על הליכים משפטיים של משרתי הקבע

בשיתוף ברק רום

מה קורה, אם כן, כאשר מתגלעים חילוקי דעות בין משרתי הקבע ובין צה”ל בכל הנוגע לשכר, זכויות סוציאליות, תנאי שירות, קידום או אף הפסקת שירות? כיצד יכולים משרתי הקבע הרואים עצמם נפגעים מהחלטות שהתקבלו בעניינם לתקוף את אותן החלטות ולנסות לשנות את רוע הגזירה?

המארג החקיקתי בעניינם של משרתי הקבע פותח בפניהם גישה לשלוש ערכאות שונות, בהתאם לסוג העניין אשר עומד במחלוקת:

סיום שירות הקבע של משרת קבע בשל התנהגות רעה (התנהגות החורגת מאמות המידה הנדרשות מחייל בשירות קבע או בשל הרשעה בבית דין צבאי בביצוע עבירה פלילית), הדחה או השעיה של חייל בשירות קבע, אי קידומו בדרגה ואי מינויו לתפקיד או הפסקת מינויו - על כל אלה ניתן להגיש עתירה לבית המשפט לעניינים מנהליים.

לעומת זאת, סיום שירות הקבע בעילה הקבועה בפקודות הצבא - כלומר בשל הגעה לגיל פרישה, פרישה רפואית, סיום שירות בשל טעמים תקציביים וכו’ - יידון בפני ועדת הערר לפי חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (הליכים לעניין החלטות הנוגעות לחיילים בשירות קבע), התש”ע-2010. גם דיון בהחלטות בענייני שכר וזכויות נלוות לשכר (כגון חופשה, זכאות לרכיבי שכר, ניכויים מהשכר, מענקים, מימוש תכנית שירות וכיוצא באלה) יתקיים בפני ועדת הערר.

ואולם, על החלטות של הממונה על תשלום גמלאות ניתן לערער בפני ועדת הערעור לפי חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גימלאות) [נוסח משולב], התשמ”ה-1985.

על אף שלכאורה החלוקה בין הערכאות ברורה, בחיי המעשה לא פעם המסכת העובדתית כוללת רכיבים הנוגעים למספר ערכאות, כך שעולה שאלה מהי הערכה הראויה והמוסמכת לדון בסוגיה. כך, למשל, החלטה שלא לקדם קצין בדרגה היא שאלה בגדר סמכות שיפוטו של בית המשפט לעניינים מינהליים, ואולם להחלטה שכזו יש גם השלכות כלכליות, ובמקרים מסוימים עלולה להתעורר השאלה האם ועדת הערר היא למעשה הגוף המוסמך.

בדומה, כאשר עולה סוגיה הנוגעת לגמלאות או לפנסיה של גמלאי צה”ל, אך אין מקורה בהחלטה של הממונה על תשלום הגמלאות, יש לבחון האם ועדת הערעור היא הגורם שראוי שיבחן את המקרה, או שמא על המקרה להתברר בפני ועדת הערר.

מלבד הסמכות ותחומי ההתמחות הייחודיים, קיימים הבדלים בין הערכאות בהרכב המותב היושב בדין, בפרק הזמן במהלכו ניתן לפתוח בהליכים בפני הערכאה, בסדרי הדין בהליכים שמתנהלים בפניה, בהיקף הביקורת השיפוטית שהיא מעבירה, בסעדים שהיא מוסמכת לתת ועוד כהנה וכהנה.

יחד עם זאת, כלל הערכאות מייחסות חשיבות מכרעת למיצוי הליכים - בפני הגוף הצבאי הרלוונטי או בפני הממונה על תשלום גימלאות - בטרם פתיחת הליכים משפטיים בפניהן.

בטרם משרת קבע פונה לאחת מערכאות אלה, חשוב כי הוא יקבל ליווימעורך דין המתמחה בדין הצבאי, בקיא בתשתית הנורמטיבית הנוגעת אליהן ומכיר אותן היטב.

המאמר באדיבות משרד עורכי דין אלה הראל.

בשיתוף ברק רום