הערכת המודיעין השנתית של אמ"ן תוצג לדרג המדיני לקראת סוף החודש. היא נדחתה בכמה שבועות כדי לאפשר לרמטכ"ל הנכנס, אביב כוכבי, להיות מעורב בעיצובה הסופי ובהצגתה לראש הממשלה ולקבינט.
בינתיים הועבר לקברניטים "מצפן" - הכיוונים והמגמות המרכזיים לשנה הקרובה. הבשורה הטובה היא שלא צפויה מלחמה יזומה באף חזית. הבשורה הפחות טובה היא שרמת הנפיצות וחוסר הוודאות בכל החזיתות גבוהה מאוד. עזה, כמובן, מעל כולן; יש בצה"ל מי שסבור שכל יום שישי של הפגנות על הגדר שמסתיים בלי הסלמה הוא "נס".
אירועי הגדר היום יהיו מאתגרים במיוחד. העיכוב בהעברת הכספים לרצועה העלה את רף העצבים משני צידי הגבול. בישראל אומרים לחמאס - קודם תרגיעו ותוכיחו שאתם שולטים בעסק, ואז תקבלו את הכסף. בחמאס עונים - בלי כסף יהיה בלאגן. זה משחק צ'יקן מסוכן, ששני הצדדים הולכים בו על הסף אל עבר הפרדוקס: שניהם לא מעוניינים בהסלמה, ועלולים להיגרר אליה.
המציאות העזתית הזאת פוגשת את ישראל בעיתוי רגיש במיוחד. מערכת בחירות יצרית וסוערת שבה כל מהלך - בוודאי מלחמתי - ייתקל בביקורת קשה, וחילופי רמטכ"ל שמטבעם מייצרים מידה מסוימת של חוסר יציבות. לא סתם ביקש לעצמו כוכבי תקופת הכנה יותר ארוכה מזאת שקיבל; בני גנץ אמר בסיום תפקידו שהמרחק מלשכת סגן הרמטכ"ל ללשכת הרמטכ"ל גדול הרבה יותר ממספר הצעדים שמפרידים ביניהן (המשפט המדויק היה "14 צעדים שלי, 40 צעדים של גדי").
עזה צפויה להיות הצרה הראשונה על שולחנו של כוכבי. היא לא תהיה החשובה ביותר, ואפילו לא המשמעותית ביותר בזירה הפלשתינית. יהודה ושומרון, על כל נגזרותיה, מעסיקה את מערכת הביטחון הרבה יותר מכפי שזה בא לידי ביטוי ברבים: מחוסר היציבות השלטוני על רקע תום תקופת אבו מאזן ומאבקי הירושה הפנימיים ברשות, דרך מאמצי חמאס להבעיר את הגדה באמצעות גלי טרור, וכלה בימין הקיצוני - שהרים בשנה האחרונה ראש (עלייה של 50 אחוז בפיגועי "תג מחיר" ב־2018 לעומת 2017) וגרם לגורמי הביטחון להזהיר ש"התופעה הזאת - שלא זוכה לטיפול ממסדי ראוי - עלולה לייצר פיגוע שיבעיר את כל האזור".
הרחקת צה"ל מהפוליטיקה
כוכבי הקדיש את השבועות האחרונים ללימוד אינטנסיבי. הוא ישב בקומה ה־15 במגדל הקריה (בצד של משרד הביטחון, באותו משרד שבו ישב איזנקוט קודם שנכנס לתפקיד, קומה אחת מעל לשכת השר) ונפגש עם שרי ביטחון ורמטכ"לים לשעבר, ועם אנשי מקצוע שונים. בפגישות הוא שאל ורשם; עניינה אותו קשת רחבה של נושאים - ממבנה הצבא ותקציבו, ועד לסוגיות בבניין הכוח ובענייני צבא־חברה. שני עניינים שבהם העמיק במיוחד היו חדשנות על שלל היבטיה, וקטלניות.
הלו"ז שלו לשבועות הקרובים כבר סגור. אחרי שיסתיימו הטקסים, הוא יצלול לעבודה. סיורים בכל הגזרות לא רק להיכרות אלא בעיקר לטובת היבטים של הפעלת הכוח, ואישור סופי של תוכנית העבודה לשנת 2019 (שאותה הוא מכיר היטב מתקופתו כסגן רמטכ"ל, אבל עכשיו הוא "יחתום" עליה כרמטכ"ל).
בפברואר הוא יתניע את תהליכי העבודה על התוכנית הרב־שנתית הבאה, שתחליף את תר"ש "גדעון". היציאה לדרך תגדיר את האני מאמין שלו: במידה רבה היא גם תקבע את עתידם של כוחות היבשה, כשברקע הדי הוויכוח הקולני שמתנהל בתקופה האחרונה בין האלוף במילואים יצחק בריק לאיזנקוט (כוכבי, אגב, לגמרי בצד של איזנקוט).
כוכבי יודע שעל המשתנה הכי חשוב בתקופה הראשונה של כהונתו אין לו שליטה - מערכת הבחירות. בהיעדר שר במשרה מלאה, וכאשר ראש הממשלה טרוד בשלל עיסוקים אחרים - מפוליטיים ועד משפטיים - המשקל על כתפיו יהיה גדול מהרגיל. הצלחתו המיידית תהיה בהרחקת הצבא מהפוליטיקה ומהבחירות: לשמור על שקט, תרתי־משמע.
הבחירות גם ישפיעו על המשך הקדנציה שלו. לא רק בהקשר של זהות שר הביטחון שימונה (ואולי גם ראש הממשלה), אלא בעיקר בהקשר התקציבי. צה"ל נהנה בשנים האחרונות מיציבות חריגה, על רקע ההסכם הג'נטלמני שהושג לפני ארבע שנים בין שני ה"משה" - השרים יעלון וכחלון - שאפשר לתר"ש להתבצע במלואו. שר אוצר חדש עלול לנהוג אחרת, ודאי כשברקע צפויים צעדים כלכליים כדי לאזן את הגירעון הגדל בתקציב המדינה. המשמעות עשויה להיות דרישה לקיצוץ בביטחון, ולצידה חידוש המאבק באנשי הקבע כ"עושקי הקופה הציבורית". בעבר גבו המאבקים האלה מחיר כבד מצה"ל; על רקע משבר המוטיבציה הקיים - שעליו נכתב כאן בשבוע שעבר - עלולה אי־ודאות כזאת לגרום לשבר של ממש.
כוכבי, באופיו, הוא לא איש מדון, אבל הוא עקשן לא קטן. שרי הקבינט של צוק איתן זוכרים אותו בוודאי כראש אמ"ן, מתעכב איתם על כל פסיק ונקודה. כרמטכ"ל הוא יצטרך ללמוד מתי להתעקש, ומתי לשחרר. הקו שבין הגורם הבכיר ביותר שמעצב את מדיניות הביטחון של ישראל לבין משרת ציבור שממלא הנחיות הוא דק מאוד; לא תמיד דעתו תתקבל, לא תמיד הוא יאהב כל החלטה.
זה יבלוט במיוחד בענייני צבא־חברה. איזנקוט החליט שאין מבחינתו סוגיות קדושות. הוא עסק בענייני דת ונשים, בטוהר הנשק ובמקומו של הצבא במדינה דמוקרטית. זה הפך אותו לכליא־ברק אצל מגזרים רחבים בחברה. בהיעדר אספירציות פוליטיות, ניכר שזה לא ממש הזיז לו.
כוכבי עשוי מחומרים אחרים; הוא יקבל ביקורת פחות בחיבה, ובשונה מקודמו - שהופיע בציבור במשורה וניכר היה שכל פעם כזאת גרועה מבחינתו מהיתקלות לילית עם כוח חיזבאללה - ישתמש בוודאי בנתוניו הטבעיים כדי לפלרטט עם הציבור. יהיו לזה יתרונות וחסרונות: מחד זה יבנה את הפופולריות שלו (ובמשתמע יגביר את אמון הציבור בצה"ל), מאידך זה יהפוך אותו לפוטנציאל־איום בעיני רבים, בעיקר פוליטיקאים.
הבחישה האיראנית בסוריה
הערכת המודיעין השנתית תציג שלושה מוקדי עניין מרכזיים עבור ישראל בשנה הקרובה: סוריה, עיראק ואיראן. כל אחד מהם, ייאמר בה, נמצא במגמת השתנות שבקצה שלו גם איום פוטנציאלי על ישראל.
סוריה נמצאת בשלב העיצוב שאחרי מלחמת האזרחים. הרוסים מלמעלה, אבל לא ברור מה יהיה חלקן בה של איראן וטורקיה, ועד כמה היא תהיה נכונה להתעמת עימן. איראן, למשל, עשתה עד לאחרונה בסוריה כבשלה; לא רק בהקשר המוכר של ניסיונות התבססות צבאית (שנבלמו ברובם בידי ישראל), אלא גם בהקשרים חברתיים־דתיים. אלפי אנשי דת שיעים הובאו מאיראן ומעיראק, ונפרסו בבתי ספר כדי "לחנך" את הנוער הסורי. משטר אסד היה חלש מכדי להתנגד; רק עכשיו הוא מתחיל לטפל בתופעה ושולח רבים מה"מורים" בחזרה הביתה. וזה רק קצה הקרחון של הבחישה האיראנית בסוריה.
קשיים בפתח. פעילי חיזבאללה // צילום: אי.פי.אי
גם עיראק, שלא ממש העסיקה בשנים האחרונות את ישראל במישרין, חוזרת עתה למרכז. הנסיגה האמריקנית הצפויה תערער את הכוחות המתונים בה, ותגביר את כוחם של הקיצונים - מגורמי אל־קאעידה ודאעש שעדיין פעילים בשטח (גם בסוריה) ועד איראן, שמשקיעה באמצעות כוח קודס מאמצים וכספים רבים כדי להשתלט על עיראק ולהפוך אותה לבת חסותה. המשמעות, מבחינת ישראל, היא לא רק הגברת ההשפעה האיראנית באזור, אלא פוטנציאל להפיכת עיראק לכן אפשרי לפעילות - מבסיסי טרור למיליציות שיעיות ועד למתקנים לשיגור טילים ורקטות.
גורלן של סוריה ועיראק - בוודאי כשמסתכלים מירושלים - נתון בידיה של איראן, שגם היא עומדת בפני שנה מאתגרת על רקע הסנקציות האמריקניות שיחייבו אותה להכריע בין פשרה, שמשמעותה הגבלת יכולתה לא רק בתחומי הגרעין אלא גם בהקשרי טרור וטילים, לבין המשך המאמצים ליצוא המהפכה. זה גם ליבו של המאבק הפנימי בין המתונים לשמרנים באיראן; מי שמקווה למהפכה אזרחית שתדיח את האייתוללות ותחזיר את השפיות לאיראן, מוזמן להירגע. אנשי המודיעין לא רואים לכך סיכוי בקרוב. הם כן רואים קשיים תקציביים גדלים באיראן, וכתוצאה מכך גם אצל מי שנהנה מתמיכתה - בעיקר חיזבאללה.
התהליכים האלה יעמידו את הסוגיה האיראנית גם במרכז עיסוקיו של הרמטכ"ל כוכבי. בטווח הזמן המיידי הוא ימשיך בוודאי במב"מ (המערכה שבין המלחמות) שהיה היהלום שבכתר הפעלת הכוח של איזנקוט, והתבטא במאות תקיפות של יעדים איראניים ושל שיירות נשק. אבל בטווח הארוך הוא יידרש למצוא לה אלטרנטיבות או כיוונים חדשים על רקע האתגר שמציבה הנוכחות הרוסית בזירה, שמגבילה מאוד את הפעילות הישראלית (אף שהעניינים נרגעו במקצת באחרונה בעקבות סדרת שיחות ומפגשים בין הצדדים).
את האיום הצבאי העיקרי שיעמוד לפתחו - חיזבאללה - הוא מכיר היטב מתפקידיו כראש אמ"ן ואלוף פיקוד הצפון. מתישהו בשבועות הקרובים הוא יכריז על סיום מבצע "מגן צפוני" ועל השמדת מערך המנהרות החודרות של חיזבאללה, אבל יהיה עליו לפצח את הדרך החדשה שבה ינסה הארגון "לכבוש את הגליל" ולהתאים לה מענה אופרטיבי, ויותר מכך - להמשיך במאמצים לשלול מאיראן את יכולת הדיוק לטילים ורקטות, שעלולה לחייב את ישראל לפעול לא רק דיפלומטית והסברתית - אלא גם צבאית - על אדמת לבנון.
מינויים מעבר לפינה
מייד אחרי שנודע על מינויו לרמטכ"ל יצא כוכבי לטיול משפחתי קצר בדרום אמריקה. הוא, רעייתו יעל (בכירה בפרקליטות בצפון) ושלוש בנותיהם. זה היה לא רק טיול הכנה לתפקיד עבורו, אלא גם טיול גיוס לבתם הקטנה, שתחת מעטה של חשאיות התגייסה לפני כמה שבועות ונמצאת כרגע בטירונות לקראת שיבוצה הצפוי כמדריכת צניחה.
ללשכת הרמטכ"ל הוא יביא את הצוות הקרוב שלו. אל"מ גיא פאפו, שהיה ראש לשכתו באמ"ן, יהיה עוזר הרמטכ"ל (במקומו של אל"מ דניאל, עוזר הרמטכ"ל הנוכחי). גם סוניה, מזכירתו הוותיקה, ממשיכה איתו הלאה. בתפקיד הרל"ש יישאר סא"ל פ' (איש הקומנדו הימי), שכיהן גם תחת איזנקוט.
הצוות הזה אמור לייצר לו בועה לעבוד בה. תפקיד הרמטכ"ל שונה מכל דבר שעשה כוכבי עד כה: לראשונה לא יהיה לו אל מי להסתכל למעלה ולקבל תשובה. בסופו של דבר, כל דבר, כולם יישאו אליו עיניים ויחכו למוצא פיו. האחריות המלאה, הבלעדית, תהיה עליו. מיום שלישי הוא יהפוך לשומר העם והאומה.
את צוות האלופים שיעבוד איתו לא הוא מינה. את כולם הוא מכיר, אבל הוא יידרש להחליט את מי לקרב ואת מי להרחיק. המינוי המשמעותי הראשון שמונח לפתחו הוא של מפקד זרוע היבשה. התפקיד הזה, שנחשב עד כה בית קברות לאלופים, יסמן גם הוא איזו מרכזיות מייעד כוכבי לצבא היבשה: האם יבחר לשים בו קצין צעיר שיקודם (מבין התא"לים יהודה פוקס, איתי וירוב ואורי גורדין), או דווקא אלוף ותיק (ואז להחליט את מי להסיט מתפקידו, אלא אם יחזיר מוושינגטון את הנספח הצבאי מיקי אדלשטיין).
בתפקידיו בעבר נחשב כוכבי לקצין מהפכן. לכל מקום שהגיע הוא שינה דברים מהיסוד. זה בלט במיוחד באגף המודיעין: כוכבי הגיע כחוצן, לא "אחד משלנו", אבל זכה להערצת פקודיו. אמ"ן שעזב היה שונה מזה שקיבל - במבנה, באופי הפעילות, בהתאמתו לצבא ולעולם שבחוץ.
המאמץ - לשמור על הרתעה. תרגיל שריון בגולן // צילום: אייל מרגולין/ג'יני
זה יהיה האתגר העיקרי שלו גם כרמטכ"ל. לשנות, בלי לשבור. צה"ל הוא ארגון כבד, מיושן בחלקו במבנה ובתפיסות, איטי מאוד. קודמיו שעימם התייעץ סיפרו לו בוודאי על הפער שבין התוכניות שלהם בכניסתם לתפקיד, לבין מימושן בסיומו. על חלק מהמשתנים הוא לא שולט (פוליטיקה, תקציב, שינויים גיאו־פוליטיים באזור), וגם על אלה שכן - השפעתו חלקית בלבד.
דווקא הצד החברתי־אזרחי מזמן לו אתגר אבל גם הזדמנות גדולה. במלחמות וביניהן כוכבי יתפקד היטב; הוא נבון ומנוסה מאוד, כריזמטי ויודע לקבל החלטות, והוכיח שאפשר לסמוך עליו בניהול מערכות צבאיות. הסוגיות האחרות הן זירה חדשה עבורו; כוכבי אוהב אתגרים, אבל אלה יהיו סבוכים במיוחד: מהקיצור הנוסף בשירות החובה וסימני השאלה הגוברים על מודל צבא העם, דרך מעמדם של משרתי הקבע ומשבר המוטיבציה, וכלה בעובדה שצה"ל והמשרתים בו כבר אינם בבת עינו של הציבור, והם נתונים למתקפות תמידיות, לעיתים מרושעות ואינטרסנטיות, מצד שלל גורמים - מפוליטיקאים, רבנים ותנועות אזרחיות ועד לעיתונאים וצעקנים למיניהם ברשתות החברתיות.
מול כל אלה יידרש כוכבי למצפן אישי ברור. לאיזנקוט היה כזה, שאפשר לו לנווט בכל מצב תוך יכולת לנקות את הרעשים מסביב. המשימה של כוכבי תהיה סבוכה יותר, בגלל ההשפעה החיצונית הגוברת על צה"ל. במידה רבה, שם הוא גם יימדד; בהנחה שמלחמות גדולות לא יהיו, והמאמץ הצבאי־נטו יהיה לשמור על ביטחון והרתעה, יבלטו בכהונתו דווקא הסוגיות האזרחיות. מהבחינה הזאת, מערכת הבחירות זורקת אותו ישר למים העמוקים. לשחות הוא יודע, עכשיו יהיה עליו לעשות זאת עם צבא שלם על הגב - ולהביא מדינה שלמה אל חוף מבטחים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו