מטריד: בעיראק מעלימים את היהדות

בשבוע שעבר הסירה מדינת ישראל באופן רשמי את עיראק מרשימת מדינות האויב והתירה מסחר עמה, אולם במקביל מגיעות מהמדינה המזרח תיכונית חדשות מטרידות על אודות הרס אתר היסטורי חשוב ליהדות, קבר יחזקאל, וניסיונות להעלים את ההיסטוריה של יהדות עיראק.

"כל שנה, לפני חג השבועות, הבית שלנו בכפר אל-כיפאל היה מתמלא בקרובי משפחה ואורחים שהיו מגיעים בהמוניהם לכפר לזיארה (עלייה לרגל, א"ג) בקבר הנביא יחזקאל", מספר ד"ר צבי יהודה, מנהל מכון המחקר במרכז מורשת יהודי בבל, שסבו היה הממונה על הקבר, בכפר מדרום לבגדד. "עולי הרגלים היו ממלאים את חצר הקבר ואת כל השטחים הסמוכים. הם היו מנגנים, שרים ואוכלים, כמו בהילולה שיש היום במירון, וגם נהנים משחייה בנהר ומטיול בפרדסים. כולם האמינו שתפילות על הקבר מביאות ישועות ועוזרות לזיווג, וכל הכפר היה הופך לחגיגה אחת גדולה שמחה במשך חודש, וגם הערבים היו נהנים מזה כי הם היו מוכרים מצרכים ודברי מזון לעולים היהודים".

בית הכנסת שהועלם // באדיבות מרכז מושרת יהדות בבל - מאוסף ויליאם סאלם

הנביא יחזקאל גלה בידי הבבלים בגלות יהויכין והתגורר ליד נהר כבר שבבבל, שהוא אחד מיובליו של הפרת של ימינו, שם ניבא לאחיו היהודים על החורבן ועל הגאולה העתידית. המסורת על כך שנקבר באל-כיפאל מתחילה בתקופת הגאונים (המאה ה-7 לספירה). לדברי ד"ר יהודה, "הקבר שימש מרכז בינלאומי. רוב היהודים ישבו אז בארצות האסלאם והם היו מגיעים מספרד, צפון אפריקה והודו ונפגשים שם בקבר שהפך למקום כינוס של יהודים. ראשי הישיבות מבגדד היו באים לשם, גם ראש הגולה היה מגיע. בעולם של אז כל היהודים יכלו להגיע ולהרגיש שהם נמצאים במקום יהודי. הקבר אז היה הרבה יותר גדול ומרשים. זה היה מקום מסודר וקדוש ליהודים. הם ראו בו מעין תחליף לבית המקדש שהיה פעם ונחרב". במשך השנים עבר הקבר מיד ליד. מונגולים, פרסים, ערבים ויהודים, כולם החזיקו בבעלות על קברו של יחזקאל, ואף על פי כן, במשך מאות השנים האחרונות שימש הקבר מופת לדו-קיום דתי בין יהודים למוסלמים.

"מסביב לכפר גרו שבטים ערביים גדולים", נזכר ד"ר יהודה בימים הרחוקים ההם, "וסבא שלי שהיה הממונה על הקבר היה ידיד טוב שלהם. בתקופת מלחמת העולם הראשונה, למשל, הוא דאג לטפל בנחלות של הערבים שנאלצו לצאת למלחמה בשביל העות'מאנים. הוא היה מסתובב על סוסתו ביניהם ולא היה פוחד מאף אחד. היו ביניהם יחסים טובים".

ואז כל זה נעלם. במהלך שנות ה-50 עלו רוב יהודי עיראק לארץ, והנוכחות היהודית בכפר הלכה והתמעטה עד שלא נותרו בו יהודים כלל. למרות זאת, גם בשנים שבהם לא התגוררו יהודים ליד הקבר, שמרו ערבים מקומיים על הקבר ועסקו בתחזוקתו. עתה, בשל שינויים פוליטיים בעיראק, הקבר בסכנה.

"את בית הכנסת הפכו למסגד", מספר בכאב ד"ר יהודה, "אפילו סדאם חוסיין לא העז לפגוע במקום, ועכשיו זה כבר לא נראה יותר כמו בית כנסת. לא השאירו שום סממן של יהודים. את התיבה הורידו, את היכל הקודש הורידו, ובתוך מבנה הקבר גם קילפו את הטיח שעליו היו כתובות בעברית וכמעט שלא נשאר זכר לכך שמדובר במקום יהודי".

מי שעומד מאחורי הפגיעה בקבר הם אנשי הוואקף השיעי. בשנים האחרונות חולקה עיראק לשלושה תחומים מבחינה דתית: דרום עיראק ניתן לשיעים, אזור הצפון ניתן לכורדים ואזור קטן במרכז נותר סוני. בניגוד לדאע"ש שאנשיו החריבו קברים קדושים בעיראק וביניהם את קבר יונה הנביא במוסול, השיעים השולטים באזור שבו מצוי קבר הנביא יחזקאל אינם מתנגדים מבחינה דתית לתפילה בקברים, ולמרות זאת מרחפת סכנה על הקבר: "הם הרסו את המבנים הנספחים לקבר, חלקם בני למעלה מאלף שנים, ואחר כך הקיפו את הקבר במבנים שרק דרכם ניתן להיכנס לקבר. מאחר שליהודי אסור להיכנס למסגד מוסלמי, כי לדעתם יהודים מטמאים את המסגד, אין סיכוי שיהודי יוכל לבקר בקבר בגלוי".

משפחת יהודה בעיראק (במרכז עם התרבוש -  יוסף יהודה עזרא)

"יש לנו קשר עם מוסלמים עיראקיים שגרים באזור. הם מבקרים ומצלמים. ב-2008, כאשר הייתה שמועה על כך שהשיעים בונים מסגד במקום בית הכנסת, הפעלנו שם כמה אנשים והפצנו את הסיפור בכל העולם והם עצרו. באותה תקופה האחריות על הקבר הייתה בידי אגף העתיקות של ממשלת עיראק, והם חששו ממה שיגיד העולם, מאז המתחם כבר עבר לידי הוואקף השיעי, והם לא מפחדים. הם הכריחו על כל המקומיים לשמור על שתיקה ולא להפיץ שום מידע על מה שקורה בקבר. וכך, רק אחרי שבניית המסגד הסתיימה ואפשר היה לראות את התוצאה בתמונות לווין, המידע על ההשתלטות התחיל לצאת החוצה. הם גם השתלטו על מבנים ושטחים שהיו שייכים ליהודים עכשיו אחרי שהעובדות כבר קיימות בשטח, הם כבר לא מסתירים. מותר לבוא ולצלם".

קבר יחזקאל

"קשה להבין איך הם מוציאים כל כך הרבה כסף על קבר שהוא לא חשוב להם מבחינה דתית ולמה הם בנו מסגד כל כך גדול ומפואר בכפר כזה קטן ועני. הכל רק כדי לנקר את העיניים של היהודים. 'הנה, לקחנו לכם את הקבר שהיה שלכם במשך אלפי שנים'. הם ממציאים סיפורים כאילו זה קבר שלהם, אבל המבקרים לא מגיעים בהמוניהם. כנראה שגם הם לא קונים את הסיפור".

יש סיכוי שאי פעם יהודים יוכלו לבקר שם שוב?

"היחסים בין יהודים לערבים בעיראק הם יחסי אהבה-שנאה. יש תקופות של אהבה ואחווה ויש תקופות של שנאה יוקדת. אנחנו כרגע בתוך תקופה של שנאה וכעס כלפי ישראל והיהדות, אבל עדיין יש שם הרבה אנשים פשוטים שעדיין אוהבים אותנו ומצפים שנחזור. הם אומרים לאלו ששונאים אותנו שהם גורמים לנזק הכי גדול. אומנם יהודים לא רצויים היום בעיראק, אבל אני חושב שאם הם יבינו את התועלת הכלכלית של העלייה לקבר של יהודים, המצב יוכל להשתנות".

בית הכנסת שליד חדר קבר יחזקאל, 1932 // צילום: מתוך אוסף מאטסון (Matson), ספריית הקונגרס, ארה"ב

הדברים נאמרו במסגרת כנס בינלאומי שהתקיים בשבוע שעבר במרכז מורשת יהדות בבל, בשיתוף עם מרכז דהאן באוניברסיטת בר אילן, שעסק ביהדות בבל מראשיתה ועד ימינו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו