לא לבדו שב בנימין נתניהו לראשות הממשלה ב־31 במארס 2009. מוקף בחברי הליכוד תאבי השלטון, בשרים הבכירים דאז בני בגין ודן מרידור, בשני רמטכ"לים לשעבר, בוגי יעלון אז מהליכוד ואהוד ברק כיו"ר העבודה, ובאחרים, כונן נתניהו את פורום השישייה. כשהוא נשען ציבורית עליה, החל את מסעו השני כראש מדינת היהודים.
נתניהו ורעייתו שרה לאחר עוד ניצחון בבחירות האחרונות // צילום: רויטרס
הפרשנים תיארו אותו כמנהיג חלש שממשלתו מטה לנפול, אך זו היתה רק הראשונה מבין תחזיות עיתונאיות רבות שעוד יפריך. בתהליך מתמשך, חלקו יזום על ידיו וחלקו כמעט מיסטי, הבכירים שסבבו אותו, גם בתוך הליכוד וגם מחוצה לו, התאדו מהנוף. כמו בן־גוריון, שאותו הוא עוקף, נתניהו עשה את המוות ליריביו, וכמו ראש הממשלה הראשון, הוא הדף את השחקנים הרבים שקראו עליו תיגר.
ציפי לבני, בוז'י הרצוג, שאול מופז, יאיר לפיד, בני גנץ, אבי גבאי - רשימה חלקית. כענק בין גמדים הוא נותר לשחק כמעט לבד, מאפיל על כולם, מיומן מכולם, נחוש מכולם.
נתניהו באירוע החתימה על הכהרה אמריקנית בגולן כשטח ישראל // צילום: אי.פי
חיזוק היחסים עם רוסיה. נתניהו עם פוטין בביקור במוסקבה // צילום: עמוס בן גרשום - לע"מ
עוד ביקור מדיני חשוב. נתניהו וראש ממשלת הודו מודי // צילום: קובי גדעון - לע"מ
סיפור הצלחה עולמי
ההצלחה הפוליטית הפנימית של נתניהו תרמה למעמד הבינלאומי חסר התקדים שאליו הגיע. מצעד 13 מנהיגי המדינות שעלו לחדרו במלון הרעוע בליבריה, קבלות הפנים המטורפות בהודו ובברזיל, כבוד המלכים בסין וברוסיה, וכמובן הברית עם טראמפ, הם רק חלק מביטויי השיא של המעמד הזה.
כל חבר חדש שמגיע למועדון הלא־רשמי של מנהיגי העולם מסתכל ימינה ושמאלה ותוהה, "עם מי כדאי להתייעץ? ממי כדאי ללמוד? מי כאן סיפור הצלחה?". עבור רבים נתניהו הוא התשובה. ספק אם יש בעולם עוד מנהיג שיכול בפער של שבוע לבקר גם בוושינגטון וגם במוסקבה, ועוד לחזור משתי הבירות עם הישגים עצומים.
נתניהו בקונגרס האמריקני ב-2011 // צילום: רויטרס
נתניהו נבחר שוב ושוב בגלל ההופעה המרשימה, הכריזמה השופעת, הכישרון הרטורי, האנגלית הרהוטה, האינטליגנציה הגבוהה, הידע הכללי ותפיסת העולם הסדורה. הם אלה שהפכו אותו בארה"ב לאדם פופולרי יותר מהנשיאים שם - עוד נחזור לנקודה הזו - ולמנהיג בינלאומי.
נבחר בגלל ההופעה המרשימה והכריזמה // צילום: מרק ישראל סלם
לא היה לישראל ראש ממשלה מכהן כה מוכר בעולם. בה בשעה שהביא אל משבר קיומי את משרד החוץ שאמור היה להרחיב ולהעמיק את פריצות הדרך המדיניות שחולל, הפך הוא עצמו להיות הפנים של ישראל.
"הבום" הכלכלי
לאישיות התלוותה מדיניות. כבר שכחנו, אך האתגר הראשון שנתניהו צלח עם שובו לשלטון ב־2009 היה המשבר הכלכלי העולמי. בשעה שארה"ב ואירופה נכנסו לסחרור בעקבות קריסת שוק הנדל"ן באמריקה, כוכבה של ישראל זהר. לא האטה, מיתון ופשיטות רגל שארה"ב ואירופה עדיין סוחבות את השלכותיהן, אלא "בום" כלכלי שלא היה כמוהו. בעוד אובאמה ואירופה לקחו התחייבויות עתק על חשבון הדורות הבאים, נתניהו, מיושן שכמותו, דבק בזהירות ובשמרנות.
גם באתגר העצום הבא שהוטל לפתחו, הזהירות והשמרנות הוכיחו את עצמן. אובאמה ואירופה התלהבו מנחשולי האלימות והג'יהאד שהביא "האביב הערבי", ואילו נתניהו הגיב בקרירות ובחשדנות. כשהתברר שצדק, ישראל שוב התבלטה כאי של יציבות וחוכמה מדינית.
מה שכמובן מוביל לגרעין האיראני. "אפקט הפרפר" שחולל נתניהו מישראל הקטנה, מלווה ברמזים עבים לשימוש בכוח, ומינוף מעמדו חסר התקדים בדעת הקהל האמריקנית, הניעו תהליך עולמי שכפה על ארה"ב ואירופה להתמודד עם האיראנים.
אחד הנאומים ההיסטוריים נגד תוכנית הגרעין האיראני באו"ם // צילום: אי.אף.פי
מאוחר יותר, ב־2015, כשהוא המנהיג הזר השני בהיסטוריה (הראשון היה צ'רצ'יל) שנואם בפעם השלישית בפני שני בתי הקונגרס של ארה"ב, פעל נתניהו במגרש הביתי של אובאמה כדי לסכל את הסכם הגרעין. היו שאהבו את הצעד הנועז והיו ששנאו אותו, אבל להתעלם מנתניהו אי אפשר.
נתניהו באו"ם בתחילת דרכו כשגריר ישראל // צילום: אי.פי
נתניהו ומשפחתו. שרה רעייתו ויאיר ואבנר הבנים // צילום: קוקו
הבלטת היהודיות
ויש עוד סיבה, אולי החשובה שבכולן. היהודיות. בכל מקום ובכל הזדמנות, ולא רק בנאומים הפומביים, נתניהו נשא על שכמו את עמו ואת קורותיו, את ייחודו ואת החשבונות ההיסטוריים שהוא נושא עימו. בדברים המדהימים שאמר לפני שנתיים במפגש סגור למנהיגי פולין, הונגריה, צ'כיה וסלובקיה, גילה כי לשיטתו, עתיד אירופה תלוי ביחס החיובי שלה לישראל:
"אירופה חותכת את עצמה מהמקור שלה (כשהיא מתרחקת מישראל, א"כ)... אירופה מחלישה את הביטחון שלה כשהיא מחלישה את ישראל, היא מחלישה את ההתקדמות (הטכנולוגית) שלה בצמצום הקשר עם היזמות הישראלית...
אחד האירועים המרכזיים בחייו כראש ממשלה. החזרת גלעד שליט מהשבי // צילום: לע"מ
אירופה צריכה להחליט אם היא רוצה לחיות ולשגשג, או להימק ולהיעלם. אני לא פוליטיקלי קורקט(...) אני יודע שהלם לומר את זה(...) זו בדיחה(...) אך האמת היא אמת: הביטחון של אירופה, העתיד הכלכלי של אירופה - שתי הדאגות הללו מובילות לשינוי מדיניות כלפי ישראל".
כך, מי שנבחר לראשונה תחת הסיסמה "נתניהו טוב ליהודים", לימים הרים את קרן ישראל בעמים. בקרוב נדע אם ישראל תבקש ממנו לעקוף את בן־גוריון רק בכמה חודשים או בכמה שנים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו