מה תעשה אישה שלא רוצה להתייצב בפני בית דין של שלושה גברים כדי להתיר נדרים לקראת ראש השנה? תשובה הלכתית שכתב הרב אילעאי עופרן, רב קבוצת יבנה ואחד מרבני ארגון בית הלל, מציעה פתרון פשוט אך חדשני: בית דין של שלוש נשים.
"לא מדובר בשאלה חמורה ומורכבת", כותב הרב עופרן, "לא בסוגיה המרעישה עולמות ובטח שלא במהפכה הנוגעת לגופי תורה", ואף על פי כן, "בכל שנה אני נדרש לשאלה הזו. כמה וכמה פעמים אמרו לי נשים שהן אינן מרגישות בנוח לעמוד מול שלושה גברים בכדי שיתירו את נדריהן, והתשובה המקובלת לפיה הן רשאיות למנות שליח להתיר את נדריהן, או לסמוך על ההתרה שב'כל נדרי', לא התיישבה על ליבן".
השאלה מתעצמת כאשר התרת הנדרים נערכת במוסדות חינוכיים לבנות בלבד המקיימים ערב סליחות ורוצים לשלב בו גם התרת נדרים עבור התלמידות: "המנהג המקובל לפיו בבית דין יושבים רק גברים, יוצר מצב אבסורדי שתלמידות הלומדות בבית ספר או במדרשה, שבה רוב מוחלט של מחנכות, ר"מיות ומורות המלמדות תורה, מתירות את נדריהן מול אב הבית, המורה לפיסיקה והמאבטח, הגברים היחידים העובדים במוסד".
צילום: מירי צחי
בתשובה לשאלות אלו כתב הרב עופרן, המשמש גם כראש המכינה לבנים "רוח השדה", תשובה הלכתית מפורטת בהנחיית ובהסכמת הרב ביגמן, לפיה את מעמד התרת הנדרים ניתן לערוך גם בפני בית דין של שלוש נשים, וזאת על אף שעקרונית אישה פסולה לשמש כדיינת בבית דין, שכן, לדברי הרב עופרן, ה"פסול אינו מפורש במשנה או בתלמוד הבבלי, ואף שהתקבל להלכה בקרב רוב הפוסקים, ישנן דעות בקרב הראשונים הסבורים שאשה כשרה לדון".
בנוסף קובע הרב עופרן, "גם לדעות הפוסלות אישה לדון, רבים סברו שברצון ובהסכמת בעלי הדין, ניתן לקבל אישה כדיינת". מלבד זאת, "מאחר שהתרת הנדרים אינה נחשבת 'דין' וממילא גם מי שפסול לדון, כשר לשמש כדיין בהתרת נדרים", ומה גם ש"כל מעמד הנשים בעולם השתנה באופן מרחיק לכת במאה השנים החולפות, ובימינו נשים מכהנות גם בתפקידי הנהגה, ממשל וניהול, הרי שהן כשרות גם לשמש כדיינות להתרת נדרים".
את התשובה מסיים הרב בהנחיה הלכה למעשה לנשים: "כיוון שלכל הדעות התרת נדרים אינה אלא מנהג ואינה בגדר של חובה או מצווה, וכיוון שיש פתח בדברי קדמונינו לאפשר התרת נדרים בפני בית דין של נשים, אם האדם המבקש להתיר את הנדר מקבל עליו בית דין שכזה, הרי שלנוהגים ולנוהגות על פי היתר זה יש על מה לסמוך".