הולדה בעוולה: מתי ניתן להגיש תביעת פיצויים

מאת: עו”ד דותן לינדנברג

כמעט כל יולדת בישראל עוברת במהלך ההריון שורה ארוכה של בדיקות מעקב. החל מבדיקות ההריון הראשוניות, דרך הבדיקות השגרתיות של שקיפות עורפית וסקירת מערכות, וכלה כמובן בבדיקות נוספות לקראת הלידה כמו בדיקות מוניטור במיון נשים, משקל עובר בבטן וכדומה. בנוסף, יש שהתוצאות של הבדיקות ו/או רצונם של ההורים, מזמנים ביצוע בדיקות נוספות כדוגמת דיקור מי שפיר, סיסי שיליה, צ’יפ גנטי, אקו-לב עובר ועוד.

מטרת העל של הבדיקות היא אחת – לאבחן קיומם של מומים מולדים בעובר, ולאפשר להורים לבצע הפסקה יזומה של ההיריון (הפלה יזומה) ככל שהם נחשפים למידע בדבר מומים קשים ו/או חשוכי מרפא.

מהי הולדה בעוולה
642165 שער הרחמים: הרצוג ישמור אמונים לאריאל הרוש?
https://www.israelhayom.co.il/article/642165
?

כאשר ילד מגיח לאוויר העולם ומתברר שהוא סובל מפגיעה רפואית כלשהי, אשר היה ניתן לכאורה לאבחנה במהלך ההיריון, ייתכן ותקום לילד ולהוריו עילה להגשת תביעה בגין רשלנות רפואית. במקרים מסוימים, כאשר נזקיו של הילד חמורים ביותר, יש שהתביעה מוגשת מכוח טענה של “הולדה בעוולה“.

עורך הדין דותן לינדנברג, העוסק מזה כ-21 שנים בייצוג נפגעי רשלנות רפואית, לרבות רשלנות רפואית בהריון, וכן תביעות בשל הולדה בעוולה, מדגיש כי בשנים האחרונות חלו מספר מגמות חשובות בנושא זה. בעיקר בכל הנוגע לעילת התביעה מכאן, ותקופת ההתיישנות החלה עליה מכאן.

לפנייה ישירה אל עו”ד דותן לינדנברג לחץ/י כאן

הולדה בעוולה, במרוצת השנים

כדי להבין את מהות הדין, שהוא למעשה יציר הפסיקה, עורך דין דותן לינדנברג מפנה לפסק הדין המקורי שניתן בעניין זה בבית המשפט העליון וידוע כ”הלכת זייצוב” (ע”א 518/82). בפסק הדין הנ”ל, אשר ניתן באמצע שנות ה-80 של המאה הקודמת, הוכרה לראשונה בישראל עילת תביעה של יילוד בגין “חיים בעוולה” וכן “הולדה בעוולה”.

במאי 2012, כמעט שלושה עשורים לאחר מכן, בית המשפט העליון קיבל החלטה חשובה חדשה הידועה כ”הלכת המר” (ע”א 1326/07), ובה בוטלה הלכת זייצוב הוותיקה ושלילת זכותו של הילד להגיש כנגד רופאיו תביעה בשל “חיים בעוולה”.

בהלכת המר נקבע כי תביעות כאמור יכולות להיות מוגשות אך ורק על ידי הורי הילד, ועד שבע שנים ממועד גילוי הנזק (שבע שנים ממועד הלידה).

מבחינת סכומי הפיצויים, מסביר עורך דין דותן לינדנברג, נקבע בהלכת המר שההורים יהיו רשאים להגיש בתביעתם פיצוי שיכלול את מרבית הסעדים המאפיינים תביעות מסוג זה של “הולדה בעוולה”. שנאמר, “ליתן להורים פיצוי, שיכסה את הוצאות גידולו ומלוא צרכיו של היילוד גם לאחר בגירתו ולמשך כל תוחלת חייו” (פסקה 35 בפסק הדין בהלכת המר).

המשמעות המרכזית ביותר של פסק הדין החדש בהלכת המר הייתה שבניגוד לפסיקה לפי הלכת זייצוב, אין יותר אפשרות להגיש תביעות בגין רשלנות רפואית בהריון עד למועד שבו הילד בן 25 (כלומר, 7 שנים ממועד הפיכתו לבגיר).

סכומי הפיצויים בגין רשלנות רפואית שגרמה להולדה בעוולה

סכומי הפיצויים אשר נפסקים מכוח תביעות מסוג זה של “הולדה בעוולה” יכולים לטפס להיקף משמעותי. זאת, מן הטעם שמטרתם כאמור הינה לכסות את כל הוצאות גידולו וצרכיו של הילד, למשך כל תוחלת חייו.

כלומר, לא רק פיצויים בגין ראשי נזק טיפוליים כמו הוצאות ניידות, עזרה צד ג’ וכדומה, אלא גם הכנסות שאבדו בשל חוסר יכולתו של הילד לעבוד ככל אחד אחר. בנוסף ישנם גם מקרים בהם ההורים תובעים פיצויים בגין ראשי נזק נוספים כדוגמת כאב וסבל, אובדן הכנסה להורים (לאור הצורך בטיפול בילד) וכדומה.

מורכבות תביעות בגין הולדה בעוולה בשל רשלנות בהריון

עורך דין דותן לינדנברג מדגיש כי תביעות בגין רשלנות רפואית בהריון הינן תביעות מאתגרות ומורכבות. ההורים והילד נדרשים להוכיח כמה וכמה פרמטרים בכדי שתביעתם תתקבל. למשל, עליהם להוכיח כי ניתן היה לאבחן את המומים המולדים במהלך ההריון, וכי במידה שהדברים היו מובאים לידיעתם, סביר להניח שהם היו מחליטים על הפלה יזומה, וכן כי ועדה להפסקת הריון הייתה מורה על הפסקת ההריון.

שימו לב כי הסכמתם הלכאורית של ההורים לביצוע הפלה היא חלק בלתי נפרד מההליך. בולטים לכך למשל תיקים שעסקו ברשלנות רפואית באוכלוסיות שמרניות (כמו המגזר החרדי), שבהם נטען כלפי התובעים שלא היו מבצעים הפלה לאור אמונתם הדתית (בתיקים מסוימים הטענות הנ”ל לא התקבלו, ובמקרים אחרים נמצא בהן ממש).

כך גם נשאלת השאלה מהי מידת הוודאות לגבי התממשות הפגיעה. האם 10% מעידים על כוונה ברורה של ההורים להפסיק את ההריון? האם 5% זהו רף שיש בו די?

לסיכום, מדגיש עורך דין דותן לינדנברג, תביעות בגין הולדה בעוולה דורשות ליווי משפטי וצמוד, העומד לימין ההורים והילד תוך שיתוף פעולה עם מומחים רפואיים בעלי שם.

יש לבחון היטב ולעומק את הרשומות הרפואיות אשר תיעדו את ההריון הנוכחי, הריונות קודמים, ותיקים רפואיים רלבנטיים נוספים. חשוב לבדוק האם הרופאים ביצעו את כל הבדיקות הדרושות, האם הפנו את היולדת לבדיקות נוספות נחוצות, ואפילו האם קיימו מעקב אחר ביצוען של הבדיקות הדרושות ותוצאותיהן.

התביעה עוסקת לא מעט גם בתקשורת שבין ההורים והרופאים. האם כל המידע הרלבנטי נמסר, האם נמסר בכתב, האם הוסברו סיכונים שונים, האם נמסרו בשפה המדוברת בפי ההורים וכדומה.