פילוסופיה למתקדמים: תנסו לעצור את סטפנוס ציציפאס

בגיל 16 אירע הרגע המכונן בחייו של סטפנוס ציציפאס, כשאביו הציל אותו ממוות בטביעה • "הפרספקטיבה השתנתה מייד, זה גרם לי להבין טוב יותר את משמעות החיים ואת הטניס" • עם השינוי והתובנות הללו, וסגנונו האגרסיבי, הוא ינסה להדהים מחר גם את רפאל נדאל בחצי הגמר

צילום: גטי אימג'ס // נראה כמו אל יווני, ומתנסח כמו הוגה דעות בן ארצו

בעוד שאת הניצחון על רוג'ר פדרר בסיבוב הרביעי של אליפות אוסטרליה הגדיר סטפנוס ציציפאס כיום המאושר בחייו, את משבצת היום המשמעותי בחיים האלה ממשיך לתפוס זה ששינה אותם לפני ארבע שנים. אז, כנער בן 16, היווני ראה במו עיניו את קצה המנהרה. זה קרה כשביקור תמים בחופי הרקליון הפך ברגע אחד לקרב הישרדות. 

"נכנסתי למים עם חבר, ופתאום הבנו שאנחנו במרחק 25 מטרים מהים, כשהגלים מכים בנו בלי הפסקה", שחזר לאתר ה־ATP; "לא הצלחתי לנשום, וזאת היתה הפעם היחידה בחיי שהרגשתי שאני הולך למות". למזלו של סטפנוס, האב היה שם להציל את המצב. הוא נכנס למים, משך את בנו לסלע שהיה באזור, והביא אותו לחוף מבטחים. 

החוויה היתה כה מעצימה, שלא עבר זמן רב בין הרגע שבו הבין ציציפאס שהסיוט נגמר, לבין הרגע שבו החליט להתחיל הכל מחדש. "הפרספקטיבה שלי השתנתה מייד, המוח שלי השתנה", הסביר כעבור שנים, "התחלתי לראות הכל אחרת, לא היה בי פחד. זה גרם לי להבין יותר טוב את משמעות החיים ואת הטניס". 

ארבע שנים אחר כך, עם כרטיס לחצי הגמר בזכות ניצחון 5:7, 6:4, 4:6, 6:7 אתמול על רוברטו באוטיסטה אגוט הספרדי, נדמה שציציפאס מבין היטב איך לשחק את הטניס שלו, שמאופיין באתלטיות, קשיחות ואגרסיביות, שאותן הוא מתחזק בעזרת אימונים קשים עם אביו, שממשיך להיות הדמות המרכזית בחייו. 

ציציפאס. עורך ומציג את חייו למעריציו // צילום: אי.פי.אי

אך לא פחות חשוב מכך - היווני בן ה־20 מבין איך צריך לחיות את הטניס הזה. בזמן ששחקנים בני דורו מסתכלים על התוצאה הסופית כיעד היחיד, מעבירים את הזמן בטיסות, בתי מלון ואימונים, הוא מתעקש לראות ולהראות למי שמעוניין את הדרך לשם. 

"מונע מאדרנלין ובורות"

כבר שנה ציציפאס מתחזק ולוג ביוטיוב שבו הוא מצלם, עורך ומציג את חייו למעריציו, כשבמקביל הוא מתפעל חשבונות פייסבוק, טוויטר ואינסטגרם עשירים. יש שם כמובן הרבה טניס, אבל הסקרנות והצורך של היווני להרחיב אופקים ולא להישאב למשחק ותו לא, מביאים אותו למקומות ולתובנות שלא מאפיינים טניסאי בן 20. 

הוא לא רק נראה כמו אל יווני עם שיערו הארוך, הוא גם כותב כמו פילוסוף בן ארצו. משפטים כמו "אני מונע על ידי אדרנלין ובורות" או "כשאתה מצלם מישהו בצבע אתה מצלם את בגדיו, וכשאתה מצלם בשחור־לבן אתה מצלם את נשמתו", הפכו למנת חלקו. את הכל הוא מייחס לאותו אירוע ב־2015, שבו איבד את הבושה ומצא את עצמו. "למדתי להרגיש בנוח עם עצמי וליד אחרים".

נדאל מגיע למפגש מול היווני מבלי שאיבד מערכה בטורניר // צילום: אי.פי

את השינוי הזה הוא מביא לטניס, ובשנה האחרונה גם עושה זאת בהצלחה יתרה. כמו בחיים, גם על המגרש משתדל ציציפאס לא להגביל את עצמו לתוך תבנית מסוימת. הוא אפילו משלב במשחק אמצעים שונים של המדיה החברתית, כפי שסיפר אחרי הניצחון על פדרר; "למדתי אותו דרך תקצירים ביוטיוב". 

היווני משחק מצוין מהקו האחורי, אך גם לא חושש לעלות לרשת כשצריך. הוא מגיש כמו המפציצים הגדולים, ובמקביל זריז כמו החבר'ה הקטנטנים. עם הגיוון הזה ניצח בשנה שעברה ארבעה מדורגים בעשירייה הראשונה בטורונטו, זכה בטורניר שטוקהולם ואתמול היה לצעיר ביותר בחצי גמר גראנד סלאם מאז ג'וקוביץ' ב־2007. "אני מרגיש בתוך חלום", הודה אמש, ולתוך החלום הזה ייכנס בחצי הגמר רפאל נדאל (חמישי, יורוספורט).

israelhayom

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר