"אני האופה, אבל סוד ההכנה של הלחם נמצא בידיים של אשתי. רק היא יודעת את הפטנט", מודה יהודה לויכטר (40) מוזיקאי ובעל מאפיית "טפמן" שבבת עין המייצרת לחמים כשרים לפסח מטף, בשורה של ממש לכל מי שלא יכול לעבור את הפסח בלי תחליף לחם של ממש.
הטף אמנם מוגדר כדגן מבחינה בוטנית, אבל מבחינה הלכתית הוא לא נחשב ככזה, משום שהוא אינו אחד מחמשת מיני דגן האסורים בפסח – החיטה, השעורה, שיבולת השועל, השיפון והכוסמין. "הטף הוא הדגן העתיק בעולם, בן 3,000 שנה", מסביר יהודה, "והוא לא עבר שום שינוי מאז. יש הטוענים שבמקור הוא מישראל והגיע לאתיופיה עם מלכת שבא. היום 95 אחוז מהגידול שלו בעולם הוא באתיופיה, שם הוא מהווה מרכיב מרכזי בתזונה היומיומית ויש לו ערכים תזונתיים מצוינים. הטף שאנחנו משתמשים בו הוא מזן מיוחד שמגיע ממקום מסוים מאוד באתיופיה ואני מלווה את תהליך הטחינה בעצמי. גם בארץ מנסים לגדל טף, בקיבוץ סעד, אבל הוא שונה מזה שגדל באתיופיה".
לויכטר והלחם הכשר לפסח
מי שגילתה איך הופכים טף ללחם היא ליאורה, אשתו של יהודה, שעלתה לארץ במסגרת "מבצע שלמה": "יום אחד באה אלי אשתי עם כיכר לחם ואמרה לי 'תטעם'. הטעם היה מיוחד, שונה לחלוטין מטעם האינג'רה, מה שבדרך כלל מכינים מטף. לא האמנתי שזה לחם טף, כי טף לא תופח, אבל היא התעקשה שזה מאה אחוז טף. התברר שיש פה עניין של תזמון נכון, ממש כמו במוזיקה, שיש רגע שבו הלחם מתרומם ואשתי הצליחה לתפוס את הרגע הזה. התחלנו למכור את הלחם בדוכנים, ותוך זמן קצר הכל נחטף. מכרנו גם בפסטיבלים ביתיים והלחם נגמר מהר. הבנו שיש לנו ביד משהו חדש ומעניין".
יהודה וליאורה הפכו את התחביב לעסק, והמאפייה שהקימו מייצרת כיום מאות כיכרות בחודש. ללחם יש הכשר של רבנות גוש עציון ושל הרב שמואל אליהו, שכן כל הפוסקים והחוקרים מסכימים שמותר לאכול טף במהלך חג הפסח, גם כשהוא מוחמץ ומותסס ואפילו כשהוא אפוי בצורת לחם.
במפתיע, דווקא אלו שמגיעים מהמקור של הטף לא אוכלים אותו בפסח. יהודי אתיופיה נהגו בטף איסור חמץ, ולא אכלו אותו במהלך החג, אם לא נשמר מחימוץ. גם ליאורה מוותרת על המאפה שאותו היא מכינה.
פוקצ'ה מטף
"יהודי אתיופיה יצאו לגלות אחרי בית ראשון, ומבחינתם טף הוא חמץ ובפסח הם לא אוכלים אותו בכלל, אבל אם תשאל אתיופי אם הוא אוכל לחם טף בפסח, הוא יגיד לך שאין דבר כזה בכלל לחם טף. תצטרך להראות לו שיש משפחה בבית עין שמייצרת וגם אז הוא לא בטוח יאמין, כי מבחינתו טף זה אינג'רה ולא לחם.
"הטף לא תופח גם אם תשים בו שמרים, כך שדבר כמו לחם טף לא היה קיים אצלם באתיופיה, אשתי המציאה את זה, שם קיימת רק אינג'רה מטף שהיא חמוצה ואותה הם לא אוכלים. אבל עדיין אשתי לא אוכלת טף בפסח כי זו המסורת שלהם לא לאכול. זה כמו להגיד לאשכנזי לאכול אורז בפסח. הוא יודע שזה לא חמץ, אבל עדיין לא יאכל".
"כל הלחם שהכנו לפסח כבר אזל", מסכם יהודה, "ואנחנו מרגישים סוג של שליחות, כי הלחם שלנו עושה טוב לאנשים".