"אפשר למרוד בחוקי האדם אבל לא בחוקי הטבע", כתב הסופר ז'ול ורן בספרו "20 אלף מיל מתחת למים", שהשנה מציינים בעולם 150 שנים לצאתו. ואכן, השאלות העולות מהיחסים המתוחים שבין האדם לטבע עומדות במרכז ספרו הקאנוני של ורן, כמו במרכזם של ספרים אחרים שלו, שרבים מהם נמצאים באוסף נדיר במרכז ימימה שבמכללה האקדמית בית ברל; אוסף שתהליך היווצרותו ותפקידו בימים אלה מספרים גם הם, אולי, משהו על אותם יחסים שבין האדם לטבע, ועל הרצון לחוקק חוקים - ולשבור אותם.
על המדפים עומדים כתף אל כתף ספריו של ורן בצרפתית, רבים מהתרגומים והעיבודים לעברית וכן תרגומים ועיבודים לשפות רבות אחרות כגון יידיש, אנגלית, יפנית ועוד. נוסף על הספרים אפשר למצוא באוסף פנינים כגון בולים, מטבעות, מפות, תקליטים, חוברות קומיקס נדירות והוצאות עבות כרס ומהודרות לספריו של הסופר הצרפתי הדגול, שמת בשנת 1905.
לאוסף אחראי ד"ר צבי הראל ז"ל, מתמטיקאי ואיש מחשבים, שנפטר בפתאומיות בשנת 2008 כתוצאה מדום לב. הראל היה אספן כפייתי של כל מה שקשור בוורן - תחביב שהפך אותו למומחה בעל שם עולמי. סיפור חייו של הראל והחיבור הייחודי לוורן נקשרים יחד בדרך מצמררת ומופלאה גם יחד - כמו בספריו של ורן - לחיבור שבין מדע, טבע, הרפתקה ופנטזיה.
"רגע שיישאר לעולמים"
"צבי הוא יליד 1949 והתחתנו ב־1973", מספרת אלמנתו זהבה הראל, "יש לנו שלושה ילדים, שאחד מהם, גלעד ז"ל, נפטר בשנת 1996 כשהיה רק בן 19. 12 שנים לאחר מכן, בליל 1 בפברואר, שהוא יום הולדתו של גלעד, צבי עבד על אתר אינטרנט מדעי־טכנולוגי. הוא רצה מאוד להספיק לסיים את העבודה עד 8 בפברואר, יום הולדתו של ורן. זה היה יום שישי ואני זוכרת שקראתי לצבי ואמרתי לו 'בוא לישון, תעבוד גם מחר'. הוא בא למיטה, הניח את הראש - ונפטר".
"רומנטי וריאליסטי". ברעם אשל עם אוסף ספרי ורן // צילום: יוסי זליגר
אותו אתר טכנולוגי לא היה אתר האינטרנט הראשון שהקים הראל ז"ל. קדם לו אתר מקיף וייחודי שהקים לזכר בנו גלעד ומוקדש כולו, איך לא, לוורן. את העבודה על אתר זה החל הראל כבר באמצע שנות ה־90, כאשר האינטרנט היה עדיין בחיתוליו והקמת אתרים לא היתה מעשה יומיומי.
במקביל לאביו עבד גם הבן גלעד, שהיה אמן וסטודנט לארכיטקטורה בטכניון, על הקמת גלריה וירטואלית שבה התעתד להציג עבודות שישלבו אלמנטים מדעיים ואמנותיים, ממש כפי שעשה ורן בספריו.
לגודל האסון, גלעד, שסבל מאותה מחלה שממנה סבל אביו, נפטר אף הוא מדום לב פתאומי בטרם מלאו לו 20. האירוע זעזע את המשפחה, וצבי החליט להקדיש את כל מרצו להנצחת בנו והרחיב את האתר עד שהפך להיות החשוב בעולם בנושא ז'ול ורן.
זהבה, אשתו של ד"ר צבי הראל ז"ל (בתמונה), מייסד האוסף: "צבי הקים את האתר החשוב בעולם בנושא של ורן. העיסוק בכך מילא את הבית"
במרכז האתר הקים פורום פעיל של דיונים על ורן, שחברים בו מאות חוקרים וחובבים מעשרות מדינות. בנוסף, באתר נמצאים עשרות ספרים שלמים של ורן, אוסף מדהים של מאות בולים ועוד.
"כשהכרנו, בתחילת שנות ה־70, צבי כבר היה משוגע על ז'ול ורן", מספרת זהבה, "השיגעון התחיל עוד כשהיה ילד, מהספר הראשון של ורן שקרא, 'שנתיים באי בודד'. כנער, הוא היה קונה ספרי כיס של ורן בצרפתית, שפה שאותה למד לקרוא במיוחד לצורך הקריאה בוורן. צבי עסק במתמטיקה ובמדע וזה היה חלק גדול מבסיס החיבור שלו לוורן. מצא חן בעיניו השילוב בין מדע לפנטזיה, וזה מאוד התאים לאישיות של צבי".
אילו זיכרונות מיוחדים יש לך מפריטים באוסף, או בעצם מהחיים שהיו מלאים בז'ול ורן?
"העיסוק בוורן מילא תמיד את הבית, והאוסף גדל והתחדש כל הזמן. אני זוכרת שהלכנו פעם ליום של בתים פתוחים בעין הוד, וראינו שאנשים שמו בבתים גם ספרים למכירה. באחת המרפסות מצאנו ערימת ספרים, ופתאום צבי אומר לי 'לא תאמיני, ז'ול ורן ביידיש!' ההתרגשות היתה כמובן רבה. נכנסנו לאינספור חנויות ספרי יד שנייה, ומדי פעם הוא היה שולף מציאה כזו או אחרת. גם בקרב החברים והמכרים שלנו, כולם ידעו שהוא מחפש כל מה שקשור לז'ול ורן, בכל שפה, ומי שנסע לחו"ל דאג להביא לו מציאות. היו לו גם בולים ומפות שיצאו לכבוד ורן, ואפילו בושם בשם פספרטו, כשם אחד מגיבורי הספר 'מסביב לעולם ב־80 יום'.
"מעבר לזה היינו יחד בצרפת המון פעמים, בטיולים שתמיד היו קשורים לז'ול ורן. הזמינו את צבי לצרפת הרבה פעמים, כי הוא נחשב למי שעשה את אתר האינטרנט הכי גדול לזכר ורן. במארס 2005 היינו באירוע לרגל 100 שנה לפטירתו של ורן, שבמסגרתו התקיימה אזכרה בבית הקברות שבו הוא קבור בעיר אמיין".
על הביקור בצרפת וההשתתפות באירוע לרגל 100 שנים לפטירתו של ורן סיפר הראל עצמו, בכנס לזכר הסופר שנערך באוניברסיטת חיפה ב־2006 ואורגן על ידי חברו, פרופ' יורם בר־גל, "משוגע" על ורן בעצמו.
"12 סקסופונים ניגנו צלילים נוגים אחרונים, כאשר ז'אן־מישל ורן, נכד נכדו של ז'ול ורן, ניצב ליד קברו של הסופר", אמר הראל ז"ל בכנס,
"מתוך הקבר פורצת ועולה דמות השיש המושיטה את ידה השמימה, 'אל האלמוות ונעורי הנצח'. זה היה אחד מרגעי השיא בחיי, רגע שיישאר לעולמי עולמים".
להגדיר את הסקרנות מחדש
כיום, כאמור, נמצא האוסף של הראל במרכז ימימה לחקר ספרות ילדים ונוער שבמכללה האקדמית בית ברל. מאז שנת 1876, שבע שנים בלבד לאחר שהספר "20 אלף מיל מתחת למים" ראה אור לראשונה, ניסו מתרגמים שונים לתרגם את היצירה המורכבת, המספרת על עלילותיו של קפטן נמו והצוללת "נאוטילוס", לעברית.
"כותרתם של מרבית התרגומים היא וריאציה על הכותרת '20 אלף מיל מתחת למים', אף שמדובר בטעות", מסבירה ראש החוג לספרות במכללה וראש מרכז ימימה, ד"ר עינת ברעם אשל. "התרגום המילולי לכותרת הספר הוא '20 אלף ליגות מתחת למים'. ליגה היא מידת אורך עתיקה המונה יותר משלושה מילים, כך שהכותרת המדויקת היתה צריכה להיות 65 אלף מיל מתחת למים".
ברעם אשל, יחד עם חברת הסגל ויועצת ספרות הילדים והנוער גבי קון, מציגות את האוסף בהתלהבות מידבקת, אך חולקות על מיתוגו של ורן כסופר לילדים ולנוער בלבד. "ז'ול ורן לא כתב במקור לילדים, אבל איכשהו ספריו נשמרו במדף הילדים, אולי בגלל המוטיב ההרפתקני שלהם", אומרת ברעם אשל, "אמנם בצרפת היחס אל ורן שונה, והוא נחשב לסופר לאומי הנלמד, נחקר ונקרא על ידי מבוגרים וילדים כאחד, אבל בעולם הוסללו ספריו לכיוון מדפי ספרות הילדים, בעיקר בגלל התרגומים החסרים והקלוקלים לאנגלית.
"ורן עצמו היה חובב תגליות, מדע וטבע, וגם טייל נלהב בכל העולם. מסיבה זו שט עם אחיו בספינה שתפקידה היה להניח כבל בעומק הים, שאליה הצטרף לצורך תחקיר לקראת כתיבת '20 אלף מיל מתחת למים'. על הספינה היו חוקרים משלל תחומים, ובמשך כל השיט הזה הוא עשה תחקיר כדי להבין את כל הצדדים של העבודה המורכבת שלהם".
יש אצלו גם פוליטיקה? אמירה חברתית?
ברעם אשל: "בהחלט. יש ביקורת חברתית ופוליטית במובנה הרחב. ב־'20 אלף מיל מתחת למים', למשל, מדובר בביקורת על השחיתות של החברה האנושית, הבאה לידי ביטוי בקולוניאליזם ובאימפריאליזם. נמו הוא גאון, חוקר שהטבע מרתק אותו במופעיו המסתוריים ביותר, והוא בודד, זועם, וביקורתי מאוד ביחסו אל אירופה. בכך מבטא ורן תפיסה רומנטית. מצד שני, ורן כתב ספרות ריאליסטית במובן זה שהוא נסער מהמדע ומהאפשרות של האדם לכבוש את הטבע באמצעות שכלו".
קון: "התקופה שבה ורן כתב היתה מלאת עניין סביב שאלת היכולת של האדם להקיף את העולם, להגיע לבטן האדמה, למעמקי הים או לחלל. מצד אחד היתה תחושה שדבר לא יכול לעמוד בדרכו של האדם. בהקשר זה חשוב לציין כי אף שרבים מכנים אותו חוזה עתידות, מה שהוא עשה היה הבאת המצאות מדעיות אפשריות או קיימות, שעניינו אותו מאוד, לקדמת הבמה. מצד שני, יש בתפיסה הזו יהירות, ונשאלת השאלה אם האדם אינו צריך ללמוד קצת יותר צניעות. ורן היה מאוד מורכב ביחסו לשאלה הזו.
"הסקרנות האנושית, או הבדיקה של האדם את גבול היכולת שלו ולאן הוא יכול להגיע עם הסקרנות הזו, היא מוטיב מרכזי וחוזר בכתיבה של ורן. השאלה היא האם בעידן שאנחנו חיים בו היום, שבו כל כך הרבה אפשרויות טכנולוגיות מוגשות לנו על מגש, סיים מוטיב זה את תפקידו? אנחנו בטוחות שהעיון בו היום רלוונטי מתמיד", מסכמות ברעם אשל וקון. "קריאה מחודשת בספרות של ורן יכולה לקדם את החשיבה על כך, וההיכרות עם האוסף המלא של ספריו מבטיחה הרפתקה אינטלקטואלית של ממש".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו