ידועים בציבור בגיל השלישי? אל תוותרו על הסכם רכוש

בשיתוף ברק רום

מאת: עו”ד ונוטריון עידו לשם

אין ספק שקשרים זוגיים, חבריים ורומנטיים בגיל השלישי, הם מבורכים ורצויים ביותר, כמאמר הכתוב: “לא טוב היות האדם לבדו” (בראשית ב’ יח’). יחד עם זאת, חשוב לדעת שיש לקשרים כאלו השלכות מבחינת משפטית על זכויות הרכוש של כל צד וכדאי להיות ערוכים לכך מראש.

עריכת צוואה עדכנית יחד עם גיבוש הסכם רכושי, המסדיר את ענייני הרכוש של בני הזוג, עשויה להבטיח שלא יתרחש מצב שבו ידועים בציבור מקבלים זכויות על רכוש של בני זוגם, מבלי שבעלי הרכוש מעוניינים בכך. כדי למנוע בעיות משפטיות סבוכות ביותר, יש לערוך את המסמכים המשפטיים הללו מראש, כל עוד בני הזוג כשירים לכך ויכולים להחליט בעצמם לגבי רכושם. נוסף על כך, חשוב לוודא שישנה הלימה בין הצוואה להסכם הממון, כדי למנוע סתירות וחוסר הבנה עתידיים בכל הקשור ברכוש.

ניתן לראות את החשיבות בעריכת מסמכים אלו במקרה הבא: אלמן מבוגר ממרכז הארץ, אב לשלושה ילדים וסב לנכדים, התגורר בדירה שרכשו ילדיו מכספם ורשמו אותה על שמו משיקולי מס. האלמן הכיר עם הזמן אישה אלמנה שחיה בדירה בבעלותה מעבר לכביש, ואשר גם לה היו ילדים ונכדים. ההיכרות ביניהם התפתחה לידידות קרובה ומשם לזוגיות, ובתוך שנה כבר עברה האלמנה לגור עם האלמן בדירתו, והשכירה את דירתה שלה.

בני הזוג חיו מספר שנים בדירת האלמן, כאשר הם נושאים יחד בהוצאות המחייה מקצבאות הפנסיה שלהם. עם הזמן, הפך האלמן לדמנטי וסיעודי וגם בת זוגו נחלשה, ולכן שכרו ילדיו עובדת זרה שתטפל בו ותסייע לו, כאשר בפועל היא טיפלה בשני הקשישים שבדירה.

בחלוף הזמן, ביקשו ילדיו של הקשיש להעבירו אל בית אבות סיעודי ולממן את השהייה במוסד מהשכרת הדירה הרשומה על שמו. לצורך כך, התעורר הצורך לקבל את הסכמת בת הזוג לפנות את הדירה, אך ילדיה התנגדו לפינוי אימם, בטענה שהיא מסייעת לקשיש.

לפנייה ישירה אל עו”ד ונוטריון עידו לשם לחץ/י כאן

המצב עמו התמודדו ילדיו של הקשיש הסיעודי הפך בעייתי ביותר: בת זוגו המבוגרת והחולה של אביהם נותרה לגור בדירה, ששייכת לבן זוגה רק “על הנייר” ונרכשה על ידי ילדיו מכספם. במקביל לכך, הקשישה המשיכה לקבל את כספי שכר הדירה עבור הדירה שלה, וכן נהנתה משירותיה של המטפלת הזרה שנשכרה לשם טיפול בקשיש על ידי ילדיו. בכך שלא הסכימה להתפנות מהדירה של הקשיש, מנעה הקשישה את העברתו לבית אבות, משום שחלק ממימון השהייה במוסד היה אמור להגיע מהשכרת דירתו של הקשיש.

למציאות מורכבת זו אין פתרון משפטי מהיר ויעיל, מכיוון שתביעת פינויה של הקשישה מהדירה, בייחוד בנסיבות המתוארות, היא בעייתית וצפויה לארוך זמן רב עד למתן החלטה. גם הליך תביעת תשלום שכר דירה ראוי מאת האישה עבור מגוריה בדירת בן זוגה, עלול לקחת זמן רב ואינו פשוט.

נוסף על כך, הקשיש לא ערך מבעוד מועד הסכם עם בת זוגו, המסדיר את ענייני הממון ביניהם ולא ערך צוואה לפני שמצבו הפך דמנטי, וכעת כבר לא היה כשיר לקבל החלטות על רכושו.

לילדיו של הקשיש התחוור המצב המשפטי הבא: בהתאם לסעיף 55 לחוק הירושה, במות ידוע בציבור שאינו נשוי פורמלית לאדם אחר ובהנחה שלא הניח צוואה הכוללת הוראות באשר לרכושו, זכאי הידוע בציבור הנותר בחיים לזכויות בירושה כאילו היה נשוי למנוח.

במקרה כזה, נוכח מצבו המידרדר של הקשיש והימשכותם הצפויה של ההליכים המשפטיים, כל שהיה על הקשישה לעשות הוא להמתין עד שילך הקשיש לעולמו, ולזכות במחצית הזכויות הקנייניות בדירת המגורים, שאפילו לא נקנתה מכספו.

סיטואציה כזו איננה נדירה, ומעמידה קשיים רבים למי שמצוי בה, שכן היא מציבה עובדות קיימות שנוצרו בשל נסיבות החיים, ולא משום שלכך כיוונו הצדדים. לכן, על שני הצדדים לקחת יוזמה ואחריות לרכושם ולקרובים אליהם, ולהסדיר מראש עריכת הסכמים כאלו בסיוע עורך דין המתעסק בענייני משפחה וירושה.

לאחר שהדברים מתרחשים ללא שקיימת הכנה עם תוקף משפטי, קשה למערכת המשפט לתת מענה ראוי ולכן הפתרון הטוב ביותר הוא להימנע מכניסה לתסבוכת כזו מלכתחילה.

מאמר זה נכתב על ידי עו”ד ונוטריון עידו לשם באדיבות אתר עורכי דין LawGuide 

בשיתוף ברק רום