"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
היומן הנדיר של קברניט אוניית המעפילים
אחת מאוניות המעפילים הגדולות ביותר נאלצה להגיע לקפריסין בהוראת הבריטים • ביומן של יצחק ארן אהרנוביץ ז"ל נחשפים הפרטים הדרמטיים

היומן הנדיר של קברניט אוניית המעפילים

אחת מאוניות המעפילים הגדולות ביותר נאלצה להגיע לקפריסין בהוראת הבריטים • ביומן של יצחק ארן אהרנוביץ ז"ל נחשפים הפרטים הדרמטיים

, עודכן

יומן נדיר במיוחד של קברניט ספינת המעפילים "עצמאות" צפוי להימכר היום (רביעי) בעשרות אלפי שקלים. היומן הינו של יצחק (אייק) ארן-אהרונוביץ ז"ל, שמוכר במיוחד כרב החובל של "אקסודוס" והוביל 7,500 מעפילים שנמלטו מאירופה אל הארץ המובטחת, נגד כל הסיכויים ב"עצמאות". היומן צפוי להימכר בבית המכירות "קדם" בסכום שיגיע עד 15 אלף דולרים ויותר.

"עצמאות" (במקור "פאן קרסנט") ואחותה "קיבוץ גלויות" ("פאן יורק") היו שני כלי השיט הגדולים ביותר שהשתתפו במבצעי ההעפלה לארץ ישראל. בזכות גודלן החריג ומערכות האוורור שלהן הן יכלו לשאת כ-7,500 מעפילים כל אחת, ובמשותף נשאו השתיים כחמישית מכלל המעפילים לארץ ישראל. האוניות יצאו מוונציה, שופצו בחשאי ברומניה והפכו מאוניות סחר לאוניות מעפילים. במשך מספר חודשים סירבה הנהגת היישוב לאשר את הפלגתן, אולם לבסוף, בחודש דצמבר 1947, יצאו השתיים לדרך, לא לפני שהן הועמסו במאות טונות של דלק, מים ומזון.

כשהיו בלב ים, הוענקו לאוניות שמותיהן העבריים, "עצמאות" ו"קיבוץ גלויות", בידי דוד בן גוריון. הבריטים עקבו אחרי האוניות מתחילת מסען ומשחתות נשלחו כדי למנוע את הגעתן ארצה. מחשש לחיי הנוסעים, נצטוו אהרונוביץ' וקברניט האונייה השנייה, גד הילב, לציית לפקודות האנגלים, והן שטו ללא התנגדות אל מחנות המעצר בקפריסין והושבתו מפעילות. גודלן של האוניות, הארגון המדוקדק והמאבק הדיפלומטי סביב הפלגתן הקנו להן חשיבות רבה בתולדות ההעפלה. עם הכרזת המדינה, ביום ה' באייר תש"ח, נערך טקס חגיגי על סיפונן של האוניות ומעט לאחר מכן הונף עליהן לראשונה דגל ישראל. בחודשים שלאחר מכן הביאו האוניות לארץ רבבות עולים מקפריסין, איטליה, צרפת וצפון אפריקה ואף שימשו להבאה של 4,100 מעצורי המחנות.

אהרונוביץ' תיעד את קורותיה של אונייתו ה"עצמאות" ביומן הקברניט שלו – שבו כתב את נתוני ההפלגה, אך גם הערות קצרות המספרות את סיפור המסע; בין היתר נזכרים ביומן הקשר בין שתי האוניות לאורך המסע; המשא והמתן עם הרשויות האנגליות בלב ים והסיכומים שהושגו; הורדת הנוסעים אל מחנות המעצר בקפריסין; ביקור של קצין רפואה אנגלי בספינה לפני הורדת המעפילים; מינוי המשמר הצבאי והשבתת האוניות; הסרת צו המעצר מעל שתי האוניות ביום הכרזת העצמאות; החלפת "נמל הבית" של האונייה מפנמה לחיפה; המתנה לאישור יציאה מטעם ממשלת ישראל; ועוד.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו