"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
מיזם מסקרן: "להשתטח על קבר הרצל"
בוגר בית ספר לאמנות יצר את קברו של הרצל כדמות של קדוש • בין היתר יכולים המבקרים לקרוא "קונטרס" השתטחות והלכות שחלקן אמיתיות וחלקן מומצאות
צילום: שחר כהן

מיזם מסקרן: "להשתטח על קבר הרצל"

בוגר בית ספר לאמנות יצר את קברו של הרצל כדמות של קדוש • בין היתר יכולים המבקרים לקרוא "קונטרס" השתטחות והלכות שחלקן אמיתיות וחלקן מומצאות

,עודכן

צדיק, על קבר הרצל כבר השתטחת היום? – את השאלה הזו מן הסתם לא תשמעו סתם כך, אלא אם כן תיכנסו לגלריה החדשה באולם טדי בירושלים, שם מוצגת תערוכת בוגרי בית הספר הגבוה לאמנות "פרדס". המיצג "ציון", מציג את קברו של הרצל כשעליו פרוכת רקומה בזהב עם הכיתוב "פ"נ חוזה המדינה משיח בן יוסף ר' בנימין זאב בן יעקב זיע"א".

דוד כהן (27), בוגר בית הספר ויוצר המיצג, מסביר: "אני עוסק בהנצחה ואנדרטאות בכלל ובהר הרצל בפרט וגם בפרוכות. עם הזמן הלך והתחדד לי הקשר שבין שני תחומי העיסוק שלי ונוצר החיבור בין הר הרצל ובין קברי צדיקים – שהם עולמות שאני מכיר אבל קצת מרחוק כי אני כהן שמוגבל בגישה לקברים. כדי להשיג את המידות המדויקות של קבר הרצל לטובת הכנת הפרוכת, אגב, נאלצתי להסתובב בהר חצי שעה עד שמצאתי מישהו שהיה מוכן למדוד אותו בשבילי".

צילום: שחר כהן

צילום: בועז כהן

"יש עולם הנצחה חילוני-לאומי ועולם הנצחה עממי-דתי והרבה פעמים הקבוצות האלו מסתכלות אחת על השנייה בזלזול וזרות. לדעתי, הר הרצל הוקם כעין אנטיתזה להרים הקדושים שבמזרח העיר, ואני אומר: על מי אתם עובדים? זה גם אתר דתי! עולים לקבר הרצל או לקבר רבין כמו שעולים לרגל לקבר של צדיק. החלטתי לקחת את שני עולמות ההנצחה האלה ולערבב אותם כי יש ביניהם דמיון לא קטן".

לצד הקבר תלויים זר אבלים עשוי סרטים וברוש קטן. כהן מנמק: "הברוש הוא איקונוגרפיה ציונית מוקדמת. הרצל נטע בארץ ישראל ברוש שנכרת בידי ערבים והפך למרטיר, לעץ מקודש. זר האבל מהדהד את המנהג העממי לתלות סרטי בד ליד קברי צדיקים. את הפרוכת רקמו בשבילי במפעל, זה עלה לי כמה אלפי ש"ח, כך ששברתי שיא מבחינת הוצאות על מיצג". למשתטחים גם מוצע ספרון קטן הנושא את הכותרת "קונטרס ההשתטחות על קבר הרצל זיע"א" ובו "סדר עלייה לקבר עם עשרה פרקי תהילים שקשורים לגאולה ופרקי תהילים שיוצרים את השם של הרצל וגם כמה הלכות שהמצאתי, כמו 'המחמיר יטה ארז ליד הקבר ויש היוצאים ידי חובה בברוש'. זה מנהג שבאמת היה קיים בעבר, לנטוע ארז בהר הרצל".

אתה לא חושש מתגובות נזעמות מצד חרדים או אנשי שמאל?

"ציפיתי ליותר תגובות שחוששות מהדתה, אבל בינתיים זה עוד לא הגיע. אולי הפורום החילוני נרדמו בשמירה. לגבי החרדים, חלק גדול מהם כבר מכירים בזכויותיו של הרצל, וגם מי שלא כנראה לא מסתובב ומחפש עבודות אמנות שעוסקות בזכרו".

צילום: בועז כהן

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו