כל הקלישאות התבררו שוב כנכונות. "רעידת אדמה", "זעזוע עמוק", "הלם". כל הסופרלטיבים שבהם משתמשים העיתונאים נזרקו לאוויר כאשר נודע שנוחי דנקנר נעצר ושוחרר בערבות עקב סידרה של חשדות חמורים שיוחסו לו על ידי רשות ניירות ערך. הפרשה שהתפוצצה ברעש גדול ביום שלישי האחרון צפויה להמשיך ולהדהד בזמן הקרוב. טרם התפרסם דבר המעצר, דנקנר כבר הספיק להיחקר במשך שעות במשרדי רשות ניירות ערך, כשמייד לאחר מכן נדרש על ידי בית המשפט להפקיד את דרכונו ואף להעמיד ערבות של 5 מיליון שקלים. עבור מי שהיה השם החזק ביותר בשוק ההון הישראלי בעשור האחרון, זו מכה קשה מאוד, בעיקר כי הפעם עשוי להיפגע שמו הטוב. דנקנר, גם כשנקלע למצבים כלכליים קשים, הצליח תמיד, בשיניים, לצאת מתסבוכות. גם כאשר העניינים לא עבדו בקבוצת אי.די.בי וטעות עסקית אחת רדפה אחרת, הוא לא מצא עצמו תחת חשדות כה חמורים כמו השבוע. הפעם זו כבר לא עוד חקירה קטנה - סידרת החשדות הנוכחית כבדה. מדובר בחשד לביצוע תרמית בניירות ערך, חשד שקשה להוכיח בבית המשפט, שלעת עתה מקבל את דרישות החוקרים. עם זאת, יש לציין שבעבר כבר היו מקרים שלתקשורת הוצגו כחשדות על סף ביסוס, ובפועל התברר שאינם יכולים להחזיק כתב אישום ממשי. דנקנר כבר ביקש לעשות זאת - לגמד את הפרשה. "אני מכבד את הליך הבדיקה ויש לי אמון מלא ברשות", אמר והוסיף: "אני משוכנע כי יתברר במהרה שכל פעילותי, בכל נושא, היתה ועודנה תמיד חוקית ובוצעה ביושר וללא דופי". כדי להבין מיהו נוחי דנקנר וכיצד הגיע למצבו הנוכחי האיש שיש לו פירמידה עסקית ובה שמות שכולם מכירים - סלקום, שופרסל, חברת הביטוח כלל, נייר חדרה (חיתולי האגיס, לילי, קלינקס) - צריך ללכת דור אחד אחורה. משפחת דנקנר היא אחת ממשפחות אנשי העסקים הוותיקות בישראל. יש בה כמה פלגים ודורות. אחד הנכסים ההיסטוריים של המשפחה היה חברת מלח תעשיות בעתלית. החברה נרכשה ממדינת ישראל על ידי המשפחה עוד בשנות החמישים. סבא של נוחי, משה דנקנר, היה אחד היהלומנים הגדולים של נתניה, עם אחיו, עובד בן עמי, אחד מפרנסי העיר. לסבו של דנקנר נולדו שישה ילדים. מי שהיה מוכר בשנות ה-80 וה-90 בעולם העסקים הישראלי הוא שמואל דנקנר דודו של נוחי. לאח אחר, אברהם, נולדו עוד כמה ילדים שהפכו לשמות מוכרים בעולם העסקים המקומי, ובהם דני דנקנר. דני כיהן כיו"ר בנק הפועלים ונפל לתסבוכת לא פשוטה, שכוללת כתב אישום שהוגש נגדו לאחרונה. דני דנקנר הוא בן דודו של נוחי. ועוד נתון אחד בנושא: אביו של נוחי הוא יצחק, ואחותו, שלי דנקנר-ברגמן, מחזיקה יחד איתו בנתח מקבוצת אי.די.בי. היו רבים שתהו השבוע כיצד זה הדור הנוכחי של משפחת האצולה העסקית המקומית הולך ומסתבך - גם בחשדות שקשורים בפלילים. במיוחד לא מבינים בקהילייה העסקית כיצד נוחי דנקנר נקשר בחשדות כה חמורים. "אני ממש לא מבין, הוא הרי תמיד היה מיסטר קלין", אמר גורם הפעיל בשוק. יכולות-על הנסיקה של נוחי דנקנר החלה בשנות ה-90. הוא ובן דודו דני דנקנר מצטרפים לרכישת גרעין השליטה בבנק הפועלים. המהלך בוצע דרך חברת תעשיות מלח, אותה חברה היסטורית שהחזיקה במפעל לייצור מלח וגם בקרקע חקלאית גדולה מאוד למטרות ייצור המלח. הרכישה של חלק מגרעין השליטה בבנק הפועלים, דרך תעשיות מלח, מבוצעת בסיוע הלוואה מבנק לאומי. כיצד מקבלים הדנקנרים את ההלוואה? בזכות הסכם עם מינהל מקרקעי ישראל, שמעריך את הפוטנציאל הנדל"ני של קרקעות תעשיות מלח לצורך מיזמי נדל"ן. אלו אמנם קרקעות חקלאיות, אבל לו היו מופשרות לצורכי בנייה, היה השווי שלהן גדל לאין שיעור. וכך, השליטה החלקית בבנק הפועלים הושגה, ואיתה הקשר ההיסטורי וההדוק עם משפחת אריסון, אז עוד עם אבי המשפחה - תד אריסון. העיסקה המדוברת היתה מלווה במחלוקות בין בני משפחת דנקנר, ומאוחר יותר רוכש הפלג של נוחי דנקנר את חלקו של הדוד שמואל דנקנר. שנים אחר כך, ב-2007, יוצאים הדנקנרים גם מההחזקות בבנק הפועלים. הם מוכרים אותן לשרי אריסון, שהופכת למחזיקה הבלעדית בגרעין השליטה בבנק הגדול במשק. את המהלך העסקי הגדול והבולט שלו מבצע נוחי במהלך 2002, ומשלים אותו ב-2003. באותה תקופה ישראל נמצאת במשבר עמוק ביותר, גם כלכלית וגם ביטחונית. ב-27 במארס מבוצע הפיגוע הגדול והמתועב במלון פארק בנתניה, ומייד לאחר מכן יוצא לדרך מבצע "חומת מגן", שמסתיים ב-10 במאי. בין לבין, ב-22 באפריל, מודיעה אי.די.בי אחזקות - שעד אז נשלטה על ידי משפחות רקנאטי וקרסו - כי היא מנהלת מו"מ למכירת השליטה עם גנדן הולדינגס של נוחי דנקנר. היית צריך אומץ רב לבצע רכישה שכזו באותם ימים, בוודאי גדול יותר מאשר רכישת השליטה על בנק הפועלים. לא היה מדובר הפעם באחד משני הבנקים הגדולים במשק אלא בחברה של השקעות רבות, בזמן שהמשק נמצא בשפל נורא. בפועל המהלך התגלה כמוצלח במיוחד. נוחי דנקנר נכנס לרכישת השליטה באי.די.בי ברגע הנכון ביותר מבחינה עסקית. תזמון מושלם, עת שוק המניות היה, בלשון המעטה, על הקרשים, רגע הזהב הזה, במועד מדויק כל כך, היקנה לדנקנר את השם הטוב, וגם את הכינוי המחמיא: האשף הפיננסי המתוחכם והנועז. במאמר מוסגר נזכיר כי המהלך של דנקנר בוצע ארבע שנים אחרי מהלך דומה, אך דרמטי יותר, שבו השתלט קבלן נתנייתי ואיש עסקים מוכר פחות, ושמו יצחק תשובה, על קבוצת דלק - עוד שריד מהאימפריה של משפחת רקנאטי. המהלך ההוא היה בניגוד לרצונה של משפחת רקנאטי - "השתלטות עוינת" בעגת שוק ההון. גם תשובה ידע לרכוש את מניות קבוצת דלק במחירי שפל. מעט בדומה לדנקנר, גם תשובה לקח הלוואות ממונפות בשנות השפע הכלכליות בעשור הקודם. גם הוא נכנס למיזמי נדל"ן חובקי עולם - לאחד מהם, שהסתבך מאוד, נכנס אפילו כשותף של נוחי דנקנר. תשובה, בדומה לדנקנר, נמצא היום אחרי הסדר חובות קשה ומורכב בדלק נדל"ן, אך עדיין מצבו לא דומה לזה של דנקנר - הוא מחזיק בנתח משמעותי ממרבית עתודות הגז הטבעי של ישראל (תגליות תמר ולוויתן). נחזור לשנות האלפיים המוקדמות. דנקנר משתלט על אי.די.בי עם משפחת מנור, שעסקיה המוכרים לציבור כוללים בין היתר את חברת לובינסקי (המייבאת את מכוניות פיג'ו וסיטרואן), ומשפחת לבנת, המחזיקה בין היתר בקבוצת תעבורה. כשנתיים אחרי ההשתלטות ממשיך דנקנר בעסקאות השונות, ובהן השלמת רכישת השליטה בחברת סלקום. מדובר בצעד מוצלח וחשוב, משום שסלקום תשמש בשנים הקרובות מכונת הרווחים המשומנת והיעילה של קבוצת אי.די.בי. שם, באותם ימים ורודים של ארץ הסלולר, השמש תמיד זרחה. כל רבעון הסתיים ברווחים ענקיים. בשנים ההן דנקנר נחשב כאיש בעל יכולות-על. כל מה שנגע בו הפך לזהב, כמו מידאס, והשיא עוד לפניו. בשנים 2006 ו-2007, כאשר העולם הכלכלי במערב מנפח את בועת הנדל"ן הגדולה בתולדות האנושות, דנקנר ממשיך לגייס לעסקיו בארץ. אז גם נזרעים זרעי הפורענות העסקיים, שיתבררו בעתיד כהשקעות הגדולות שסיבכו את עסקיו של דנקנר. מגע הקסם התפוגג באמצע 2007 דנקנר חובר לתשובה והשניים קונים קרקע בלאס וגאס. על הקרקע עומד מלון ישן, והשותפים הישראלים תיכננו להפוך אותו למלון עצום בשם: "פלאזה לאס וגאס". השניים דיברו על השקעת ענק, בסדר גודל שנע בין 6 ל-8 מיליארד דולר. הם ביקשו להקים קזינו עם 3,500 חדרים בבירת ההימורים של אמריקה. כוונות השניים מתקבלות בהערכה ובהשתאות מסיבה אחת - שמו של דנקנר. לצורך הרכישה לוקחים השניים הלוואה, כשחלק מהכסף מגיע מכספי הציבור הישראלי באמצעות גיוס איגרות חוב. תג המחיר למגרש עצמו עמד על 1.2 מיליארד דולר. חולפים חודשים ספורים, העולם מידרדר לתוך המשבר הכלכלי של 2008, ועיסקת לאס וגאס מתגלה כתסבוכת גדולה. את דנקנר זה לא עצר. הוא ביצע צעד נוסף, שעתיד להתגלות גם הוא כתסבוכת יקרה במיוחד. בסמיכות למשבר הכלכלי הגדול ביותר שפקד את העולם, הוא מנצל את נפילת הערך במניות הבנק השוויצרי קרדיט סוויס ורוכש נתח של הבנק. ההשקעה במיליארדים והרכישה מבוצעת בכמה שלבים על ידי אחת החברות בקבוצת אי.די.בי - כור תעשיות. עם סיומה נותר דנקנר עם נתח של אחד מהבנקים הוותיקים בשווייץ. הוא מצהיר שמדובר בהשקעה לטווח ארוך, וכך, כאשר שווי המניות שברשותו מורווח "על הנייר" בכמיליארד שקלים בשלב הראשוני בשנת 2009, הוא מסרב לחסל את כל ההשקעה. הוא מוכר רק חלק מהמניות ומבקש לשמור את היתרה. זאת היתה טעות נוספת ומשמעותית, כיוון שבהמשך שוב נפלו מניות הבנק, ובסוף 2011 רשמה כור תעשיות הפסד של 3 מיליארד שקלים - תוצאות ההשקעה הכושלת. בשלב הזה מתחיל מגע הקסם של דנקנר להתפוגג, אך הוא בשלו. אל הנפילות בלאס וגאס ועם קרדיט סוויס חוברת השקעה שבשוק ההון התקשו להבין את פשרה - רכישת מעריב. למרות מצבו הקשה של העיתון, החברות הציבוריות של קבוצת אי.די.בי נדרשו למשימה והזרימו סכומים משמעותיים - כ-300 מיליון שקלים בסך הכל. ההסתבכויות לא הפסיקו, ואיתן מגיע אפקט (משה) כחלון. התחרות שהכניס שר התקשורת לשעבר בצורה מהירה והחלטית לענף הסלולר גורמת להרעה נוספת לעסקי הקבוצה. בלי הרווחים היציבים, הקבועים והבטוחים של סלקום והנפילה בשווי של מניותיה, העסק ממשיך לאבד גובה במהירות גבוהה. הלחץ בקבוצת אי.די.בי גובר מאוד, ובבית סוקולוב, במהלך יולי 2010, יוצא עמי אראל, יו"ר דיסקונט השקעות שבאמצעותה מחזיקה אי.די.בי בשליטה בסלקום, בנאום חוצב להבות. הוא מביע התנגדות נחרצת נגד הכוונה לחתוך את דמי הקישוריות. זה קורה עוד לפני הכנסת שני המתחרים הנוספים לענף הסלולר. אז מניות ענף הסלולר בצניחה, כמו עוד עסקים של דנקנר, ובינתיים מתקרבת לה הערת עסק חי - הערה שמצורפת לדו"חות כספיים של חברה על ידי רואי החשבון, עת היא נקלעת למצב שבו היא מתקשה לשלם את חובותיה. לבסוף זה קורה. נופל דבר בישראל, באוגוסט 2012, עת מתפרסמים דו"חות הרבעון השני. בעקבות הערה זו מכונסת אסיפת מחזיקי אג"ח, ולכל כבר ברור - אי.די.בי אחזקות מחזיקה בחובות של מיליארדים, ואותם יש לשלם עד אמצע 2013. ההסתבכות הגדולה ניירות הערך של אי.די.בי שיקפו בבורסה את ההסתבכות במהירות. התוצאה היתה שאיגרות החוב של הקבוצה זינקו עד מהרה לתשואות גבוהות מאוד. תשואה של 70% עד 80% על חלק מאיגרות החוב הפכה לעניין שבשיגרה. המספרים הללו העידו שהמשקיעים רואים סיכון עצום בהשקעה בקבוצת אי.די.בי. למעשה הם מתקשים להאמין שדנקנר יוכל לשלם את מלוא הכסף על איגרות החוב. לתשואות הדו-ספרתיות היתה גם משמעות נוספת - הן חסמו את דרכו של דנקנר בבואו לקחת עוד הלוואות משוק ההון. אלא שערב הזינוק החד בתשואות של ניירות הערך של קבוצת אי.די.בי, כאשר האקורדים היו צורמים אך רבים עוד האמינו כי הוא יכול להתגבר על הקשיים, יוצא דנקנר לגיוס הון מיוחד. מדובר בהנפקת מניות, שכפי שנראה השבוע, היא זו שלכאורה סיבכה אותו בחשדות הפליליים החמורים מאוד. החשדות של רשות ניירות ערך הם כי הוא יזם ומימן לכאורה העלאה מלאכותית של שער מניות החברה. העבירות בוצעו, כך לפי החשד, בעזרת פעילים בשוק ההון. האם יוכל נוחי דנקנר להיחלץ גם מהפרשה החדשה הזאת? ימים יגידו. מה שברור הוא שהלחץ עליו עלה השבוע מדרגה. זו מדרגה חדשה של חשדות המועלים כלפיו. אין מדובר בעוד הסתבכות עסקית, בעוד השקעה כושלת או בעוד מריבה עם פעילי שוק ההון (בנוגע ליכולתו להפוך את המצב הקשה של עסקיו, ולחזור ולשלם את חובות החברות). מה שברור הוא שקו ההכרעה הכלכלי והמשפטי הולך ומתקרב, וההתפתחויות יגיעו בשני המישורים בשבועות הקרובים או לכל יותר בחודשים הקרובים.
