צילום: אפרת אשל // "הכל נזיל עד לרגע האחרון", הפרלמנט במרכז שוסטר. מימין: טננבלט, אייזנברג, איוניר, גוטמן, רונן, שפירא, משה ובן יהונתן

"הציבור לא כזה אידיוט, אבל הוא עייף. הוא מרגיש שהפוליטיקאים לא משרתים אותו"

חברי הפרלמנט של מרכז שוסטר ברמת אביב ג', ששמותיהם מרעידים את בלוטות הנוסטלגיה, מרימים כוסית עראק לחיי ראש הממשלה הבא, "יהיה מי שיהיה". מה ישימו בקלפי? "בוא נחכה לחיבורים הפוליטיים, המזימות עוד בשיאן"

השבוע עצרנו במרכז המסחרי שוסטר בשכונת רמת אביב ג'. את העיר תל אביב אי אפשר להכליל פוליטית, כי יש בה את יפו המורכבת ועוד הרבה שכונות, דרומיות וצפוניות, מזרחיות וכאלו הנושקות לים, ולכל אחת העדפות פוליטיות שונות. ועדיין, תל אביב היא מרכז־שמאל בהגדרה. ב־2015 בוז'י הרצוג והמחנה הציוני קיבלו בעיר כפליים קולות מאשר בנימין נתניהו והליכוד.

רמת אביב ג' היא אחת השכונות הממותגות בעיר. גם אם המציאות השתנתה, והיום זו בסך הכל שכונה של בורגנות ישראלית ממוצעת - הדימוי שלה, ואפילו סדרת הטלוויזיה על שמה, בכיכובן של יעל בר זוהר וגילת אנקורי, צרבו אותה כשכונה של נהנתנות, שתושביה חיים ברמת חיים גבוהה במיוחד. 13 אלף תושבים גרים בה, ובהם יאיר לפיד.

בבוקר יום שלישי השבוע התכנס לכבודנו פרלמנט רציני במרכז שוסטר, ואחרי ישיבה של כמה שעות הסכימו החבר'ה על דבר אחד - שהם לא מחליטים שום דבר לפני שהתמונה תתבהר. "יותר מדי סימני שאלה יש באוויר", מצקצק הראל משה. "בוא נחכה לחיבורים הפוליטיים במרכז־שמאל. הם מחכים עד הרגע האחרון, ואולי בצדק. אנחנו לא יודעים כלום, אבל המזימות בשיאן".

במרכזו של שולחן מלא גברים, שמתחילים את הפרלמנט בקפה ומסיימים אותו בכוסות עראק גדושות לחייו של ראש הממשלה הבא, יהיה מי שיהיה - יושבת אישה. אתי גוטמן, בת 72, באה לישראל מרומניה כשהיתה בת 16. לאבא שלה נתנו לצאת מרומניה, כי הוא ניהל שם 20 מפעלים. היא למדה במחזור הראשון בשנקר, למדה משפטים וניהלה משרד עורכי דין, אבל בסוף התפנתה לעשות מה שאהבה באמת - הפקת אופנה ואירועים לחברה הגבוהה.

אולי בגלל השפעת הדיקטטורה הרומנית, גוטמן מרגישה עד היום קצת מבולבלת, וגם קצת מתגעגעת למה שהיה שם פעם. "בגלל זה הצבעתי בפעם שעברה לאביגדור ליברמן. רציתי שהוא יעשה קצת מה שפוטין עושה ברוסיה.

"אני במשטר הקומוניסטי הייתי תלמידה מצטיינת, ומי שמצטיין, מקבל שם הכל. לפני שלוש שנים חזרתי לרומניה אחרי 55 שנה, ואנשים שם מתגעגעים לצ'אושסקו. הם אומרים שהשלטון היום נוכל וגונב יותר, אבל צ'אושסקו לקח להם גם את האוכל, וזה היה מוגזם. 

ליברמן בא מרוסיה, חשבתי שהוא יידע לסדר את המדינה. דמוקרטיה, אבל עם בסיס חזק של חוק ומשמעת. הוא כנראה לא כזה חכם גדול כמו שחשבתי".

מה תצביעי הפעם?

"עד שלא ניכנס לשים את הפתק, אני לא יודעת. בני גנץ? אהבתי אותו כרמטכ"ל. הוא נחמד, אבל לא ממש כריזמטי. את אהוד ברק אני מכירה מכל האירועים שעשיתי. לא סבלתי אותו כראש ממשלה. היו לו יחסי ציבור נוראים, וככה גם יחסי אנוש, אבל אני חושבת שאשתו הנוכחית שינתה אותו ועשתה לו טוב".

ונתניהו?

"יש לו כל התכונות להיות ראש ממשלה טוב, אבל בשנים האחרונות הוא איבד את זה. הבעיה הכי גדולה אצלו - שהוא לא שקוף. רב הנסתר על הגלוי. אני מאלו שחושבות שראש ממשלה צריך לטוס במטוס פרטי משלו, ושמצידי יאכל 100 ק"ג גלידה ביום, אבל הסביבה שלו הרסה אותו. לא אצביע לו".

אז?

"אני מחכה לראות את החיבורים במרכז־שמאל. אני בעד שיתחברו האנשים שם, גנץ, בוגי, גבאי, אורלי לוי, ציפי, וילכו יחד".

•  •  •

ג'קי רונן (אמסלם), בן 79, גרוש פלוס שניים, חברם של דיין, גנדי, האלוף אברשה טמיר ומי לא, היה פעם אחד המסעדנים המפורסמים בישראל. כל העולם ואשתו שרצו אצלו. מבן־גוריון, שבא לשתות תה ולאכול קציצות בפיקוחה של פולה, דרך הטייסים יאלו ורן פקר, פוליטיקאים, זמרים והרכבים כמו יהורם גאון, אילנית והגשש החיוור, וגם קצת עולם תחתון - כולם ישבו ב"ג'קי", שנפתחה בשדרות ח"ן ב־1968, ברגע שאייבי נתן סגר את המסעדה המיתולוגית שלו, "קליפורניה". 

אצלו הכריז מפקד סיירת מטכ"ל, אברהם ארנן, שסג"מ אהוד ברק יהיה פעם רמטכ"ל.


"ברחוב יש אווירה של גזענות". שמעון טננבלט ושאול אייזנברג // צילומים: אפרת אשל

ג'קי היה ממקורביו של אהרן אבוחצירא, שהקים בבחירות 1981 את תמ"י, ובהמשך תמך באריאל שרון. "כשאריק ישב בבור כשר הביטחון, לילי היתה באה למסעדה ומביאה לו אוכל. היא תמיד שילמה".

למי תצביע?

"אני הולך לתמוך בבני גנץ. אני לא שונא ביבי, אבל חשוב לעשות כבר שינוי. ראש ממשלה לא יכול לעשות יותר משתי קדנציות, אחרת הוא מתחיל להסתבך ולהידבק לכיסא. הגיע הזמן לשינוי. אם גנץ יצליח לחבר את המפלגות במרכז, יכול להיות שיהיה מהפך".

אבל בסקרים ביבי חזק למעלה.

"ולמרות הכל, אני לא מאמין בסקרים. הכל פה נזיל עד הרגע האחרון".

למה אתה לא תומך באבי גבאי?

"כשהוא נבחר הייתי גאה בו מאוד, אבל היו לו הרבה שגיאות בהתנהלות. עם כל הכבוד, מנכ"ל בזק לא מספיק להיות ראש ממשלה. אתה יודע, אחת הבעיות אצלנו, הפרענקים, שאנחנו שמים את הפתק כמו עדר, לא מפרגנים לאנשים כמונו. היה לנו את דוד לוי, אבל בגלל חוג 'תגר' בליכוד, שמחק אותו, לא היה לו סיכוי".

•  •  •

שאול אייזנברג, מעורכיו לשעבר של עיתון הספורט המיתולוגי חדשות הספורט, ויד ימינו של אייבי נתן בספינת "קול השלום", יושב מול ג'קי וקופץ מהכיסא.  "אתה עושה לגבאי עוול. לא דבק בו רבב. ברחוב יש אווירה של גזענות, ויצרו לו דימוי מוטעה של אחד שטועה בהצהרות שלו. זה לא נכון. הוא איש ישר והגון, שיכול לנהל את המדינה מצוין".

ותצביע לו?

"לא. אני איש מרצ, ואני תומך בח"כ עיסאווי פריג' מכפר קאסם, שהוא מטובי חברי הכנסת, איש משכמו ומעלה, שהוא הדוגמה איך צריכים יהודים וערבים לחיות בארץ הזאת. לא בהסתה ופלגנות, אלא בשיח פוליטי תרבותי".

ליד אייזנברג יושב חברו הטוב, אברהם איוניר, בן 84, דור שני לאופנת ההלבשה "איוניר". אבא שלו, מרדכי (שעל שמו קרוי בנו מוטי ממכבי), הגיע עם אחיו מהמבורג בשנות ה־30 של המאה הקודמת, ויחד הקימו אימפריית אופנה, שבשיאה ניהלה שבע חנויות. היורשים, אברהם ואחיו, המשיכו לנהל את העסק עד אמצע שנות ה־80.

"לא מאמין במשיחים". שמעון שפירא

איוניר הוא דברן קטן בפוליטיקה, אבל בגדול, הוא מאוכזב. "לא לעסק הזה פיללתי, לא מוסרית ולא שלטונית. היושר של האנשים במדינה, בטח בפוליטיקה, גובל בתת־רמה, קשה לי לראות את זה. פוליטית אני לא מובהק בשום דבר. יש דברים שבהם אני נחשב נץ גדול, ובדברים אחרים אני מתון מאוד. היום המודלים של הפוליטיקאים הם כאלו שאתה לא מאמין להם".

ובעבר?

"בעבר האמנתי לשניים: יצחק שמיר ויצחק רבין. הם היו שני ניגודים, אבל אנשים ישרים. ויושר זה חשוב לי".

שמיר אמר שבשביל ארץ ישראל מותר לשקר.

"נכון, אבל יש הבדל בין שקר נקודתי לבין מוסריות לקויה".

למי תצביע עכשיו?

"מי אמר שאצביע?"

ג'קי רונן מתערב. "הייתי מצפה מהאנשים בכנסת להתעלות קצת מעל העניינים האישיים שלהם. ישראל נמצאת במצב לא פשוט בגבול הצפוני, עם עשרות אלפי טילים. מי יודע מה יהיה בסוף. במצב הקיים, אני חושב שכולם צריכים לחשוב על ממשלת אחדות לאומית.

"פעם הייתי יכול לסגור עסקה. בליכוד היו אנשים עם מילה - דן מרידור, ריבלין, בני בגין, לימור לבנת. היום זה ביטן ומירי רגב. זה שמיים וארץ מול מה שהיה אז".

המפא"יניק המובהק בשולחן הוא שמעון ("שים") בן יהונתן, בן 76. "שים" גדל בשכונת שפירא, והיה הקפטן הוותיק ביותר בתולדות הפועל ת"א (שמונה שנים), וכוכב כדורגל רציני במשך 15 שנים בקבוצה הבוגרת.

הוא לא קונה את הסקרים שמנבאים לאבי גבאי נפילה. "הסקרים הם בלוף. גבאי הצליח בכל מה שעשה. הוא התחיל מלמטה ונהיה מנהל ראשי בבזק, ומשם בא למפלגה וניצח. צריך להעריך את הדרך שלו".

אבל איתן כבל אומר שהוא לא ראוי.

"אז כבל אומר. זו צורה של בן אדם, שמדבר ככה, כמו משוגע, על המנהיג? מה הוא ניסה להראות, הגיבור? מה איילת נחמיאס חשבה לעצמה - שתלך אחרי כבל ותרוויח? גם ציפי לבני פתחה את הפה יותר מדי. שתלך".

וגנץ?

"גנץ הגיע הרגע, וכולם תולים בו תקוות, למרות שלא שמעו אותו מדבר. אני לא מאמין במשיחים. אני עוד מקווה שברק יצטרף לגבאי, ואז כל התמונה תשתנה".

אז אתה לא חושב שהעבודה על סף היעלמות מהמפה הפוליטית?

"היעלמות? תזכור מה שים אומר לך: מעל 20 מנדטים הוא מקבל".

עכשיו תורה של אתי גוטמן לצחוק בקול. "20 מנדטים? אתה חי בארץ?"

•  •  •

עו"ד שמעון טננבלט, בן 71, היה ראש לשכת אלוף פיקוד דרום במלחמת יום כיפור. הוא חושב שלאורך השנים הולך ופוחת פה הדור. "היו כאן אנשים עם ערכים ועם מיומנות, שגם ידעו לקבל ביקורת. פעם דגל המדינה היה ערך עליון, היום הדגל משמש בעיקר לקישוט אצל מירי רגב בתחרויות ג'ודו. חבל, כי זו לא תרומה רצינית בעידן הנוכחי. 

"ראשי המדינה היום גורמים לאיש הקטן ברחוב להבין שאין לו ערך, שאף אחד לא סופר אותו באמת".

כנראה האיש הקטן ברחוב די מרוצה מהמצב.

"תקשיב. הציבור לא כזה אידיוט, אבל הוא עייף. הוא מרגיש שהפוליטיקאים לא משרתים אותו. למזלנו, הדבר היחיד שאפשר לסמוך עליו במדינה זה צה"ל, כי הצבא מונע את חדירת הפוליטיקה לתוכו".

הרמטכ"ל היוצא, גדי איזנקוט, לא רוצה לשמוע מפוליטיקה.

"אתה מופתע? הוא ראה אותה מקרוב. הוא שימש דוגמה מצוינת לכולם, הייתי רוצה שאנשים כמוהו יגיעו לעמדות חשובות בפוליטיקה. יש כאלה שהמשפחה שלהם קרובה להם יותר, וצריך לכבד אותם. בלאו הכי הוא בתקופת צינון, אי אפשר לדעת מה ילד יום".

טננבלט גדל בבית מפא"יניקי, אבל במהלך השנים הלך ימינה. "בפעם הראשונה שלא הצבעתי לשמאל, הצבעתי ל'מולדת' של גנדי. אף פעם לא הצבעתי לביבי, כי מההתחלה היתה לי בעיה עם האמינות שלו. בפעם האחרונה הצבעתי ליברמן ואצביע לו שוב".

ליברמן הבטיח הרבה דברים לבייס הימני ויצא די מגוחך. לחסל את הנייה בתוך 48 שעות, נגיד.

"אבל הוא ציוני אוהב ישראל, וגם כשר ביטחון הוא ניהל מדיניות שקולה ונבונה. אני חושב שהוא היחיד שיכול לגשר בין תפיסות עולם מנוגדות בשמאל ובימין. הוא איש פרגמטי. לא אידיאולוג גדול, אבל איש טוב".

להראל משה, בן 64, יש כל מיני רעיונות בראש. הוא גדל על ערכי מפלגת העבודה, אפילו היה במשמרת הצעירה בכרמיאל, אבל המפלגה בעיניו איבדה זהות. 

אין לו בעיה עם נתניהו כראש ממשלה, כי המדינה מתנהלת בסך הכל בסדר ולאזרחים טוב, אבל האינסטינקט הטבעי שלו לא נותן לו מנוחה.

"קבל נבחרת: אהוד ברק ראש הממשלה, גנץ שר הביטחון, אבי גבאי שר האוצר, ציפי לבני שרת החוץ, יאיר לפיד שר החינוך ובוגי יעשה סדר במשטרה. תגיד, זה לא חלום?" 

aviadp65@gmail.com

רמת אביב ג' | אוכלוסייה: 13 אלף תושבים; תאריך ייסוד: הוקמה בשנות ה־70; בחירות 2015: המחנה הציוני - 44%, יש עתיד - 20.5%, הליכוד - 14.2%, מרצ - 10%, כולנו - 4.9%, הבית היהודי - 2.8%, ישראל ביתנו - 1.1%

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו