אם אתם לא דתיים, ייתכן מאוד שהשם אסי צובל לא אומר לכם כלום, אולם בציבור הדתי מדובר באחד השמות המוכרים ביותר. "אסי", חצי מהצמד "אסי וטוביה", שמשחק כבר שנים ארוכות בערוץ מאיר הפך עם השנים לכוכב ילדים ראשון במעלה, כזה שדור שלם גדל עליו, וזה בדיוק מה שמפתיע בהופעה שהעלה לפני כחצי שנה, ושעוסקת בפוסט טראומה.
בהופעת היחיד בשם "חוזר הביתה", שרץ בחצי השנה האחרונה, הוא חושף את סיפורו האישי ממבצע צוק איתן, שבו לקה בפוסט טראומה. מדובר בהופעה הראשונה שלו שמיועדת למבוגרים, ושאינה בהכרח פונה למגזר הדתי לאומי, ועל כן מדובר בפריצת דרך הישגית במיוחד. באוקטובר האחרון אף הופיע בברודווי, בשפה האנגלית, וקיבל אהדה לא מעטה. הערב (ראשון) הוא יופיע בצוותא בתל אביב, וישבור מחסום נוסף, פונה לציבור שאותו כנראה פחות הכיר ככוכב ילדים.
את ההצגה, מספר צובל, הגה יחד עם שחקן אחר, עוזי ביטון, לאחר שישב במשרדו שבתיאטרון פסיק בירושלים וחשף את מה שהתרחש במבצע בעזה. "סיפרתי לו את סיפור המלחמה כפי שראיתי אותו אז, לפני הטיפול, והוא הציע שנעשה מזה הצגה". במקביל לתהליך הטיפולי עבד על ההצגה, אולם נתקל בקשיים לא מעטים.
"בהתחלה לא הייתי בשל מספיק והפסקתי. המשכתי אחרי שנה ושוב הפסקתי. לא הייתי מסוגל לכתוב את ההצגה עם לפטופ וקפה, אלא עשיתי זאת דרך אימפרוביזציה מונחית. כתבתי את הזיכרונות שלי, שפכתי לשם הכל 'יומני היקר שלום' ולאחר מכן העלינו סיטואציה אחרי סיטואציה, הקלטנו ותמללנו. לא הייתי מסוגל בהתחלה להתעסק עם הכאב והקור של הטראומה – הייתי מגיע עם התקפי חרדה. לבסוף, באמצע 2017, הייתי מספיק בשל ומוכן לסיים את הכתיבה ולהתחיל בחזרות.
צובל מספר שבניגוד למחשבה הרווחת, הטראומה שלו לא נגרמה כתוצאה מאירוע דרמטי יחיד במהלך במבצע. "תמיד מדמיינים שהטראומה מגיעה בעקבות פיצוץ של מטען או מישהו שנהרג לידי. חוויתי חלק מהסיטואציות האלו, אבל הם לא השפיעו עלי. הייתי בתוך עזה – ירו עלינו, פצמ"רו אותנו והיו תנאים מאוד קשים, אבל מה שעשה לי את הטראומה היו דווקא שטחי הכינוס. נפרדתי מכל העולם לפני שיצאתי. יצא לכם לצאת מהבית ולא לדעת לאן אתם הולכים? זה לא משהו שאנשים יודעים להתמודד איתו בדרך כלל".
"זה לא היה רק ההמתנה בשטחי הכינוס אל אלא הריטואלים שנשברו. קחו לדוגמה את המשקלים – הרמנו משקלים מטורפים. אף פעם לא עשיתי אימון בצאלים עם מים, אוכל ותחמושת ליומיים על הגב. חוץ מההמתנה מורטת העצבים הייתה גם האימה הכללית מהמנהרות. הכינו אותנו לכך שמחבלי חמאס יצאו מהמנהרות באמצע התנועה שלנו בלילה מחופשים לחיילי צה"ל. אתה לא יכול לסמוך על מי שמימינך לשמאלך".
"לא רק כוכב ילדים". צובל ו'פולקע' בערוץ מאיר לילדים // צילום: דודי ועקנין
למרות התיאורים הקשים, מצהיר צובל, לא מדובר בהצגה קשה לצפייה. אומנם, ממש לא מדובר על הצגה לילדים, אבל הומור יש בהצגה. "זו לא הצגה מזעזעת ואין בה קטעי אימה. היא מטלטלת אבל יש בה הרבה קטעי הומור". הוא מספר שהתגובות אוהדות במיוחד: "אנשים מספרים שהם עברו את כל המנעד הרגשי שיש – צחוק, חשש, אימה, פחד ובכי. אני מאוד שמח שההצגה מצליחה לגעת בכולם". למרבה ההפתעה, למרות שמדובר בהצגה ישראלית לכל דבר, התגובות גם בברודווי היו נלהבות. "יש בפוסט טראומה גם משהו אוניברסלי".
למרות שהוא בהחלט קורץ לעולם המבוגרים, ולעולם שאינו מגזרי, מדגיש צובל שאינו מתכוון לוותר על עולם הילדים. "לא אגזים אם אומר שאני בין אומני הילדים הראשונים במגזר, ובין היחידים עד היום. אבל כמו כל אדם אני רוצה אתגר. כבשתי פסגות מסוימות ואני רוצה להגיע לפסגות אחרות. אני לא רוצה לזנוח את עולם הילדים, אבל צלחתי את האתגר הזה בהצלחה. התגובות הן הרבה מעבר למה שיכולתי לשער ולדמיין".