מספר היהודים בארץ בדרך למיליון הראשון
מנהל מחלקת העלייה של הסוכנות, יצחק רפאל, בישר ב־27 בספטמבר 1949 ש"בימים הקרובים יגיע גודל היישוב היהודי במדינת ישראל למיליון נפש, בזכות העלייה הגדולה בשנה האחרונה". במסיבת עיתונאים שערך בירושלים הבטיח רפאל ש"בעוד שבועות מספר נקיים אירוע מרכזי לציון האירוע המרגש".
במִפקד הראשון שנערך בישראל ב־18 בנובמבר 1948, לקראת הבחירות הראשונות לכנסת, נמנו בארץ 713,400 יהודים. העלייה המסיבית לישראל, לצד הריבוי הטבעי במספר תושבי הארץ, הביאו לתוספת של 258,300 איש - כלומר, כ־30 אלף נפש פחות ממיליון עגול ראשון. "אני מאושר לבשר ששלושה ריבוא (רבבות) של עולים, הנדרשים לנו כדי להגיע למיליון, נמצאים כבר בדרכם אלינו", סיכם רפאל בחגיגיות.
לכל הכתבות, הטורים והמדורים של שישבת
בדבריו הסתמך רפאל על ידיעות שהגיעו מלוב, בדבר כוונת שארית היהודים שם לעלות ארצה, וכך גם לגבי יהודים מבולגריה, מיוגוסלביה ומאלבניה. "בזמן הקרוב תצא אונייה להודו, להביא משם את בני שבט 'בני ישראל'", הוסיף ראש מחלקת העלייה. נושא נוסף שהועלה במסיבת העיתונאים נגע בשמועות שעולים נכים או חולים כרוניים נפסלים, לכאורה, לעלייה. "העניין זמני בלבד", הסביר רפאל, "בשבועות הבאים יושג הסכם להקמת מוסדות לקליטת נכים וחולים, ואז יתירו גם את עלייתם של אלה".
מחפשים פרנסה משותפת: עלייה במספר הקואופרטיבים
במסיבת עיתונאים שנערכה ב־23 בספטמבר 1949 בתל אביב, מסר יו"ר "מרכז הקואופרציה למלאכה, חרושת ושירותים ציבוריים", רזי ישראלי, ש"בשנה האחרונה הוקמו בישראל 130 קואופרטיבים - גידול של יותר מ־200 אחוזים מהשנה הקודמת".
הגידול בא על רקע הצורך הטבעי שחשו מאות אלפי העולים לישראל, להתאחד עם יוצאי ארצות מוצאם, שדיברו בשפתם וחלקו איתם בסיס תרבותי דומה. באותו אופן התאגדו גם חבורות של יוצאי צבא, שגילו שמקומות עבודתם נתפסו בידי אחרים. בחבורות שנוצרו אגב כך עלו רעיונות עסקיים רבים, שאותם ביקשו בני הקואופרטיב ליישם במסגרת המשותפת.
חברי הקואופרטיב התל־אביבי "מצחצחי החלונות" בפעולה // צילום: באדיבות הארכיון הציוני
הקואופרטיב היה התארגנות לצורך עסקי, שבה כל החברים שווים בזכויות, בחובות, בקביעת המדיניות ובקבלת ההחלטות. החברים יצרו יחדיו את ההון הראשוני הנדרש להקמת הקואופרטיב והתחלקו ברווחים שווה בשווה.
עם 130 הקואופרטיבים החדשים שהוקמו נמנו 23 מאפיות, 19 מתפרות, 14 מוסכים, 13 מסגריות, 13 קואופרטיבים לדיג, ועוד. קואופרטיב "המנוע", לדוגמה, התמחה בתיקון מכונות כבדות ומנה 12 חברים, כולם חיילים משוחררים. קואופרטיב "גפר" עסק בתיקון צמיגים. המאפייה הקואופרטיבית "שיבולים" הוקמה על ידי 11 עולים מגרמניה, שהביאו איתם מכונות חדישות. והיה גם קואופרטיב בשם "זיפים", שחבריו עיבדו זיפי סוסים לתעשיית המברשות.
חברי קואופרטיב "המצחצח" (בצילום) התמחו בניקוי חלונות. הללו הגיעו לרווחיות במהירות מרשימה, שכן כל השקעתם הראשונית הסתכמה ברכישת כמה דליים פשוטים וסולמות.
נא לחייג: יצא "ספר הטלפון" הרשמי
ב־22 בספטמבר 1949 התפרסם לראשונה "ספר הטלפון" של ישראל. לפניו יצאו לאור כמה חוברות דקות, בהתאם למספר המנויים הנמוך אז. הללו נקראו "מדריכי טלפון" וכללו הסברים והנחיות דוגמת "בהרמת האפרכסת יישמע קול נהימה דקה פרררררר, ופירושו שעליך להתחיל בפעולת סיבוב החוגה".
ספר הטלפון הראשון // צילום: "בידספיריט"
"ספר הטלפון" הראשון לא חולק בחינם, אלא נמכר למעוניינים. ליד חלק משמות בעלי הקווים הופיעה הערה בסוגריים "הופקע זמנית למאמץ המלחמה", והמתקשרים אליהם היו מגיעים למנהלים ממשלתיים או לקצינים בכירים בצה"ל. למרבה ההפתעה, מספרי הטלפון של רוב אישי הציבור, ובהם שרי ממשלה, היו גלויים ומפורטים בספר. בעיר רחובות, למשל, תחת האות ו', נכתב: "ויצמן חיים, נשיא המדינה, טלפון 356".
משרד התחבורה, שהיה אמון על ענייני הדואר, הטלגרף, הטלפון והרדיו, עודד את הציבור הרחב לרכוש את הספר גם אם עדיין אין ברשותו מכשיר. "זהו ספר רב איכות ורב־כמות, שיעניק שעות רבות של קריאה מהנה ונחת רוח. רבים טוענים שקריאה בספר לא שונה מקריאת רומן מרתק", נכתב במודעות השיווק.
הצבעת בכורה באו"ם
התרגשות רבה נרשמה השבוע לפני 70 שנים במשלחת הקטנה של ישראל לאו"ם, כשהשגריר אבא אבן השתתף בהצבעה בעצרת בניו יורק, לראשונה מאז התקבלה ישראל כחברה ה־59 בארגון האומות המאוחדות, במאי 1949. כשנשאל אבן על תחושתו ברגע ההצבעה, השיב: "התחושה היתה טובה, אך ההתרגשות הכריעה אותי ואת שיקול דעתי, וכעת אין אני זוכר בעד מה ומי הצבעתי, ולמה".
אבא אבן, שגריר ישראל באו"ם, 1949
חנוונים בחיפה נענשו
60 חנוונים תושבי חיפה הובאו השבוע לפני 70 שנים לשיפוט מהיר, זה אחר זה, לפני שופטת בית משפט השלום בעיר, אוגניה וינוגרדוב (השופטת הראשונה במדינת ישראל). הם נשפטו לאחר שלא שעו לאזהרות העירייה בנוגע לשורה של חוקי עזר עירוניים. בין השאר, הואשמו חנוונים אחדים בכך שלא סגרו את חנויותיהם בשעה הנדרשת. בעלי חנויות אחרים נשפטו על כך שלא ניקו את הלכלוך בסביבת חנותם, וכך הובאו לדין גם בעלי קיוסקים וחנויות שפתחו את עסקיהם בשבת.
השופטת הטילה על החנוונים הסוררים קנסות כבדים, שנעו מעשרות עד למאות לירות. בעל קיוסק אחד יצא מייבב מאולם בית המשפט, אחרי שספג קנס עצום בגובה 500 לירות.
בית אלומיניום ברחובות
ב־26 בספטמבר 1949 נמסר שבעיר רחובות הוקם בית מגורים מאלומיניום, והוחלט שהוא ייקרא "בית פלא", על משקל "סיר פלא" המפורסם - שגם הוא יוצר מאלומיניום. הבית המרווח, שהוקם בשישה ימי עבודה, הובא מקנדה, ודווח ש"מטבע בריאתו הוא חסין נגד אש, כי אין בו שמץ עץ. והוא גם מבריק למרחוק מאור השמש ונוצץ לנוגה הירח".
הנעלמים / היה פעם
דייר משנה
תופעה נפוצה בימי ראשית המדינה, כשמשפחות נהגו להשכיר את אחד החדרים בדירה שלהן לדייר זר, לתוספת פרנסה. לעיתים הורשה הדייר לבשל במטבח המשפחתי או להשתמש בטלפון בבית. בדירות עם דייר משנה הודבק לרוב פתק על הדלת: "לבעלי הדירה - צלצל פעם אחת, לדייר משנה - צריך לצלצל פעמיים". הנחיה זו שימשה מקור לשירם הנודע של נתן אלתרמן ומשה וילנסקי, בביצועה של שושנה דמארי.
שלט לאיתור דייר משנה
הצרכנייה / פריטים מאז
מי גילוח
בזמנים שבהם נושא הטיפוח לגבר נחשב "לא גברי", השתמשו רבים בארץ בסוגי בשמים שונים תחת השם "מי גילוח", בנימוק ש"המים מחטאים את הפנים אחרי הגילוח". מי הגילוח הראשונים תוצרת הארץ נקראו "זמיר", "אלפא" ו"יצהר", ובהמשך הגיעו מחו"ל "ברוט" (בקבוק ירוק עם ריח מתקתק), "אקווה ולווה" (בקבוק שקוף עם נוזל כחלחל בריח מנטול), "אולד ספייס" (בקבוק לבן אטום) ועוד.
צילום: ארכיון אתר נוסטלגיה אונליין
תל אביב נלחמת במכת הגמלים
השבוע לפני 70 שנים דנה עיריית תל אביב בסוגיה מוזרה: בעיית הגמלים בעיר. "מאסנו בהמוני הגמלים המציפים אותנו", אמר בדיון נציג התושבים, משה גולדברג. "מראה השיירות היה אולי אקזוטי כשהיינו מקום קטן ומנומנם, אבל כעת העיר גדלה ואנו סובלים מהגמלים העוברים בצמוד לבתינו, משאירים מזכרת מהפרשותיהם, נוגסים בתאווה בעצי הירק ששתלנו, מפחידים את הילדים בנהמותיהם ומותירים אחריהם ריח צחנה נורא". בצילום: שיירת גמלים פוסעת במקביל לשפך הירקון, על רקע תחנת הכוח רוטנברג
יש לכם תמונות או מזכרות מימיה הראשונים של המדינה? כיתבו לנו: shishabat@israelhayom.co.ilטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו