נפט, שחיתות ורעב: דרום סודן מדממת למוות

משרד האוצר האמריקני הטיל בשבוע שעבר שורה שלעיצומים נגד אלוף במיל' ישראל זיו. ראש אגף המבצעים בצה"ל לשעבר, חשוד שמכר נשק לשני הצדדים במלחמת האזרחים בדרום סודן.

אם אכן יש אמת בדברים, הטענות כלפי איש העסקים הישראלי חמורות מאוד. ישראלים מעטים מבינים את גודל הזוועה של המציאות היומיומיתבמדינה שסועת הקרבות, שידעה ימים מעטים מאוד של שלום מאז שנות החמישים של המאה ה-20.

האלוף (במיל') ישראל זיו // צילום: דובר צה"ל

דרום סודןהיא אחת המדינות הצעירות בעולם, שזכתה לעצמאותה רק בשנת 2011. המאבק מול הממשלה הסודנית על העצמאות, ועל ההכנסות האדירות ממאגרי הנפט שנמצאים בשטחה, גבה מחיר דמים כבד. רוב אוכלוסייתה של דרום סודאן היא נוצרית או פאגאנית, ומיעוטם של התושבים מוסלמים, בניגוד לסודן הערבית מוסלמית.

גבר חוגג את עצמאות דרום סודן בבירה ג'ובה. האופטימיות לא נמשכה זמן רב // צילום: רויטרס

לעצמאות קדמו יותר מ-50 שנים של מלחמות אזרחים חוזרות ונשנות בין תושבי דרום סודן לכוחות הממשלה, ששלטו במשאבי הטבע הרחבים של האזור אך השקיעו מעט מאוד בתשתיות לרווחת המקומיים. התשתיות המעטות שנמצאו בשטח נהרסו בשיטתיות על ידי המורדים והממשלה.

מעצמאות למרחץ דמים חדש

עם הכרזת העצמאות בשנת 2011, מנהיג כוחות המורדים במדינה, סלבה קייר מאראדיט, התמנה לנשיא המדינה ותהליך זהיר של בנייה ושיקום חבל הארץ ההרוס החל,בסיוע בינלאומי. אך השלום החזיק זמן מועט בלבד. בשנת 2013 פרצה מלחמת אזרחים, בין כוחות הנאמנים לנשיא לבין אלו הנאמנים לסגנו, ריק מצ'אר.

נשיא דרום סודן, סלבה קייר מאראדיט // צילום: איי.פי

יותר משדובר במלחמה אידיאולוגית או פרסונלית, נאמני הנשיא וסגנו מתחלקים לאורך קו השבר האתני המרכזי במדינה, בין בני הקבוצה האתנית הגדולה במדינה, בני הדינקה, לבין הקבוצה השנייה בגודלה, בני הנואר. כוחות של הצבא האוגנדי וכוח משקיפים של האו"ם לא הצליחו לעצור את הלחימה והיא התדרדרה מהר מאוד למרחץ דמים חסר שליטה.

ילדים חיילים, אונס כטקטיקה צבאית והרס כמעט מוחלט של רוב התשתיות המעטות שנבנו בשנים הספורות של שלום ששרר במדינה החליפו את האופטימיות האדירה של קבלת העצמאות למרירות, עוני, רעב וייאוש.

"השוטרים מסיימים משמרת והולכים לשדוד אזרחים"

תמר ברס, עיתונאית ומרצה ישראלית שביקרה בדרום סודן במהלך מלחמת האזרחים מתארת מדינה שחדלה לתפקד. ברס, בניגוד לעיתונאים רבים, העזה ויצאה מהמתחמים המוגנים של הבירה ג'ובה וסיירה בארץ החרבה לאורכה ולרוחבה. מה שהיא ראתה זעזע אותה.

"מלחמות האזרחים המתמשכות משנות ה-50 עד היום, והדיכוי וחוסר הפיתוח שהיה גם לפני, גרמו לזה שהדרכים בדרום סודן מסוכנות ולא מפותחות, אי אפשר להעביר בהם אוכל ומוצרים מקומיים, אי אפשר להעביר בהם חומרי גלם, ולכן כמעט ואין מפעלים ואין תעשייה והכל בא מבחוץ - אוכל בא מאוגנדה. מלחמת האזרחים והצורך של שני הצדדים לקנות נשק גרמו להיפר אינפלציה מטורפת. 700 אחוזים בשנה. כל המוצרים שמגיעים מבחוץ להישג יד, רעב הוא מנת חלקה של רוב האוכלוסייה במדינה", מספרת ברס.

תשתיות הרוסות ורעב, ילד בדרום סודן // צילום: רויטרס

הרעב לא רק מאמלל את האוכלוסייה אלא הביא להתפרקות מוחלטת של הסדר במדינה. ברס מספרת כי: "האוכל נהיה כל כך יקר, ששכר חודשי מספיק להאכיל משפחה רק ליומיים. מה שאומר שהם במצב של רעב. יותר מ-6 מיליארד דולרים נעלמו על ידי הממשל לכיסים פרטיים, והצבא והמשטרה לא קיבל שכר כבר שנה. אז המצב הוא חיילים ושוטרים רעבים, אבל עם נשק. אז בלילה אחרי שהם מסיימים למלא את תפקידם, הם פורצים לבתים ושודדים אנשים.גם אזרחים פשוטים פורצים בלילה לבתי השכנים והחברים שלהם. אז יש אווירה כללית של חוסר אמון בין האנשים".

ברס מתארת את השימוש המחריד של הצדדים הלוחמים באונס כטקטיקה: "יש גם המון אונס, זה מאד נפוץ. שני הצדדים, גם הצבא של הנשיא וגם המליציות משבטו של סגן הנשיא, שנלחמים זה בזה, נוהגים לאנוס נשים".

כוח המשקיפים נכשל לעצור את שפיכות הדמים // צילום: רויטרס

בתוך הסביבה במזוויעה הזו פועלים סוחרי נשק מכל העולם, ככל הנראה גם מישראל. כשהם מחמשים, מתדלקים מאמנים ומכשירים את שני הצדדים הלוחמים להמשיך במעגל הדמים המחריד.האלוף זיו עצמו, נאשם כי סייע לאמן ולצייד את שני הצדדים הלוחמים, כשהוא יוצר מעגל של ביקוש לסחורה העקובה מדם.

קשה לדעת אם יש בהאשמות אמת. זיו עצמו טוען כי עסקיו במדינה כללו פעילות חקלאית בלבד, שנועדה להיטיב עם המשק המקומי ההרוס ולהביא אותו למצב של שחרור מהתלות במוצרי מזון זרים. אך בעוד מחיר הדמים במדינה מוסיף לעלות, ברור לחלוטין שמי שכן אשם במצב במדינה, צריך למצוא עצמו מאחורי סורג ובריח.