הסוד של פלוגת השריון שנותרה שלמה
קשה להאמין: הפלוגה שלחמה בקרבות קשים ברמת הגולן, סיימה את המלחמה עם אפס פצועים ואפס הרוגים • לאחר 30 שנות נתק הצליחו הלוחמים לפני 15 שנה להתאגד מחדש, והם נפגשים בכל שנה
אפס פצועים, אפס הרוגים. זו התוצאה הבלתי נתפסת שאיתה סיימו לוחמי פלוגה "טייגר" שבגדוד 82 של חטיבה 7 את מלחמת יום הכיפורים, זאת אף שלחמו בקרבות קשים ביותר ברמת הגולן, ובהם הקרב בעמק הבכא.
"כשחושבים לאחור, מדובר ברמת הצלחה יוצאת דופן", אומר אל"מ (מיל') אורי סגל, אז מפקד מחלקה בפלוגה, "טייגר היתה פלוגה ששלושה דברים אפיינו אותה - מ"פ עם דרישות גבוהות מאוד בנוגע להכרת השטח, משמעת בלתי מתפשרת והיצמדות לתורת הלחימה של חיל השריון. עשינו הכי הרבה תרגילים מבצעיים וירינו יותר מכל פלוגה אחרת". כך, ב־13:55, עם מכת האש הראשונה והעוצמתית של הסורים, לוחמי טייגר לא היו מופתעים.
בהמשך נלחמו בקרב האגדי בעמק הבכא. על פעילות הפלוגה זכה מפקדה, תא"ל (מיל') מאיר זמיר, בעיטור העוז, זאת לאחר שסירב לקבל את עיטור הגבורה כי דרש שכל הפלוגה תקבל אותה, מה שלא היה מקובל אז.
לוחמי פלוגת טייגר נפגשים בהווה // צילום: דובר צה"ל
לאחר 30 שנות נתק הצליחו הלוחמים לפני 15 שנה להתאגד מחדש, והם נפגשים בכל שנה בסמוך ליום העצמאות. בד בבד, נושא סגל דברים בפני לוחמים צעירים כדי לנסות להעביר את מורשת הקרב הלאה.
לדבריו, "לצערי אני מסתובב בין הלוחמים ולמרות שהם סופגים את החומר, לא ברור שהמורשת עוברת. החבר'ה הצעירים מדהימים ובעלי יכולות אינטלקטואליות וטכנולוגיות הרבה יותר טובות מאיתנו, אבל הבסיס חסר להם - הכל תלוי היום בטכנולוגיה".
סגל מדגיש כי הכל תלוי במשמעת ובעבודה על פי הנהלים, ולא דווקא באלתור, שגורם לתקלות. סרן דניאל שטולמן הוא מפקד פלוגה ג' בגדוד 82, שמעביר לחייליו את רוח הפלוגה הוותיקה, שכבר אינה קיימת. "אני רואה בלוחמים ובמפקדים שלי כיום אותם שליחות ורצון לשרת ולתרום", אומר שטולמן, "היום, בעידן האמל"ח והטכנולוגיה, האתגר השכלי מתעצם. עם זאת, האדם ורוח הלחימה הם הגורם המכריע בשדה הקרב".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו