סמל טייסת "האחת", שעיטר את זנבות מטוסי ה"פנטום" במלחמת ההתשה - ממשיך ומעטר את זנבות מטוסי ה"סופה" שפועלים ברחבי המזה"ת. רביעיית מטוסי טייסת "האחת" תחלוף מחר במטס כבוד מעל הר הטייסים. חלפו 50 שנים מאז אותה המלחמה.
היום אנו זוכרים את חללי מלחמת ההתשה, ואת חללי צה"ל שנפלו בכל מערכות ישראל. מפקדים ופקודים, חברים לנשק ורעים לטייסת - את כולם. משפחות שהפכו, מתוך הטרגדיה, להיות חלק מאיתנו. ששגרת יומן המלווה בעצב בלתי פתור, נשענת, ולו במעט, על אנשי החיל המלווים אותן לאורך כל השנה, ומחבקים אותן אל ליבנו ביום הזה.
ביום הזיכרון הזה נושא חיל האוויר על כתפיו אחריות רבה יותר. בשנה האחרונה פעלו אנשי החיל כתף אל כתף עם זרועות צה"ל ואגפיו בחזית העשייה המבצעית, הן בצפון והן בדרום, הן בהתקפה והן בהגנה. בשני ימי הקרב שהתחוללו בעזה בתחילת השבוע - עוצמת החיל ואיכות פעולתו החזירו את השקט לאזרחי הדרום. ליבנו עם משפחות ההרוגים, וכולנו מחזקים את איריס עדן שחוותה טרגדיה שנייה.
מתוך תחושת האחריות הזו, מתוך מורשת מבצעית שנבנתה לאורך 71 שנים ולאור זיכרון חברינו שאינם - החיל יזם, חתר לביצוע משימותיו, והרחיב את מעגלי השפעתו ברחבי המזה"ת.
מפקדים שטרם נולדו באותה מלחמה שהתחוללה לפני 50 שנים, מובילים היום את הבסיסים והטייסות. הנכדים של לוחמי ההתשה - מאיישים היום את תאי הטייס. המטוסים הם לא אותם מטוסים, אבל הסמל הוא אותו הסמל, הרוח היא אותה הרוח, ותחושת השליחות והמחויבות - חזקה ואיתנה. אנשי החיל בסדיר ובמילואים, משפחות יקרות, היום - אנו מרכינים ראש. אנו עומדים בשורה אחת עם חברינו מצה"ל כולו, עוצמים עיניים וזוכרים. בה בעת אנו מותחים את הגב, מצדיעים בשירת ההמנון, ומכוונים גבוה - להגשמת חלומנו כאן בארץ ישראל. אנשי חיל האוויר נחושים מול כל אויב, מלוכדים, זוכרים, ומייחלים לבואו של השלום.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו