מחפשים תרופה לסרטן

בסוף השבוע שעבר געשה הקהילה האונקולוגית בישראל. לא בגלל שביתת האחיות שהסתיימה, אלא בשל ידיעה ב"ניו יורק טיימס", שלפיה אנחנו בתחילתו של עידן גנטי חדש בחקר הסרטן: שלוש חברות תרופות גדולות נמצאות בשלבים ראשונים של מחקר קליני לפיתוח תרופות חדשות שיפעלו נגד מגוון רחב של סוגי סרטן, ולא סוג אחד בלבד. מנגנון הפעולה של התרופות מסתמך על חלבון P53, שאותר כפעיל בכל סוגי הגידולים הסרטניים. ויש גם מקום לגאווה ישראלית: בין השותפים לאיתור הפעילות של הגן היו חוקרי סרטן ישראלים ממכון ויצמן.

הגילויים האלה באים בעיצומם של כמה שבועות קשים, שבהם נפטרו בזה אחר זה מחזאית בכירה, שני שחקני תיאטרון, רמטכ"ל לשעבר וגם אמא של חברה טובה וקרוב משפחה - כולם מ"המחלה ההיא", שאת שמה אין אומרים. "מחלה קשה", כמו שמעדיפים לא פעם לכתוב בעיתונים, כאילו במילה "סרטן" יש משהו מבהיל מדי, או פולשני. יותר מעשרת אלפים ישראלים נפטרים מהמחלה מדי שנה, מה שהופך אותה לגורם התמותה השכיח ביותר בארץ - אם כי שיעורי התמותה בישראל נמוכים ביחס למרבית מדינות ה-OECD.

אבל בניגוד למה שמקובל לחשוב, הסרטן הוא לא מכת גורל שתהיה פה לנצח - בדיוק כמו שקרה עם המחלות הנפוצות של תחילת המאה שעברה, שהיום אינן אלא שורה בספר היסטוריה. משיחות שקיימנו השבוע עם אנשי מקצוע רבים, עולה שחקר המחלה התפתח מאוד בשנה האחרונה: בצעדים קטנים, במקומות רבים בעולם, על ידי מיטב הרופאים והמדענים, שמנסים למצוא מזור. כל התקדמות כזאת מובילה לפיתוח של תרופות חדשות, טכנולוגיות חדשות, והמון ידע על גורמי המחלה.

כמעט בכל בית חולים בישראל נערכים בכל רגע נתון מחקרי מעבדה ומחקרים קליניים על חולים, בניסיון למצוא תרופה לסוגים שונים של סרטן. כך, למשל, משתתף בית החולים שיבא במחקר בינלאומי פורץ דרך, שבו יוצע טיפול תרופתי שיותאם אישית לכל חולה בסרטן מפושט, שפיתח גרורות. במחקר, שאותו ינהלו מישראל ד"ר אמיר און, מנהל המרכז לרפואת ריאות אונקולוגית, וד"ר רענן ברגר, מנהל המכון האונקולוגי בשיבא, ישתתפו 200 חולים - מתוכם 50 ישראלים, שטיפולים בהקרנות או ניתוחים אינם מתאימים למצבם. פריצת דרך? כולם מחזיקים אצבעות.

"החולה יחיה בשלווה"

האונקולוגים שעימם שוחחנו בעת הכנת הכתבה מגלים אופטימיות זהירה. רובם מעריכים כי בעוד כשלושים שנה יהיו רוב סוגי הסרטן דומים יותר למחלות כרוניות מאשר למחלות קטלניות. את העתיד הם רואים בתרופות ביולוגיות שיתקפו את הגידול, וברפואה מותאמת אישית לכל חולה.

"אני מאמין שבעוד כמה עשרות שנים הסרטן לא יגרום מוות, והחולה יחיה עם מחלתו בשקט ובשלווה", אומר פרופ' אהרון סולקס, מנהל המכון האונקולוגי במרכז לטיפול וחקר הסרטן דוידוף בבילינסון. "לפי קצב ההתקדמות הנוכחי במחקרים, זו תמונה שהיא בהחלט מציאותית. כאונקולוג שעובד בתחום יותר מ-30 שנה, אני מרגיש שאני חי היום בחלום לעומת המצב שבו התחלתי. יש הרבה יותר אפשרויות לעבור מהמעבדה למחקר קליני, כי המחקרים מראים תוצאות. אפשר לטפל בתופעות הלוואי של הטיפולים, כגון בחילות והקאות, ולכן איכות החיים של החולים השתפרה משמעותית".

גם לגבי הטיפולים והתרופות, פרופ' סולקס אופטימי. "בעתיד הלא רחוק נוכל לדעת בוודאות מה המנגנון התוך-תאי שאחראי לצמיחה של המחלה, ויהיו מספיק תרופות לחסום את התקדמותה. כבר כיום יש כאלו, רק שזה לא תופס אצל כל החולים, כי עוד לא הגענו למרכיבים של כל הגידולים, ואין תרופות לכל מרכיב. אבל אף אחד לא יעצור את הקידמה הזאת".

על פי סולקס, קיימים כבר טיפולים ביולוגיים רבים, תחת שם הקוד רפואה מותאמת אישית. "יש פיתוח גדול של חומרים, שנועדו לטיפול מכוון מטרה. ברגע שאנחנו מזהים את המסלול שאחראי לצמיחה של הגידול, יש תרופה שחוסמת את המסלול הזה, וכך משפרת את מצבו של החולה. יש גם לא מעט תרופות שמונעות מראש את יצירתם של כלי דם חדשים מסביב לגידול, והגידול 'נחנק' מחוסר חמצן ותזונה.

"לרוב, התרופות הביולוגיות עובדות יותר נגד הגידול ופחות פוגעות במערכות הבריאות, שזה יתרונן לעומת כימותרפיה, שפוגעת בכל מערכת שמתחלפת מהר ולכן גורמת ירידה בספירת כדוריות הדם הלבנות ונשירות שיער".

פרופ' סולקס טוען שלפחות בעתיד הקרוב עדיין יהיה צורך לשלב את הטיפול הביולוגי בטיפול הכימי. "הכימותרפיה הוכיחה את עצמה. 80 אחוזים מהילדים שחולים בלוקמיה חריפה נרפאים בזכותה. פעם חולים היו נפטרים מגידולים במקור האשך שפיתחו גרורות, והיום, כימותרפיה מסוגלת לרפא יותר מ-85 אחוזים מהחולים בסרטן מסוג זה".

"זו מחלה גנטית"

כדי להבין את ההתקדמות המטאורית בחקר הסרטן, צריך להסביר שמחלת הסרטן מבוססת על גנים, שהם לאו דווקא תורשתיים. רוב הטיפולים הביולוגיים מתבססים על הכרת החלבון והגן המניע את החלבון הגורמים סרטן, ועל מציאת דרכי טיפול בפעילות החלבון או הגן הזה. ההתפתחות העיקרית בתחום תלויה בעיקר במחקר פרויקט הגנום האנושי.

"אנחנו כבר מכירים את המנגנונים המולקולריים שגורמים את התפתחות הסרטן, וברור לנו שסרטן הוא מחלה גנטית", מסביר פרופ' איתן פרידמן, מנהל היחידה האונקוגנטית במכון הגנטי בשיבא. "עיקר הגנטיקה היא לא זו העוברת בתורשה, אלא זו שקיימת ברקמות הגידול. כי כשאתה מסתכל על רקמת גידול בהשוואה לרקמה לא גידולית, בזו של הגידול יש שינויים גנטיים שדוחפים את הסרטן קדימה".

אחד הכיוונים המחקריים המשמעותיים הוא בפיתוח תרופות המבוססות על מנגנונים ביולוגיים אימונולוגיים. התרופות מנטרלות תהליכים או חלוקת תאים לא רצויה, וגורמות לנוגדנים מסוימים לפעול ברמה המיקרו-מולקולרית. כבר היום יש בשוק תרופות ביולוגיות שפועלות נגד חלבון מסוים הנמצא בסוג מסוים של גידול ומנטרלות אותו; התנאי ההכרחי להצלחתן הוא נוכחות של החלבון בגידול. לפני כמה שבועות דו-וח בארה"ב כי כמה חולים בלוקמיה טופלו בפנסילבניה באמצעות נגיף HIV מהונדס, ששינה את המבנה הגנטי של התאים הלבנים במערכת החיסון, כך שפעלו נגד הסרטן. אצל ארבעה מתוך 11 החולים שעברו את הטיפול המחלה לא חזרה בינתיים.

"היופי בטיפולים אימונולוגיים הוא שהם מכו-וני מטרה, כמו טיל מונחה", אומר פרופ' יצחק יניב, מנהל המחלקה ההמטואונקולוגית במרכז שניידר לרפואת ילדים, המכהן גם כיו"ר האיגוד להמטולוגיה. "בניגוד לכימותרפיה, שניתנת בהזרקה לווריד ופוגעת בתאים הממאירים אבל גם ברקמות בריאות של הגוף, טיפולים מכווני מטרה מתפקדים כמו נוגדנים ספציפיים ותוקפים רק את התא הסרטני. יש הרבה תרופות כאלה, שנכנסות עכשיו לטיפולים במסגרת ניסויים קליניים.

"הטיפולים הביולוגיים כבר כאן, לא צריך לחכות עשור כדי לראות אותם נכנסים לרפואה - זה עניין של שנים ספורות. תוספת התרופות האלה העלתה את סיכויי ההחלמה ב-16 אחוזים בשנתיים-שלוש האחרונות".

הטיפולים החדשניים באים לידי ביטוי גם במחלות הסרטן אצל ילדים. אחת המחלות השכיחות ביותר היא נוירובלסטומה - גידול סרטני במערכת העצבים, המופיע בעיקר אצל תינוקות. לדברי פרופ' יניב, בשנים האחרונות התפתח טיפול ביולוגי אימונולוגי נגד המחלה. טיפול כזה, לצד כימותרפיה, מעלה את סיכויי ההחלמה ל-50 אחוזים.

מאמצים רבים מושקעים בניסיון לאפיין את ההתנהגות של הגידול הסרטני, כמפתח למציאת התרופה הרלוונטית. "המגמה היום היא לנסות להבין לעומק את הדבר שמניע את הסרטן, את המנגנונים המולקולריים", אומרת פרופ' בלה קאופמן, סגנית נשיא המערך האונקולוגי ומנהלת היחידה לסרטן השד בבית החולים שיבא בתל השומר. "צריך להביא בחשבון שהסרטן הוא ישות די מתעתעת. ככל שחוקרים אותו יותר, מגלים עד כמה הוא מורכב, ובכל זאת אנחנו הולכים תמיד צעד אחד אחורה ושניים קדימה".

"שם המשחק היום הוא ללא ספק רפואה מותאמת אישית", אומר פרופ' אברהם קוטן, מנהל המכון האונקולוגי ברמב"ם. "יותר ויותר לומדים להכיר את התהליכים ברמה של ביולוגיה מולקולרית, והיכן יש ליקויים שגורמים לתאים להתנהג בצורה סרטנית. ברגע שהבינו שהתאים הסרטניים לא מתנהגים כמו שתאים בריאים צריכים להתנהג, התחילו לפתח מולקולות חכמות שיכולות להתערב ולפעול בנקודות קריטיות ולעצור את התהליכים. לכן יש יותר תרופות ביולוגיות".

על פי פרופ' קוטן, כבר כיום יש בשוק תרופות ביולוגיות אימונולוגיות, אלא שהן עולות אלפי דולרים. וזאת לא הבעיה היחידה: "בשלב מסוים הגוף מפתח תנגודת גם לתרופה הביולוגית. התהליך הממאיר מבצע מעקפים אחרי החסימה, ושוב הוא מתחיל להתחלק בצורה בלתי מבוקרת. אז נשאר לנו האתגר להתגבר על התנגודת הזו, כדי שהמחלה תהיה בשליטה. אני מניח שזה לא יקרה ב-20 השנים הקרובות. אבל האפשרות להתאים את הטיפול לפי הסוג המולקולרי של הסרטן ולא ההיסטולוגי (מיקומו בגוף), יכולה להתממש כבר בעשור הקרוב".

פרופ' קאופמן חוזה שבעוד כעשר שנים הבדיקות לכל גידול יהיו זולות ונגישות יותר, ולכל גידול יהיה אפשר לתת אפיון מולקולרי, וכך לקבוע אילו תרופות מתאימות לו. "אי אפשר להיות אונקולוג אם אתה לא אופטימי", היא מוסיפה, "יש כל הזמן מחקרים קליניים ותרופות חדשות שנבדקות, שעם הזמן יבשילו ויורידו עוד את אחוזי התמותה".

הקרנות של שבוע וחצי

גם מבחינת הטיפולים בהקרנות (רדיותרפיה), יש התקדמות. לדבריו של פרופ' קוטן, המכשירים כיום מדויקים יותר, כך שרמות הקרינה מגיעות למקום המדויק הנדרש. העתיד הלא רחוק טומן בחובו שיפורים טכנולוגיים בתחום ההקרנות והניתוחים. המומחים מדברים על טיפולים קצרים ומדויקים עוד יותר, כך שיהיה אפשר לתת מנות גדולות של קרינה במשך כשבוע וחצי בלבד, במקום לפרוס את הטיפולים ואת הסבל של החולה על פני כמה חודשים. בישראל מתקיימים גם הליכים כירורגיים מתקדמים, למשל פגיעה בגידולים בכבד (הנמצאים במקום שמסוכן לנתח) באמצעות זרם חשמלי גבוה.
בתחילת החודש נערך בארה"ב הכינוס השנתי למחלות המטולוגיות, ושם הגיעה בשורה נוספת בחקר הסרטן: תרופות חדשות לטיפול בסוג מסוים של לוקמיה מביאות את המטופלים לכמעט 100 אחוזי ריפוי של המחלה. כן, המחלה שכולנו חוששים ממנה, המחלה שעד היום נראה היה שאין דרך להחלים ממנה.

"זה לא כזה מפתיע", מסביר פרופ' עופר שפילברג, מנהל המכון להמטולוגיה והמטואונקולוגיה במרכז דוידוף בבילינסון. "בשנים האחרונות מתחילים ממש לדבר על ריפוי מחלות המטולוגיות כגון לוקמיה (סרטן הדם). זה משהו שלא היה לפני עשר שנים, ואפילו לא לפני חמש שנים".

לדבריו, 65 אחוזים מהחולים בסרטן חיים יותר מעשר שנים אחרי גילוי המחלה, בעוד לפני כמה שנים תוחלת החיים היתה נמוכה יותר. "חלק מהגידולים הם של אנשים מבוגרים, שאם פעם תוחלת חייהם היתה עד גיל 75, היום רובם יגיעו לגיל 80.

"יש התפתחות אדירה, במיוחד בשנתיים האחרונות, עם שיטות מעבדה חדשות ועם הבנה עמוקה של המבנה הגנטי של התא הסרטני, מה שהוביל לפיתוח מאסיבי של תרופות הפוגעות בדיוק במקום שבו יש הפרעה גנטית. גם במקרים שבהם היתה בעבר עמידו-ת לתרופות שנתנו, יש היום תרופות חדשות שמתגברות על העמידות של כל תאי הסרטן. הטיפולים עוברים להיות יותר נוחים לחולה, וניתנים גם בכדורים ובזריקות תת-עוריות".

פרופ' שפילברג צופה שבשנים הקרובות ימצאו את הפתרון לסרטן מסוג לוקמיה, מיאלומה נפוצה וכדומה. "היום נרפאים כ-50 אחוזים מהחולים בלימפומה, ואני מאמין שבעוד עשר שנים נגיע ל-80-70 אחוזי ריפוי. ומדובר במחצית מהגידולים במערכת הדם. אורך החיים של החולים ישתפר וגם איכות חייהם, ובחלק גדול מהמקרים נוכל לרפא את החולה". גם שפילברג מעריך כי הטיפולים החדשים לא יהיו מנותקים מהכימותרפיה, אלא ישולבו בה".

"המחלה תהיה פחות קילרית"

פרופ' פרידמן משיבא מספר על מאמץ כלל עולמי לברר מהם השינויים הגנטיים הגורמים לגידול הסרטני. "בפרויקט הגנום האנושי, שעליו עובדים באוניברסיטת אוקספורד באנגליה, קובעים את הרצף של 500 גידולים מ-500 אנשים שונים. ברגע שיידעו מהו הגן, על איזה חלבון הוא משפיע ואילו חלבונים יכולים למנוע את היווצרות הגידול, יהיה אפשר לטפל ישירות בגידול.

"בזכות פרויקטים כאלה, בתוך 15-10 שנים לא יהיה עוד סרטן שד, סרטן ריאות או סרטן בדרכי השתן, אלא סוג הסרטן יהיה מוגדר על סמך המרקם הגנטי. בנוסף, תהיה לנו הבנה עמוקה של הגידול ויכולת לטפל בו באופן ממוקד. בעתיד יפותחו גם חומרים שימנעו את התפתחות הגידול ויאפשרו להפחית את מרבית תופעות הלוואי. הסיכוי שהטיפול הכימותרפי יעבוד יהיה גבוה, ונוכל לתת מינון בהתאם.

"יתר על כן, האפיון הגנטי יאפשר לומר מי נמצא בסיכון גבוה לפתח סרטן במעי הגס, למשל. ניתן לו תרופה דמוית אספירין, שתקטין את הסיכון שלו לחלות בסרטן הזה. אני צופה שבעוד כ-40 שנה מחלת הסרטן תקבל אופי אחר לגמרי, ולא תהיה כזו 'קילרית'. זה לא יהיה אמנם כמו שפעת, אבל התמותה והתחלואה יהיו קטנים מאוד בהשוואה להיום".

פרידמן מזכיר שיש גם קבוצה של 20-15 אחוזים מהחולים בסרטן, שפיתחו את המחלה מסיבות גנטיות תורשתיות. "גם כאן המדע בא לעזרתנו. היום, לפני שתינוק משתחרר מבית החולים, לוקחים לו דגימת דם מהעקב, לבדוק אם יש לו הפרעה מטבולית ואם הוא רגיש לפנילאלנין. בשנים הבאות, לכל ילד שייצא מבית החולים יהיה כל המידע הגנטי שלו על דיסק, והוא והרופאים יוכלו לדעת מהן המוטציות הגנטיות. כך נוכל לדעת, בין השאר, למה הוא חשוף ומה הסיכון שלו לפתח מוטציות, ונוכל לטפל בהתאם".

בקהילה הרפואית מדברים על מכשיר קטן שיעמוד על שולחנו של הרופא, ואליו הוא יכניס משטח עם דגימה גנטית של המטופל - למשל דגימת רוק או בדיקת דם - ובתוך זמן קצר יוכל לקבל את הפרופיל של המחלות הסרטניות שהמטופל עלול לפתח. אם הוא חולה, יוכלו הרופאים לדעת אילו תרופות עלולות לגרום לו תופעות רעילות, ולאלו תרופות יגיב טוב יותר. התחום הזה מוגדר כפרמקוגנטיקה - הצורה השונה שבה כל אחד מאיתנו מטופל בתרופות במטען הגנטי שלנו. בשנים הקרובות, לפי ההערכות, יעשו שימוש בנתונים האלה כדי לכוון את הטיפול בסרטן בצורה ספציפית.

"יש כמה מחלות שבהן אפשר לדעת מראש איך החולה יגיב לטיפול", מסביר פרופ' יניב משניידר. "גילינו, למשל, שבאמצעות מרכיב מסוים במטען הגנטי של תאי הלוקמיה, אפשר לנבא איך החולה יגיב לטיפול. ביום שבו הילד מאובחן כחולה, מבצעים אנליזה על התאים ומגלים איזה טיפול יכול להתאים לו. בצורה הזאת נותנים כלים להתערבות מוקדמת, ולכאורה לא מבזבזים זמן על טיפולים שהחולה עלול לא להגיב להם.

"מצד שני, אם אני יודע שסיכויו של ילד מסוים להחלים קרובים ל-100 אחוזים באמצעות השיטה הזו, אני יכול לנסות בזהירות, בצורה מבוקרת, להפחית את עוצמת הטיפול ולחסוך את תופעות הלוואי, כי יכול להיות שאני נותן יותר מדי".

לדברי פרופ' גדי רנרט, מנהל המרכז הארצי לבקרת סרטן בשירותי בריאות כללית, מנהל המחלקה לרפואת הקהילה ואפידימיולוגיה בבית חולים כרמל, וראש החוג לבריאות הציבור בפקולטה לרפואה בטכניון, החוקים כיום מנסים לגשר בין כל העולמות, ואפשר לראות את התוצאות הטובות. "אנחנו, בבית חולים כרמל, נמצאים בעיצומו של מחקר עם 1,500 חולי סרטן הריאה, שמהם ניפינו 50 חולי סרטן לא מעשנים, כדי לנסות להבין למה הם פיתחו סרטן. קיבלנו בינתיים מיליון תוצאות גנטיות, ומצאנו כ-22 אלף מוטציות אצל כל אחד מהחולים. זה נתון שכמעט מצעיד אותך אחורה, כי לא יודעים לגמרי לאן ללכת איתו. אבל לאט לאט יש יותר נתונים, שמהווים מעין מפה מורכבת שיכולה לעזור לפענח את התפתחות הסרטן ולמצוא את הכיוון הנכון לטיפול.

"זה פותח תחום חדש כמו ביו-אינפורמטיקה - תוספת של מערכת ממוחשבת מתקדמת ביותר, שתדרוש מאיתנו לא להסתכל על גן אחד או אחר, אלא על איך כל הגוף מגיב לכל המוטציות האלה. כיום יש לנו המון מידע. לפני עשר שנים, בשביל המידע הזה הייתי צריך לעבוד 200 שנה והוא היה עולה לי 100 מיליון דולר. המחקר של חולי הסרטן הלא מעשנים ארך לי שלושה שבועות וחצי ועלה חצי מיליון דולר. אנחנו מתקדמים לשם, רק צריך לדעת איפה בדיוק זה ה'ש-ם' הזה.

"פעם חשבנו שהגנטיקה היא דבר מוחלט, והיום מתברר שאנחנו כן יודעים לפעול בתוך המטען הגנטי ולנצל את המידע לטובתנו. כך, למשל, לא כל המעשנים יחלו בסרטן, אלא אם יש להם גנטיקה מסוימת שבשילוב עם עישון תגרום סרטן. הם כן יהיו חשופים למחלות אחרות, כגון מחלות ריאות כרוניות, אבל לאו דווקא לסרטן.

"המשמעות היא שאצל אנשים שיש להם קושי בתיקון דנ"א מסוים, המטען הגנטי שלהם יאפשר לתא הסרטני לצאת לדרך. היום יודעים לזהות את מי שיש לו כשל בתיקון דנ"א ויכולים לעזור לו באמצעות טיפול מונע או בדיקות מרובות, כדי לגלות את הגידול בשלב מוקדם מאוד, כך שהטיפול בו יעזור בצורה ודאית.

"אני חושב שאנחנו עושים דברים יפים, והקצב הוא מטורף, כי כל הזמן יש מידע חדש. אי אפשר להתווכח עם הנתונים, שמראים ירידה קלה בתמותה מסרטן המעי הגס, השד והריאה. זה יכול להיות גם בזכות גילוי מוקדם וגם בזכות רפואה ראשונית טובה יותר".

יותר מחמישים תרופות

התקדמות משמעותית לעומת העבר חלה ביכולתם של הרופאים לשפר את איכות חייהם של חולי הסרטן, ובאותה מידה להאריך את חייהם עם הטיפולים המתאימים. לדבריה של פרופ' תמי פרץ, מנהלת מכון שרת לאונקולוגיה וסגן דיקן בית הספר לרפואה של הדסה והאוניברסיטה העברית, הסוד העיקרי של הטיפולים הוא ביכולת הזו.

"לאורך השנים, מחלת הסרטן נעשית כרונית, אבל רוצים להרחיב את הטיפול לכמה שיותר תת סוגים של סרטן. אי אפשר להתעלם מכך שהסרטן מפתח עמידות ודרכי מעקף להתגבר על תרופות, אבל כבר היום יש סוגי סרטן, למשל סרטן האשכים, שלא מתים מהם. אני מעריכה שבעוד 20 שנה נדע לרפא חלק גדול ממחלות הסרטן, וחלקן יהפכו להיות מחלות כרוניות. אבל צריך להקדיש יותר משאבים לבדיקת פרופיל גנטי.

"מחקרי הבסיס של המדענים הם יוצאים מן הכלל, וישראל היא מהמובילות בעולם במחקר בסיסי. אבל למחקר קליני יש לנו פחות מקום. בישראל יש בסך הכל 160 אונקולוגים, כי אין יותר תקנים".

רוב התקציבים למחקר בתחום הסרטן מגיעים מחברות התרופות, אבל בישראל יש גם תקציבים המגיעים מהאגודה למלחמה בסרטן או מהממשלה. פרופ' אליעזר רובינזון, יו"ר האגודה למלחמה בסרטן, מציין שבארץ מתקיימים כיום מאות מחקרים קליניים בכל המרכזים. "למחקר הקליני יש חשיבות מירבית", הוא מדגיש. "זה נוגע בעיקר למחקרים על תרופות שונות, שנעשים עם מרכזים בחו"ל, כשמשווים טיפולים שונים של הקרנות, כימותרפיה או תרופות ביולוגיות.

"יש הוכחה לכך שהמחקר עובד. לפני 60-50 שנה היו תרופה או שתיים לגידולים סרטניים, היום יש יותר מ-50. הניסיון הראה שהתרופות יעילות בשלב מסוים במחלה מסוימת.

"אנחנו צוחקים על זה שכיום הרופא יודע יותר ויותר על פחות ופחות. אם פעם היה אונקולוג כללי, היום יש מומחה לשד או לריאה. תת התמחות גורמת לשיפור בתוצאות, ורואים מה הטיפול הטוב ביותר. הנושא רחב ומסובך, אבל יש תקווה".

המפתח בחלבון

ובחזרה לחלבון P53, שאם יצליחו למצוא תרופה הפועלת לפי המנגנון שלו, יוכלו אולי לרפא כמעט את כל סוגי הסרטן הקיימים כיום. לגילוי תפקידו של החלבון הזה כגורם מרכזי במניעת סרטן היו שותפים חוקרי הסרטן פרופ' משה אורן, פרופ' ורדה רוטר ופרופ' דוד גבעול ז"ל ממכון ויצמן.

"המחקר המדעי מצמיח לנו מספר גדל והולך של תרופות חדשניות, שנובעות מהבנה מעמיקה של תהליכים סרטניים שלא היתה קיימת בעבר", מסביר פרופ' אורן. "לחלבון יש תפקיד מרכזי בהגנה על הגוף מפני תהליכים סרטניים, וכמו כל חלבון אחר, הוא מוכתב על ידי גן שנקרא גם P53. הפעילות של אותו חלבון לקויה כמעט בכל הגידולים הסרטניים האנושיים.

"במחצית מהגידולים הסרטניים יש פגם בגן המכתיב את החלבון, מה שגורם יצירת חלבון לא תקין, ועל ידי כך לגידול, ובמחצית מהגידולים החלבון והגן תקינים, אלא שיש שינויים אחרים בתא. על בסיס ניסויים בעכברים במעבדה התגלה, שהחזרת החלבון הזה לתפקוד תקין יכולה לעכב התפתחות גידולים סרטניים, ואף להביא להיעלמותם. אם יתאפשר ליישם זאת בהצלחה גם בבני אדם, זה יוכל למעשה להיות תרופה לסרטן".

לדבריו, ניסיונות הפיתוח של תרופה המבוססת על P53 מיועדים למחצית השנייה של הגידולים, שבהם הגן והחלבון תקינים. בד בבד, נעשים גם מאמצים לפתח תרופות למחצית הראשונה, שבה החלבון פגום.

"במכון ויצמן, למשל, אנחנו מנסים לפתח חומר שמחזיר לחלבון הפגום את התפקוד שלו. ניסויים כאלה נערכים במקומות רבים בעולם. החברות שעליהן דובר ב'ניו יורק טיימס' נמצאות בשלבים ראשונים מאוד של ניסוים קליניים בבני אדם, ואת תוצאות הניסויים שלהם נראה בתוך כמה שנים. אם משהו מהדברים שנבדקים כיום יוכיח את עצמו, זה עשוי לשנות מן היסוד את תמונת הטיפול בסרטן".

פרופ' אורן מדגיש שכיום אין עדיין תרופה מבוססת על חלבון P53 שעברה בהצלחה ניסויים קלינים, ועוד ארוכה הדרך עד שיצליחו לפתח תרופות יעילות המבוססות על החלבון. "אנחנו עדיין בשלב של תקווה. עם הרבה מאמץ ייתכן שמשהו מהדברים שנבדקים היום יתגלה כפריצת הדרך של מחר. בישראל קיימים כמה עשרות מחקרים, שיש להם פוטנציאל לקדם פיתוח של תרופות חדשות וגישות טיפוליות חדשות למחלת הסרטן. יש אופטימיות, כי אנחנו מתחילים להבין הרבה יותר טוב את התהליכים שמניעים את המחלה". √

* * *

שיעורי ההישרדות גבוהים

על פי נתוני ארגון הסרטן הבינלאומי (UICC), ארגון הבריאות העולמי (WHO) והאגודה למלחמה בסרטן בישראל, אפשר למנוע כ-60 אחוזים ממקרי התמותה ממחלות הסרטן באמצעות אורח חיים בריא. הכללים ידועים: מניעת עישון, מניעת השמנה, פעילות גופנית, תזונה נכונה וצריכה מבוקרת של אלכוהול.

דו"ח של ה-OECD שפורסם לקראת סוף שנת 2011 מצביע על עלייה בשיעורי ההישרדות ממחלות קשות, כולל סרטן, הודות לשיפור בגילוי המוקדם ובטיפול הרפואי. כ-30 אחוזים מסוגי הסרטן ניתנים לגילוי מוקדם המאפשר ריפוי (בדיקות שד, בדיקות עור וקולונוסקופיה לגילוי סרטן המעי הגס). על פי נתוני האגודה למלחמה בסרטן, שיעורי ההישרדות מסרטן השד בישראל גבוהים מהממוצע במדינות ה-OECD, ועלו מ-80.5 אחוזים בשנת 2002 ל-86 אחוזים ב-2008.

כ-40-30 אחוזים ממקרי הסרטן ניתנים למניעה על ידי חיסון. החיסונים נוגעים לסוגים מסוימים של המחלה, ובהם סרטן צוואר הרחם, הנגרם מווירוס הפפילומה.

פרופ' אליעזר רובינזון, יו"ר האגודה למלחמה בסרטן, מדגיש כי בישראל אפשר למנוע יותר מ-5,000 מקרי מוות ממחלות הסרטן השכיחות, באמצעות אימוץ אורח חיים בריא והיענות לבדיקות הסריקה שהוכיחו את יעילותן. "צריך גם לשים לב לסימפטומים מוקדמים, כגון דימומים מתמשכים, צרידות ממושכת וכדומה. היום אפשר לגלות שלבים מוקדמים מאוד של סרטן העור, בלוטת התריס, שד, פרוסטטה, המעי הגס ועוד. צריך פשוט ללכת להיבדק".

פרופ' נדיר ארבר, מנהל המרכז המשולב לגילוי מוקדם ומניעה של סרטן באיכילוב ומנהל המרכז לחקר הביולוגיה של הסרטן באוניברסיטת תל אביב, טוען ש"הסרטן הוא חכם, ולכן מניעה היא חשובה ביותר. כשהגידול מתגלה בשלב מוקדם, הטיפול עשוי להסתיים מהר מאוד וביעילות. התסמינים של אדם שנמצא בשלב המוקדם של הסרטן הם שהוא מרגיש מצוין. ולכן יש חשיבות לגילוי המוקדם ולבדיקות.

"יש הבדלים עצומים בין שיעור החולים שמבריאים מסרטן בזכות גילוי מוקדם, לבין שיעור החולים שמבריאים כשהסרטן מתגלה בשלב מאוחר. כך, למשל, ידוע לנו ש-90 אחוזים מהחולים בסרטן המעי הגס שגילו את המחלה בשלב מוקדם טופלו והבריאו. 100 אחוזים מחולי סרטן הערמונית שגילו אותו בשלב מוקדם הבריאו, אך בקרב חולים שגילו את המחלה בשלב מאוחר עומד שיעור ההבראה על 75 אחוזים".

batchene@israelhayom.co.il

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו