמם למטופלים את תוצאות הבדיקה, וכן להכין דף הסבר למטופלים על תופעות הלוואי בניתוחים ובהקרנות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו