"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
יותר בישיבות, פחות בחדר כושר: נתונים חדשים על החברה החרדית
ממחקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה עולים נתונים על החברה המסוגרת • יותר חרדים בישיבות, אולם גם מספר המתגייסים עולה • השירות האזרחי בקהילה קורס
צילום: נתי שוחט

יותר בישיבות, פחות בחדר כושר: נתונים חדשים על החברה החרדית

ממחקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה עולים נתונים על החברה המסוגרת • יותר חרדים בישיבות, אולם גם מספר המתגייסים עולה • השירות האזרחי בקהילה קורס

, עודכן

יותר חרדים נכנסים לישיבות ופחות מגיעים לאקדמיה, זאת על רקע חוק הגיוס והמאבק החרדי בנושא, כך עולה בשנתון החברה החרדית של המכון הישראלי לדמוקרטיה לשנת 2018 שערכו ד"ר גלעד מלאך וד"ר לי כהנר. במחקר החדש, שמתפרסם זו השנה השלישית, נבחנים השינויים המשמעותיים שחלו בעשורים האחרונים בחברה החרדית בתחומים שונים, בהתבסס על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, משרדי ממשלה, צה"ל והביטוח הלאומי.

במחקר עולה כי בתוך שלוש שנים בלבד נרשמה עליה של 21 אחוזים במספר החרדים בישיבות וב"כוללים", זאת לעומת מגמת ירידה של 16 אחוזים בשלוש השנים שקדמו לכך. בשנת 2017 עמד מספר החרדים במוסדות אלו על 114 אלף תלמידים, זאת לעומת 94 אלף תלמידים ב-2014, מספר נמוך במיוחד שהתרחש בשל הקיצוץ החד בתקציב הישיבות והורדת גיל הפטור לחרדים משירות צבאי. ישנה גם מגמת עלייה בשירות הצבאי בקרב חרדים, אולם במספרים צנועים יותר. 3,700 גברים חרדים התגייסו לצה"ל בשנה שעברה, זאת לעומת 2,850 בשנה קודם לכן. ב-2007, לצורך ההשוואה, התגייסו 290 חרדים בלבד לצה"ל. בנושא השירות האזרחי לאומי המגמה הפוכה ונמצאת בירידה. ב-2017 הצטרפו 615 חרדים לשירות האזרחי, זאת לעומת 1,109 בשיא ההתנדבות לשירות ב-2010.

עליה גם בגיוס לצה"ל // צילום EPA

מגמות מעניינות למדי נרשמו בתחומי הכניסה לאקדמיה, לשוק התעסוקה ולהכנסה בחברה החרדית. בשנת הלימודים תשע"ז (2017) אומנם נרשמה לראשונה ירידה במספר הסטודנטים החרדיים בתוכניות הייעודיות להם, ומספרם עמד על 9,400 סטודנטים לעומת 9,600, אולם מנגד בעשור האחרון (2010-2017) נרשם זינוק של 141 אחוזים בשיעור הסטודנטים החרדים באקדמיה, זאת לעומת גידול של תשעה אחוזים בחברה הכללית. החרדים לומדים בשיעורים גבוהים יחסית במקצועות עזר רפואיים, במדעי הטבע ובמקצועות ההנדסה. שיעור הסטודנטים החרדים שלמדו מקוצעות חינוך והוראה ירד ב-12 אחוזים, מ-2,600 ב-2017 ל-2,300 השנה. מספר הסטודנטים לתואר שני ממשיך לעלות ועמד ב-2017 על 1,525 בני אדם, פי חמש יותר מב-2010.

החוקרים מציינים כי ישנו האוכלוסייה החרדית ממשיכה לגדול ועומדת בעשור האחרון באופן קבוע על 4.2 אחוזים, זאת לעומת 1.4 אחוז באוכלוסייה היהודית הלא חרדית. ישנם כיום יותר ממיליון חרדים בחברה הישראלית, מתוכם 58 אחוזים בגילאים 0 עד 19. הנשים החרדיות יולדות יותר – 7.1 לעומת 3.1 בכלל האוכלוסייה, אולם עם השנים ניכרת מגמה של עלייה בגיל הלידה. החרדים גם מתחתנים יותר מוקדם, ו-83 אחוזים מהחרדים בגילאי 20 ומעלה נשואים. עם זאת, בשנים האחרונות ישנה ירידה הדרגתית בנישואים בשנות העשרים. ב-2003 עמד שיעור הנישואים בקבוצת הגיל הזו על 77 אחוז, והיום הוא עומד על 67 אחוזים.

את הסטורי שלנו כבר בדקתם היום? הצטרפו כאן לאינסטגרם של ישראל היום

הילודה משפיעה גם על מערכת החינוך, ונכון ל-2017 עמד שיעור התלמידים החרדיים על 18% ו-24% (בנים ובנות) ממערכת החינוך כולה, זאת למרות שבחמש שהשנים האחרונות ניכרת ירידה בקצב הגידול של החינוך החרדי. בעשור האחרון ישנו מאבק על הכנסת לימודי הליבה לתוך החברה החרדית, ותוצאותיו נראות בשטח: אם ב-2005 ניגשו רק 23 אחוזים מהחרדים לבגרות, הרי שב-2016 ניגשו לבחינות 34 אחוזים. העלייה ניכרת במיוחד בקרב הבנות החרדיות, שמחציתן ניגשות כיום לבגרות לעומת 31 אחוזים ב-2009.

ומהחינוך והבגרות, לתעסוקה ולהכנסה. החוקרים מציינים כי ישנה ירידה חדה בשיעורי העוני בחברה החרדית. למרות ששיעור העוני עומד על 45 אחוזים בחברה זו, לעומת 11 אחוזים בחברה הלא חרדית, מדובר בירידה חדה מ-58 אחוזים שנרשמו ב-2005. בין השנים 2015 ל-2016 גדלו ההכנסות של משקי הבית החרדיים בשמונה אחוזים ובתוך שנה נרשמה עלייה של 16 אחוזים בתשלומים למס הכנסה, תופעה שמשקפת על עלייה בשכרם של החרדים. שיעור התעסוקה נכון ל-2017 בקרב גברים חרדים עומד על קצת יותר מ-50 אחוזים, ומרוויחים בממוצע 8,334 שקלים בחודש. 73 אחוזים מהנשים החרדיות מועסקות והן מרוויחות בממוצע 6,706 שקלים בחודש. הפערים בין החרדים ליתר האוכלוסייה גבוהים במיוחד, כשגבר חילוני מרוויח בממוצע 13,339 שקלים בחודש.

ירידה בשיעורי העוני בחברה החרדית // צילום: יהושע יוסף

כחלק מההכנסות ההולכות וגוברות, חלה עלייה בשיעור החרדים שיוצאים לחופשות בישראל. בשנה החולפת דיווחו לראשונה יותר ממחצית מהחרדים, 51 אחוזים, שיצאו לחופשה בישראל, זאת לעומת 46 אחוזים ב-2004. עליה מרשימה נרשמה בחמש השנים האחרונות גם בשיעור החרדים שיצאו לחופשה בחו"ל מ-12% בשנת 2012 ל-16% ב-2017. בין השנים 2003 ל-2017 חלה עליה של 35% בשיעור החרדים המחזיקים ברכב במשק הבית, מ-31% ל-42%. עם זאת, רק 29% מהנשים החרדיות מחזיקות ברישיון נהיגה לעומת 59% מהגברים החרדים. נכון לשנת 2017 54% מהחרדים מעל גיל 20 הצהירו כי הם משתמשים במחשב לעומת 44% בלבד שדיווחו כך בשנת 2007.

בנוגע לדיור, יש לחרדים מה להיות מודאגים. בין השנים 2006-2017 חלה ירידה בישעור בעלי הדירות החרדים מ-79% ל-74%. בעוד שלפני עשור 60% מהחרדים בגילאי 20-29 גרו בדירה בבעלותם ו-33% בלבד שכרו דירה, כיום רק מחצית מהחרדים הצעירים הם בעלי דירה ו-47% שוכרים. נתון מעניין מצביע על העובדה כי למרות שרק מחצית מהחרדים גרים בדירה בבעלותם, 65% מהם מחזיקים בדירה כלשהי. כלומר- כ-15% מהחרדים הצעירים מחזיקים בדירות להשקעה, זאת לעומת כ-5% בקרב היהודים הלא חרדים.

החוקרים מציינים את החרדים לטובה בנושא ההתנדבות. בעשור האחרון עלה באופן משמעותי שיעור החרדים שהצהירו כי תרמו מעל אלף שקל מ-46% בשנת 2008 ל-56% בשנת 2017. גם שיעור החרדים שהצהירו כי נתנו תרומה כלשהי במהלך תקופה זו עלה מ-86% בשנת 2008 ל-90% בשנת 2017. בקרב האוכלוסייה היהודית הלא חרדית, רק 19% הצהירו כי נתנו תרומה גדולה ו-63% הצהירו כי נתנו תרומה כספית כלשהי. במקביל ניכרת ירידה בשיעור החרדים שעוסקים בפעילות התנדבותית מ-38% בשנת 2011 ל-35% בשנת 2017. בתקופה זו עלה שיעור המתנדבים בקרב היהודים הלא חרדים מ-19% ל-23%.

יותר בריאים, עושים פחות ספורט

73 אחוזים מהחרדים סבורים שמצבם הבריאותי טוב מאוד, לעומת 51 אחוזים בלבד בקרב היהודים הלא חרדים. רוב החרדים גם מדווחים כי לא נאלצו לוותר על טיפול רפואי (92%), תרופות (95%) או ארוחה חמה (95%), זאת למרות שיעורי העוני הגבוהים. בהתאם לכך, האמון של החרדים במערכת הבריאות גבוה ועומד על 76%.

למרות דיווחים אופטימיים לגבי מצב הבריאות של החרדים, האוכלוסייה החרדית מקפידה פחות על בדיקות שגרתיות ומניעתיות. כך לדוגמא, בעוד שבקרב הנשים היהודיות הלא חרדיות בגילאי 40 ומעלה 80% עברו בדיקת ממוגרפיה לגילוי מוקדם של סרטן השד, בקרב הנשים החרדיות רק 50% עברו בדיקה זו. גם בנוגע לבדיקת משטח צוואר הרחם, עולה כי 44 אחוזים מהנשים החרדיות עשו את הבדיקה בשנת 2017 לעומת 72 אחוזים מהנשים היהודיות הלא חרדיות.

חרדים מתאמנים // צילום: יואב ארי דודקביץ

בכל הנוגע לתזונה ולפעילות גופנית, עולים פערים בין האוכלוסייה היהודית הלא חרדית לאוכלוסייה החרדית. כך למשל, 47 אחוזים מהחרדים העידו על עצמם שהם עסקו בפעילות גופנית בחודשים שלפני הסקר, לעומת 58 אחוזים מהיהודים הלא חרדים. בהקשר זה, בשנת 2010, 53 אחוזים מהחרדים הצהירו כי ביצעו פעילות גופנית. עוד עולה, כי מתוך החרדים שעוסקים בפעילות ספורטיבית, 35 אחוזים עוסקים בפעילות לא אינטנסיבית כגון הליכה. רק ארבעה אחוזים מהחרדים עוסקים בפעילות ספורטיבית בחדר כושר ושישה אחוזים בריצה. החרדים (11% בלבד) מעשנים פחות מהיהודים הלא חרדים (23%). עם זאת, בעוד שרק שני אחוזים מהנשים החרדיות מעשנות, 20 אחוזים מהגברים החרדים מעשנים. רק 17 אחוזים מהחרדים מחזיקים בביטוח בריאות פרטי, לעומת 42 אחוזים מהיהודים הלא חרדים. לעומת זאת, רוב משמעותי של החרדים (82%) מחזיקים בביטוח משלים מטעם קופות החולים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו