האם אנו חייבים לברך הגומל אחרי טיסה?

עונת הטיולים לחו"ל בקיץ מורגשת היטב גם בבית הכנסת במושב שלי. בשבתות הקיץ שבהן קוראים בתורה במחצית השנייה של ספר דברים, מתפללים רבים פונים לגבאי בבקשה לעלות לתורה כדי לברך "הגומל". הם חושבים שזו מצווה לאחר ששבו ארצה מטיול בחו"ל, ולחלקם זו הדרך להכריז בגאווה "שופוני! הייתי בחו"ל. תקנאו!".

ברכות הגומל כה נפוצות אחרי טיסה, עד כדי כך שכמה מהליצנים בבית הכנסת שלי אינם עונים למברך "מי שגמלך כל טוב, וכולי", אלא אומרים בקול "מי שהטיסך בטוּב, הוא יטיס גם אותנו בקרוב".

אם כן, האם ומתי חייבים לברך הגומל אחרי טיסה? דיני ברכת הגומל מבוססים על הגמרא במסכת ברכות (דף נ"ד): ”ארבעה צריכים להודות: יורדי ים, הולכי מדבריות, מי שהיה חולה ונתרפא, ומי שהיה חבוש בבית האסורים ויצא".

השאלה ההלכתית היא האם הטיסות הבינלאומיות בדורנו הן בגדר "יורדי ים" ו"הולכי מדבריות"? רוב הפוסקים קובעים שרבי יהודה מתכוון בברייתא לסכנות הגדולות שהיו נחלת יורדי ים והולכי מדבריות בזמנו. בדורות קודמים ספינות רבות טבעו, או נפלו קורבן לשודדי ים. גם להולכי מדבריות היו סיכונים של שודדי דרכים ושל מוות בצמא וברעב, אם חלו או נקעו רגל במסע והשיירה המשיכה בלעדיהם. מי שזכה לעבור בשלום את הסכנות הגדולות האלה חייב לברך הגומל.

עוד במדור יהדות

• חשש: המוזיאון יעוות את זכר השואה

• זוועה במנצ'סטר: נערה חרדית נרצחה באכזריות

• עד הראייה שחזר: "פתחתי את דלתות בית הכנסת ועיניי חשכו"

• רוצה להתגרש? תוכיחי שלבעל יש שחין

אבל הסיכונים שעליהם מדברת הברייתא אינם רלבנטיים לנו, כי בימינו הטיסות בטוחות מאוד. מחקרים שעשו השוואה של מיליון שעות תנועה במכונית או ברכבת או באוניה או במטוס, מצאו שאחוז התאונות הגבוה ביותר הוא במכוניות פרטיות, ואחוז התאונות הנמוך ביותר הוא בטיסות. בענף התעופה מקובל לומר שהקטע המסוכן ביותר בנסיעה לחו"ל הוא הדרך שנוסעים במכונית מהבית שלנו לשדה התעופה.

לפי זה יש להקל, ואין צורך לברך הגומל כשחוזרים מחו"ל. כך פסקו הרב שלמה גורן, ר' חיים מבריסק, הרב סולוביצ'יק, ורבים אחרים. (חלקת יעקב ב, ט; בצל החכמה א, כ, בשם הגאון מטשבין והרבי מבעלז).

הפוסקים המקלים מסתמכים גם על השולחן ערוך שכותב שיש להבחין בין 'יורדי ים' לבין ה'שטים בנהרות'. בנהר אין גלים וסכנת טביעה, ולכן נפסק שלא צריכים לברך הגומל (שו”ע, סעיף ז). מכאן לומדים קל וחומר שגם באוירון אין סכנה, ואין מברכים.

בספר 'מעשה רב' על הנהגותיו של הרב סולוביצ'יק, כתב הרב שכטר: "בשנים הראשונות נסע הלוך ושוב מבוסטון לניו יורק, וכעבור שנים התרגל לנסיעה באווירון עד שלא היו לו חששות ופחדים כלל וכלל. ומי שנוסע בדרך ואיננו מרגיש שום סכנה ופחד כלל וכלל מפני שהורגל לכך, אזי אין אומרים שכל הדרכים הם בחזקת סכנה ואין מקום לאומרה כלל".

בשו”ת 'קניין תורה' מסופר ”בהיות הגרי”ז בריסק בשווייץ ביקרתיו, ושאלתי את דעתו אם לברך, וענה לי בזה הלשון: ‘מסתמא הינכם יודעים שאינני פוסק שאלות, רק זאת אומר לכם, שאני באתי באווירון מארץ ישראל, ולא ברכתי 'הגומל’. והרי זה מעשה רב”. הרב חיים דוד הלוי אף הרחיק לכת וכתב שלא רק שלא חייבים לומר הגומל לאחר טיסה, אלא אפילו יש בזה איסור של ברכה לבטלה. (עשה לך רב, ו' ט"ז).

"ארבעה צריכים להודות הגומל" // צילום אילוסטרציה: Gettyimages

מצד שני, יש פוסקים שמחמירים, וכתבו: "הטס במטוס מברך ברכת הגומל דלא גרע מהולכי מדברות ועוברי ימים כיוון שהמטוס טס מעל הים הרי הוא כהפלגה בספינה, וכל שכן מטוס הנמצא באוויר ולא ניתן לחיות באוויר אפילו רגע אחד מחוץ למטוס" (שו"ת מנחת יצחק ח"ב סי' מ"ז, יחווה דעת ח"ב כו, וביאור הלכה סימן רי"ט, ו). לכן ספרדים נוהגים לברך הגומל אחרי טיסה יותר מאשכנזים.

פוסקים אחרים כתבו שלא עצם הישיבה במטוס היא המחייבת ברכת הגומל, ורק כאשר המטוס טס מעל המדבר מברכים הגומל (ציץ אליעזר חלק י"א סי' י"ד). ר' משה פיינשטיין כותב: "ברור לע"ד שצריך לברך כיוון שהעראפלאן (המטוס) גרוע ממים, שאף רגע אחד אין יכול להיות באויר, שודאי שישיבתו בעראפלאן הוא הצלה, ולכן יש לו להודות בברכת הגומל" (אג"מ או"ח ב, נט, וכן הליכות שלמה פכ"ג סעיף ה' בשם הגרש"ז אוירבך זצ"ל).

יש פוסקים בדרך של פשרה בין המקלים למחמירים, ופוסקים שאחר טיסה יש לברך הגומל בלי הזכרת שם מלכות, וממילא גם לא בעליה לתורה. (שו"ת בצל החכמה ח"ב סי' פח, שו"ת חלקת יעקב ח"ב סי' ס"ט).

לסיכום, האם אנחנו חייבים לברך הגומל אחרי טיסה? כן ולא. למי שמקל וגם למי שמחמיר יש על מי לסמוך. במסגרת עבודתי אני נאלץ לטוס לחו"ל כמעט מידי חודש, ואינני נוהג לברך הגומל. לעומת זאת, חבר שיושב שני ספסלים לפניי בביהכנ"ס, טס לעתים מזומנות יותר להודו, שם יש לו מפעל ליטוש אבני חן, והוא מקפיד לעלות לתורה ולברך הגומל בכל פעם ששב משם. כלומר זוכה לעליה כמעט בכל שבת.

הכותב הוא בעל הבלוג 'ותוליכנו לשלום' לתיירות דתית

העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו