בשיתוף ברק רום
ג’, איש היי טק בכיר, נבחר להוביל במסגרת עבודתו פרויקט גדול וחשוב. במשך שנה שלמה הוא עבד בתנאי לחץ ומתח, ימים כלילות, לקראת אותו היום הגורלי, שבו יציג את הפרויקט ללקוח הגדול והחשוב של החברה. רצה הגורל, והצגת הפרויקט נחלה כישלון חרוץ. המערכות שעליהן עבד קרסו ברגע האמת וג’ הרגיש שכל עולמו חרב עליו.
כעבור מספר שבועות, החל ג’ לשים לב כי הוא מתחיל לסבול מתופעות של מתן שתן בתכיפות בלילות, צמא מופרז, יובש בפה ועייפות. בדיקת דם שגרתית גילתה, כי הוא לקה בסוכרת.
האם יכול ג’ לקשור את הסוכרת שבה לקה לאירועי העבודה? האם מדובר בתאונת עבודה?
סוכרת היא מחלה מטבולית, אשר מאופיינת ברמות גבוהות של גלוקוז בדם וכי קיימים 2 סוגים עיקריים של סוכרת: סוכרת מסוג 1 (“סוכרת נעורים”) וסוכרת מסוג 2, אשר בה חולים רוב חולי הסוכרת בישראל (כ-90% מחולי הסוכרת).
השאלה האם מחלת הסוכרת (הן מסוג 1 והן מסוג 2) יכולה להתפרץ על רקע אירועים שאדם חווה במסגרת עבודתו וכתוצאה מהם (או אירועים שחייל חווה במהלך שירותו הצבאי) היא שאלה שמעסיקה מזה שנים רבות את פסיקות בתי המשפט השונים מערבת גם מחלוקות ועמדות מנוגדות בקרב המומחים הרפואיים.

לפנייה ישירה אל עו”ד דן גנון לחץ/י כאן
השלב הראשון: הוכחת התרחשותו של “אירוע מיוחד” בעבודה
בפתח הדברים חשוב לציין כי בהתאם לפסיקת בתי הדין לעבודה כיום, בהחלט ניתן להכיר במחלת הסוכרת כתאונת עבודה. לצורך כך, על התובע להוכיח תחילה כי אירע לו בעבודתו “אירוע מיוחד”, אשר בסמוך לו פרצה מחלת הסוכרת וכי קיים קשר סיבתי בין אותו אירוע לבין המחלה.
בשלב הראשון על התובע לבודד אירוע מסוים וקונקרטי שאירע לו בעבודה, אשר ניתן לזהות אותו בזמן ובמקום ולהצביע על התקיימותו נקודתית. עליו להוכיח כי מדובר באירוע שהשאיר אצלו חותם, אירוע שהוא שונה משגרת היום-יום הרגילה שלו בעבודה ושגרם לו לדחק נפשי שאינו רגיל מבחינתו.
בהקשר זה חשוב להבין כי הבחינה באשר לשאלה האם אירוע שאירע לעובד בעבודה עונה על הגדרת “אירוע מיוחד” היא בחינה סובייקטיבית, דהיינו- האם האירוע הוא “מיוחד” מבחינתו של העובד עצמו, בעיניו. עם זאת, פסיקת בתי הדין לעבודה גם קובעת, כי הבחינה הסובייקטיבית הנ”ל צריכה להיתמך בראיות אובייקטיביות (למשל, עדים שנכחו במקום).
ומה באשר למתח נפשי מתמשך? האם עובד שחלה בסוכרת על רקע של עבודה בתנאי מתח ולחץ מתמשכים גם יכול להיות מוכר כנפגע עבודה?
על פניו, התשובה לשאלה הנ”ל היא שלילית, שכן נקבע בפסיקת בתי הדין לעבודה לא פעם, כי הופעת הסוכרת על רקע מתח נפשי ממושך בעבודה אינה בגדר פגיעה בעבודה וכי יש צורך, כאמור, בהוכחת “אירוע מיוחד”, כזה שניתן להצביע עליו בזמן ובמקום.
עם זאת, נקבע בפסיקה כי גם במצב שבו שהה התובע בתקופה של מתח מתמשך, ניתן להכיר בסוכרת כפגיעה בעבודה- וזאת אם יוכיח התובע קיומו של אירוע אחד מיוחד מוגדר ומבודד בזמן ובמקום, שהופיע על רקע אותה תקופה של לחץ ומתח מתמשך.
השלב השני: הוכחת קשר סיבתי
לאחר שהתובע הוכיח כי אירע לו בעבודתו “אירוע מיוחד” עליו לעבור לשלב השני והוא- הוכחת הקשר הסיבתי בין האירוע המיוחד שהתרחשותו הוכחה לבין פרוץ המחלה. זהו שלב מאתגר לכשעצמו, בעיקר בשל אי האחידות והעמדות השונות שקיימות בקרב המומחים הרפואיים בארץ ובעולם בעניין זה.
ואולם, גם קיומה של מחלוקת כאמור, מוכנים בתי הדין לעבודה לקבל קיומו של קשר סיבתי, וזאת על בסיס מחקרים ומאמרים רפואיים התומכים באפשרות כי מצבים של דחק נפשי (סטרס) יכולים לגרום להתפרצות סוכרת.
בהקשר זה חשוב לציין כי כבר בשנת 1996 קבעה וועדה מיוחדת שקמה לצורך בחינת הקשר הסיבתי בין סוכרת לשירות צבאי כי במידה ומדובר בסוכרת שהתפרצה בתוך 3 חודשים מיום האירוע החריג הרי שיש להכיר בקשר סיבתי בינה לבין אותו אירוע, בין אם מדובר בסוכרת מסוג 1 ובין אם בסוכרת מסוג 2.
מכאן ובהיקש, אנו למדים על חשיבותה של סמיכות הזמנים שבין מועד התרחשותו של האירוע המיוחד שאירע לעובד במסגרת עבודתו לבין המועד שבו התגלתה אצלו מחלת הסוכרת ובפרט- הכוונה היא לגילוי המחלה בטווח של 3 החודשים שלאחר האירוע.
מכל מקום, מכיוון שמדובר בשאלה שהיא רפואית בעיקרה, ממנה בית הדין לעבודה בעניין זה מומחה רפואי מטעמו, אשר עליו להכריע האם במקרה שמונח לפניו קיים קשר סיבתי בין האירוע המיוחד שאירע לתובע בעבודתו לבין פרוץ המחלה.
לסיכום, ברי כי דרכו של עובד אשר לקה במחלת הסוכרת להוכיח כי אכן מדובר בתאונת עבודה היא דרך ארוכה, קשה ומורכבת. במאמר זה ציינו רק על קצה המזלג את הסוגיות שמתעוררות בניהול תיק מסוג זה ואנו ממליצים לכל עובד שלקה בסוכרת ושבכוונתו להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי להיוועץ בעו”ד שזהו תחום עיסוקו בטרם יעשה כן.
הכתבה מאת עו”ד דן גנון באדיבות אתר עורכי דין LawGuide
בשיתוף ברק רום
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו