אף לא אחד מבוגרי בית הספר "השלום" במצפה רמון לא יתגייס ליחידת מודיעין. בעוד שבצה"ל טוענים כי למקום המגורים אין כל השפעה על השיבוצים השונים, במועצה המקומית יש שטוענים שהדבר מעיד על הדרה, מכוונת או לא, של אנשי הפריפריה מתפקידי מפתח ביחידות היוקרתיות.
"יש בדיחה", מספר בוגר בית הספר, יהושע דיין, "שיחידת 8200 פירושה שמונה מהפריפריה ו-200 מהמרכז". לדבריו, "בשנים האחרונות לא היה בוגר אחד שהתקבל למודיעין ואני בספק אם אי פעם היה מישהו מבית הספר ששירת שם". ממידע שהגיע ל'ישראל היום' עולה כי מבין 48 המועמדים לגיוס מטעם המוסד החינוכי במחזורי הגיוס האחרונים, התמיינו למודיעין תשעה, שלא הצליחו להגיע לקו הסיום.
על מנת לשרת בחיל המודיעין, על המועמדים השונים לעמוד בתנאי סף שונים. למשל, כדי להתקבל למסלול מת"ן, שמשתייך ליחידת איסוף המודיעין וההתרעה המרכזית של חיל המודיעין ומתרכז בעיקר במחקר ופיתוח מקורות, למתמיינים צריכים להיות נתוני דפ"ר (דירוג פסיכוטכני ראשוני) של 70 ומעלה, פרופיל 25 ומעלה ולפחות חמש יחידות לימוד פיזיקה.
תנאי הסף לשירות במסלול אגו"ז (אנליסט גיאו ויזואלי), המתמקד במחקר מידע גיאוגרפי הנאסף על ידי חיל המודיעין, הם דפ"ר 60 ומעלה, פרופיל 45 ומעלה, קב"א (קבוצת איכות) 53, ולימודים במגמה ריאלית. ואילו כדי להשתייך לאחד ממסלולי הערבית בחיל, שמטרתם הפקת מודיעין בתחום השפה הערבית, קליטתו וניתוחו, על המועמדים להיות בעלי דפ"ר 50 ומעלה, פרופיל 25 ומעלה, ובוגרי לפחות 5 יחידות בערבית.
ליהושע, ולפי עדותו גם ללא מעט מחבריו הלומדים בבית הספר שנבחר על ידי משרד החינוך להשתתף בתכנית לטיפוח מצוינות, יש את הנתונים הנדרשים. ובכל זאת בחודש מרץ הקרוב הוא יתגייס ליחידה אחרת, ולא לזו שאליה הוא ביקש להגיע. "אני בעל קב"א ודפ"ר גבוהים. יש לי בגרות מלאה ובציונים טובים, וסיימתי 10 יחידות פיסיקה, ובכל זאת אפילו לא קיבלתי זימון למיונים". יש לציין כי קריטריון נוסף אותו מדגישים בצה"ל הוא גיוס מועמדים בעלי פרופיל שאינו קרבי, זאת כדי לאייש בראש ובראשונה את היחידות הלוחמות במועמדים המתאימים להן. אולם את יהושע הנתון הזה לא מרשים. "אני וחבריי מכירים לא מעט אנשים בעלי פרופיל קרבי שמשרתים ביחידות מודיעין".
משיחה עם גורמים שונים, אשר שירתו בעבר ביחידות מודיעין מובחרות, עולה כי לצד דרישות הסף הגלויות, יש גם קריטריונים חסויים שחלקם אולי משפיעים על תמונת המצב ביחס לשיעור המרתים מקרב הפריפריה. "צריך לדעת לעלות על 'הרדאר' שלהם", אומר אחד מהם, "למשל צריך ללמוד תחומים רלוונטיים, כמו סייבר, מחשבים, פיזיקה וערבית, ולפעמים כדאי גם להירשם לפני הגיוס למכינות ייעודיות מעבר לזה, נושא הזימונים תלוי ברושם שהמועמד הותיר בראיונות בצו הראשון ובמבחנים השונים שעבר במהלכו".
צילום: דודו גרינשפן
גורם אחר מציין כי אחת השיטות המוכרות לגיוס משרתים חדשים הוא בשיטת "חבר ממליץ על חבר". לדבריו, כדי להגביר את יעילות איתור המועמדים המתאימים מסתמכים לא רק על שיטות האיתור הרגילות, כך שלא מעט מתגייסים מגיעים דרך המלצות של חברים. "באופן טבעי, זה פחות עוזר לאנשים שהם מחוץ למעגל הרגיל כמו אזור המרכז, בני משפחה שכבר משרתים וכדומה".
מדובר צה"ל נמסר כי "בניגוד לטענות, אכן התמיינו מלש"בים מבתי הספר המדוברים למסלולי אמ"ן. צה"ל פועל למתן שוויון הזדמנויות ואפשרויות מיון מותאמות עבור כל מלש"ב. יש לזכור כי שיבוץ בצה"ל נקבע לפי צרכי כוח אדם ומכלול נתונים אישיים, תוך ניסיון להתחשב ברצונות המלש"ב במידת האפשר. נדגיש כי מלש"בים לא נבחרים לתפקיד על פי מקום מגורים או המלצה של משרתים, אלא אך ורק על פי נתונים אישיים והצלחה במהלך תהליך המיון".
מכלול הנתונים והניתוחים פחות מעניינים את דיין שמבחינתו מצפה ממערכות המדינה השונות לוודא שהנושא יתוקן. "משהו בעייתי מהיסוד. המערכת כולה צריכה להתגייס ולטפל בעובדה שתלמידים מהפריפריה, או לפחות מבית הספר שלנו, לא מקבלים הזדמנות שווה לשרת בכל היחידות ובפרט ביחידות המודיעין".
כדוגמא לפתרון אפשרי לבעיה, מביא בוגר יחידת מודיעין מובחרת שגדל בפריפריה, את חברת גוגל. לאורך שנים שיעור הנשים שעבדו בחברת הענק בתחומי ההנדסה הוא קטן מאוד. לאחר בדיקה מעמיקה עלה כי הבעיה לא הייתה טמונה בתהליכי הגיוס, אלא בהסללת הנשים, עוד בצעירותן, למקצועות אחרים ולא לתכנות שנחשבים בקרב חלק מהחוגים כגבריים. "צריך פחות להתלונן על צה"ל ויותר לוודא שגם לתלמידים בפריפריה יהיו נתוני פתיחה דומים לאחרים. צריך לעודד במקומות האלה לימודי תכנות וסייבר מגיל צעיר, השתתפות בתחרויות ועוד. אם רוצים לפתח את הפריפריה, לפני כבישים - צריך למצות את הפוטנציאל האנושי הטמון שם. אין סיבה שילד ממצפה רמון לא יקבל את אותה ההזדמנות שמקבל ילד מתל אביב".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו