מאות בני קהילת יהודי אתיופיה (הפלשמורה), שנמצאים כעת בגונדר ובאדיס אבבה, ולא קיבלו אישורי עליה לישראל, תועדו כשהם שרים "עם ישראל חי" במהלך ביקור של מזכ"ל תנועת בני עקיבא העולמית, רועי אביקסיס, וקודמו בתפקיד, הרב נעם פרל, במדינה. חניכי התנועה ובני הקהילה שרו יחד את המנון תנועת בני עקיבא ושירים נוספים.
מטרת הביקור היתה, לבחון דרכים לסייע ולתמוך בפעילות הקהילות ולבחון את הרחבת פעילות בני עקיבא במקום. המשלחת הישראלית התקבלה ע״י אלפי אנשים. ״התחושה הייתה, שמצפים לבואנו בכיליון עיניים״ מספר אביקסיס. ״התנהלות הקהילות הללו מעוררת השתאות. צריך להבין. המרכזים הקהילתיים ממוקמים בערים. שם יש את כל שירותי הדת, בית כנסת, מקווה, חדרי לימוד וארוחות לילדים קטנים. האנשים, בשל מצבם הכלכלי הירוד, שכרו לעצמם בקתות בוץ המרוחקות לפעמים שלושה וארבעה קילומטרים מהמרכז, וצועדים יום יום ברגל הלוך וחזור על מנת להשתתף בפעילות״.
תנועת בני עקיבא מקיימת פעילות פעמיים בשבוע בהשתתפות מאות חניכים ומדריכים. כל החניכים, גם אלו שאינם דוברי עברית, יודעים את מילות המנון התנועה בעל פה. ״כשבאדיס ובגונדר שרו ״עלה נעלה״ הלב שלי החסיר פעימה״, מספר אביקסיס. אורך הפעולה שעתיים תמימות, בהן לומדים החניכים עברית, פרשת שבוע ואת ערכי התנועה. ״אחד המדריכים בסניף אמר לי, אני בן 21 וממתין כאן כבר עשר שנים. החלום שלי הוא להתגייס לצה״ל. עוד מעט אני מגיע לגיל, שזה יהיה מאוחר מדי להתגייס. דמעות עלו בעיניו כשסיפר לי את זה״ מוסיף אביקסיס.
המזכ"לים ובני העדה באתיופיה // צילום: באדיבות בני עקיבא העולמית
תנועת בני עקיבא העולמית החלה כבר בהדרגה לתמוך בפעילותן של הקהילות באתיופיה. בכלל זה היא מכשירה מתנדבים לתת למדריכים המקומיים מערכי הדרכה, תכנים וכלים להדרכה, חולצות תנועה ואביזרים לחגים. השנה, ישתתפו שמונה מדריכים מהצוות באדיס ובגונדר כנציגים בוועידה העולמית של בני עקיבא שתתקיים בינואר בירושלים. ״כוונתנו, בהמשך, לפעול בשיתוף פעולה עם הסוכנות היהודית. להדק את הקשר ולשלוח לשם שליחים כמו בקהילות אחרות בכל העולם.״ מציין אביקסיס.
חברי הקהילות מקיימים אורח חיים יהודי דתי מלא והלכתי. משתתפים בשלוש תפילות ביום, גברים ונשים. הם שומרים שבתות כהלכתן, טהרת המשפחה והלכות טבילה. חגי ישראל נחגגים ברוב עם ובהתלהבות. כמו כן, הקהילה משתתפת ברשת שיעורי תורה ועברית.
עד לפני שלוש שנים, כלל לא היה ברור אם הממשלה תאשר את כניסתם לארץ. הם כונו אז בכינוי ״פלשמורה״ (הפולשים המומרים), והתעוררו ספקות לגבי יהדותם, מכיון שהם מזרע ישראל מצד אביהם אך לא מצד אימם. לפני שלוש שנים, התקבלה החלטת הממשלה לאשר את כניסתם של בני קהילות אלו עפ״י ארבע קריטריונים: זרע ישראל; אנשים שעזבו את הכפרים וחיים שנים רבות בקהילות שבאדיס ובגונדר, מנהלים אורח חיים יהודי, ומקבלים על עצמם להשלים גיור אורתודוכסי מלא בהגיעם לארץ; מופיעים ברשימות המדויקות והמהימנות משנים רבות ולא מצטרפים חדשים (פרט לקשרי נישואין חדשים); יש להם קרובים מדרגה ראשונה בארץ. כתוצאה מכך, התחילו בתנועת בני עקיבא העולמית ללמוד ולחקור את הנושא לעומק, והשנה, כאמור, יזמו את הנסיעה, לבחון את הדבר מקרוב.
"אי אפשר להישאר אדישים. חייבים להירתם לעזרתם" // צילום: באדיבות בני עקיבא העולמית
״מאחר והנושא הזה שנוי במחלוקת״ מסביר אביקסיס. ״אנשים מטילים ספק בכנות כוונותיהם של האנשים. חושבים שהם מתחזים ליהודים רק כדי לעזוב את אתיופיה ולשפר את איכות חייהם. היינו מוכרחים לראות במו עינינו מה קורה שם והאם יש על מה לדבר. אני חייב לומר, הרושם הוא חד משמעי. אין ספק בטוהר כוונותיהם. הם כמהים ליהדות ולארץ בכל ליבם ומאודם. כשהם שרים לשנה הבאה בירושלים בכזאת התלהבות אי אפשר לפקפק בזה״. אביקסיס מסיים באמרו כי ״יצאנו משם בתחושת אחריות. תחושה, שאי אפשר להישאר אדישים. חייבים להירתם לעזרתם. הרבה מתנגדים טוענים, שהם גויים גמורים ואין לאפשר להם לעלות לארץ. אני מציע לכולם, לנסוע ולהתרשם במו עיניהם, במבט בלתי אמצעי.״
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו