נקודת הג'ים

ג'ים קארי (56) היה תמיד הקומיקאי הפרוע, המשתטה הנצחי, זה שיודע להבליח גם בתפקידים רציניים כשצריך. מי היה מאמין שדווקא הוא סוחב על גבו כמה שלדים בארון. 

"אני כותב עכשיו ספר חדש שבו אתעמת עם הצלקות מהילדות שלי", הוא מגלה. "איך גדלתי עם אמא שהתמכרה לכדורים ועם סבא וסבתא שהיו אלכוהוליסטים. אמי היתה אישה חולה, וכילד רק רציתי לעזור לה להבריא. אני עצמי נטלתי פרוזק במשך תקופה ארוכה, זה עזר לי ברגעים קשים".

אתה? הקומיקאי הנצחי? 

"דיכאון הוא מצרך הכרחי כדי להבין את עצמך וליצור משהו בעתיד. אבל כשזה מגיע לדרגת ייאוש, מתחיל הבלאגן. יש אנשים שנשארים כל חייהם על כדורים נגד דיכאון, אבל אני הבנתי בשלב מסוים שאני בסדר. שאני צריך להפסיק עם הכדורים ולהמשיך הלאה בחיי".

השנים האחרונות בחייו של קארי היו כל מה שהפוך מאושר. הוא מיעט לקבל תפקידי משחק גדולים, נעלם ממדורי הרכילות, ונדמה היה שהוא בדרך להיעלם מהתודעה. אבל אז אירעה סדרת האירועים הטרגיים שהחזירו אותו לכותרות, ולא בצורה מצחיקה.

בספטמבר 2015 התאבדה בת זוגו, קת'ריונה ווייט, מאפרת בת 30, כשנטלה מנת יתר של כדורים. משפחתה מיהרה להפנות אצבע מאשימה לעבר קארי, בטענה שהתעלל בה לאורך שלוש שנותיהם יחד, דחף אותה להשתמש בכדורים ו"גרר אותה לקצה", אף שידע שאינה יציבה נפשית. צלמי הפפראצי ארבו לקארי בכל פינה ותיעדו אותו מוכה יגון, הכי רחוק מתדמית המצחיקן הפרוע.

לאחר מותה של ווייט מיהרו הצהובונים לנבור בפרשה, וקארי הגיב בזעם. "כשהגעתי להוליווד, לנסות את מזלי כקומיקאי, למדתי מהר מאוד שפיסות מידע על חיי יחולקו לתקשורת כמו שוברים לארוחות חינם", נכתב בהודעה שהוציא. "אבל לא חלמתי שגם אנשים שאהבתי יהיו חלק מהתפריט. איזו בושה. יש רגעים בחיים שבהם אתה מוכרח להגן על כבודך ולהתמודד נגד הרוע שבעולם הזה".

בחלוף שנה הוגשה נגדו תביעה מצד מארק ברטון, בעלה בנפרד של ווייט, שטען כי קארי "ניצל לרעה את מעמדו הסלבריטאי ואת ממונו" כדי לספק לה כדורים. באוקטובר 2016 הגישה גם אמה של ווייט, בריג'יט סוויטמן, תביעה נגד קארי, ובה טענה שהשחקן היה נשא של מחלות מין, והוא הדביק את בתה ללא ידיעתה ואחר כך סיפק לה את הכדורים - מה שגרם לה להתאבד. מנגד, התרוצצו שמועות שלפיהן בני משפחתה של ווייט מנסים לחלוב מקארי כסף ומשתמשים בתביעות כאמצעי לחץ עד שישלם.

מכתב ההתאבדות שהותירה ווייט שפך אור על התלות הנפשית שפיתחה בקארי, ועל כך שסירבה להאמין שהזוגיות ביניהם נקלעה לקשיים. הוא, מצידו, הגיב במילים: "אני לא אסבול שום ניסיון חסר לב לנצל אותי או את האישה שאהבתי. הבעיות של קת' היו ידועות שנים רבות לפני שהכרנו, וסופה הטרגי לא היה לצערנו בשליטתו של אף אחד".

בית המשפט דחה את שתי התביעות נגד השחקן בינואר האחרון. עכשיו, כשהטרגדיה האישית כבר מאחוריו, התפנה קארי סוף סוף לקאמבק.

*  *  *

14 שנה אחרי אחד התפקידים המשמעותיים בקריירה שלו, בסרט "שמש נצחית בראש צלול", שבו גילמו הוא וקייט ווינסלט זוג שמוחק את עברו הרומנטי ומתחיל להתאהב מחדש, מתאחד קארי עם במאי הסרט ההוא, מישל גונדרי. התוצאה: סדרת טלוויזיה חדשה בשם "ילדותי", שהוגדרה כ"הקומדיה הכי עצובה בטלוויזיה".

קארי מגלם בסדרה את ג'ף פיקירילו, המכונה "מיסטר פיקלס", כוכב תוכנית חינוכית ואהובה שרצה במשך 30 שנה והפכה אותו למושא הערצה לילדים ולמותג טלוויזיוני ששווה מיליונים. בעיני בני הגיל הרך הוא אדם נעים שמעביר להם ערכים בסיסיים בסיוע בובות ופריטה ביוקלילי.

אלא שעלילת הסדרה נפתחת בטרגדיה אישית נוראית שלו, כשבנו הצעיר נהרג בתאונת דרכים. התא המשפחתי של פיקלס קורס. אשתו (ג'ודי גריר) עוזבת ומאלצת אותו להתמודד לבד עם האבל, ובנם הנוסף, התאום של ההרוג, מנסה למצוא את מקומו בעולם.

הדמות הטלוויזיונית נעימת ההליכות חווה אובדן איטי של שפיות, כשמי שמנסים לעודד את פיקלס להתמקד בעבודה הם אביו (פרנק לנגלה), מפיק בתוכנית, ואחותו (קתרין קינר), שבונה את הבובות.

עם קתרין קינר ב"ילדותי". "גידלתי שיער כי רציתי להיראות כמה שפחות אטרקטיבי לצופים, כמו נער שברח מהבית" // צילום: יח"צ yes

לפגישה שלנו מגיע קארי בשיער ארוך מהרגיל, לבוש בג'ינס, בטי־שירט ובמעיל עור שחור. הוא נשען לאחור ברגליים שלובות, משדר קור רוח של מי שכבר עבר לא מעט בחייו המקצועיים, וגם בחייו בכלל. פה ושם הוא מגניב בדיחות, אבל התדמית שהוא מנסה לשדר אינה עוד של קומיקאי נמרץ ומלא העוויות, אלא של אדם שקול ובוגר.

"הסדרה הזאת היא תכשיט שקיבלתי בעיתוי מושלם בחיי, כשאני למוד ניסיון", הוא אומר. "אני רק מקווה שהיא תיגע באנשים ותעניק להם מעט תקווה, כמו שקרה לי. עד לפני כמה שנים לא הייתי מסוגל לקבל על עצמי תפקיד כזה, לא הייתי כשיר.

"אתה תמיד צריך לשכנע את עצמך שהגיעה השעה לעבור לאתגר הבא בחיים. האינסטינקט הראשוני שלנו, כבני אדם, הוא לדבוק במה שכבר הצליח, 'נוסחה מצליחה לא משנים'. אני אף פעם לא הרגשתי נוח לנהוג כך. אני מגיב רפלקסיבית למה שאני רואה מול עיניי. כמו תוכנית הטלוויזיה הפיקטיבית לילדים בסדרה, אני פשוט וישיר. בלי מחשבה אסטרטגית".

מי החליט בשבילך על השיער הארוך?

"רציתי להיראות כמה שפחות אטרקטיבי לצופים, כמו נער סורר שברח מהבית. כשאתה מקבל תפקיד כזה, אתה רוצה לשנות משהו במראה החיצוני. רציתי להוריד במשקל, אבל מישל לא תמך בזה. אז אני חושב ששיער ארוך עושה את העבודה. זה לא נראה מוזר, פשוט קצת מוזנח, כמו אדם לא בוגר שתקוע בילדות".

*  *  *

"ילדותי" עלתה בארץ השבוע (ימי רביעי, 22:00, yesEDGE וב־yes VOD), במקביל להקרנתה בארה"ב בערוץ הכבלים שואוטיים, שחתום על סדרות כמו "הומלנד" ו"ריי דונובן". לקארי כבר יש סדרה שרצה בערוץ, הדרמה "מת על הבמה", שעוקבת אחר סצנת מועדוני הסטנד־אפ של סוף שנות ה־70 בלוס אנג'לס, שבה הוא אחד המפיקים הראשיים. גם בסדרה החדשה הוא רשום כמפיק.

התסריטאי של "ילדותי", דייב הולסטיין, החל לעבוד כתסריטאי ב"מת על הבמה" רק כדי ליצור קשר עם קארי ולהעביר לידיו את הרעיון לסדרה החדשה. השכנוע הסופי הגיע בתיווך סוכנו האישי של קארי, דן אלוני, שהוסיף למשוואה את הבמאי מישל גונדרי.

"התחייבתי לסדרה קודם כל בזכות מישל, שביים שישה מעשרת הפרקים. הגעתי אליו כי רציתי לשחק בקבוצה שלו. ב'שמש נצחית' היו דברים שלא מצאתי בהם היגיון, וכששאלתי אותו, הוא פשוט אמר לי להפסיק לחשוב, כי לעולם לא אדע מה באמת עובר לו בראש. רק בדיעבד הבנתי את החזון שלו.

"מהרגע שלמדתי לבטוח בו, נוצר בינינו חשמל. הגענו למצב שבו הוא מתפלא למה אני כבר לא מתווכח איתו ולא שואל שאלות. כנראה למדתי לאהוב את הרעיונות שלו".

אתה גם מפיק הסדרה.

"להפיק או לשחק - בשבילי הכל יצירה. אני חווה עכשיו תקופה של רעיונות יצירתיים בכל מיני כיוונים. אני שואף להתחבר לכמה שיותר יוצרים נפלאים בעלי נפש כמו שלי, לתת במה לכישרונות שלהם. 

"תמיד נתקלתי באנשים שאמרו שאני מתפזר ומתאמץ יותר מדי, כשכל מה שעשיתי היה רק להעז. אני טיפוס שגם בארוחת ערב נעימה עם בני משפחה יבחין במה שיוצא דופן בחדר וישתמש בהבחנה הקומית או בבדיחה הנכונה לסיטואציה. זה שיודע שמה שיגיד יהיה הכי לא צפוי.

"אני קופץ מצוק. המרחב לפניי, ואני מזנק עם הבדיחה. זה המצב שאני חי בו, לא מכיר משהו אחר. אז יש כאלה שמעריצים אותי, ויש כאלה שהספיק להם ממני.

"גם בסדרה, התוכנית של מיסטר פיקלס יוצרת בסיס משפחתי שעובד בהצלחה כבר שנים, וכל שינוי הוא מלחיץ. כולם מניחים שג'ף יחטוף התמוטטות עצבים, אבל יכול להיות שמי שחושש מהנורא יחווה אותו בסוף בעצמו. הטרגדיה מכריחה את הדמויות בסדרה להתאקלם למציאות חדשה, כל אחד במסע שלו".

ומה המסע של ג'ים קארי?

"המסע לגלות מהי זהותו של אדם, מה הופך אותו לאותנטי. זה משהו שמשותף ללא מעט תפקידים שגילמתי לאורך השנים. פיקלס הוא אדם שהיכתה בו רכבת דוהרת משום מקום, באמצע החיים, וכעת הוא מנסה להיאחז במה שהכיר קודם, באדם שהיה עד כה".

*  *  *

בראיון שהעניק לאחרונה ל"הוליווד ריפורטר" הודה קארי ששקל בשלב מסוים לפרוש מהשואו ביזנס. "לא רציתי להיות בעסק הזה יותר. לא אהבתי את מה שראיתי - תאגידים גדולים שמשתלטים על התעשייה. אני חוזר עכשיו אדם אחר, לא עוד ג'ים הקטן שמנסה לשמור על מקומו ביקום. אני כבר לא תלוי בדבר. 

"תמיד הייתי יצור מכוכב אחר, אבל כזה שהקרובים אליו תמיד נהנו ממנו ועודדו אותו. התוכנית שלי לא היתה רק להיכנס להוליווד, אלא לבוא עם פטיש ענק ולרסק את כל הרצינות שקשורה במעמד השחקן הראשי.

"לתהילה אין משקל. אתה יכול לחלום עליה כמה שתרצה, אבל רק אחרי שתשיג אותה, תבין שזה לא מקום שמרגישים בו נוח למשך זמן.

"מי שעוקב אחריי ברשתות החברתיות רואה שאני מציג את עצמי כפסל, כצייר וכאמן, ולא כשחקן. לא עוד הנפש המעונה של מישהו שנמצא במרוץ בלתי פוסק לשמר את מעמדו ככוכב הוליוודי. כוכבוּת היא מושג שנשחק, כי אנחנו צורכים הכל במהירות שיא ומייד עוברים הלאה. אז אני ממשיך לשחק, כי זו העבודה שלי, ואני נמצא רק איפה שאני מאושר".

איפה אתה מוצא את האושר הזה?

"ביצירה האמנותית, באבן השיש שאני יכול לעבוד איתה בחווה שלי".

לך היתה דמות טלוויזיונית כמו מיסטר פיקלס שגדלת עליה?

"מי ששימח אותי בתור ילד היה אבא שלי, שהיה דמות מדהימה. גם אם דיברת איתו חמש דקות, הרגשת שאתם מכירים 50 שנה. הוא היה מוזיקאי, ונהגתי לצפות בו מופיע בסלון של הבית. לא ידעתי מה זה אומר לבדר קהל, אבל הרגשתי את החיבור בינו לבין מי שצפה בו בסלון. 

"כולם תמיד החמיאו לו, 'אתה נהדר, היית צריך להיות בדרן, פספסת את הייעוד האמיתי שלך'. ובאמת, זה היה הייעוד שלו. הוא ההשראה לאופן שבו בניתי את פיקלס, למרות שאמא שלי היתה תמיד זאת שבטוחה שהכל נכתב עליה".

*  *  *

קארי נולד ב־1962 בפרובינציית אונטריו שבקנדה. אמו, קתלין, היתה עקרת בית, ואביו, פרסי, עבד כמנהל חשבונות וחלם לכבוש את הבמה כמוזיקאי ג'אז. כשקארי הצעיר החל להפגין עניין בבידור והפך למצחיקן עם שלל חיקויים, אביו היה הראשון שתמך בו.

"אבא שלי הקים בצעירותו להקה בטורונטו, אבל היו לו ילדים להאכיל והוא נאלץ לוותר על התענוג. לימים הוא נשא עיניים אלי, שאמשיך במקומו את החלום", סיפר בעבר ב"סטודיו למשחק". "תמיד הייתי הליצן של הכיתה, זה שמשתובב בשיעור ומסתבך בצרות. כשהייתי בן 12, אבא שלי פוטר והפכנו עניים. חיינו בוואן ועבדנו בניקיון במפעל מקומי. אחרי ביה"ס הייתי לובש סרבל ויוצא לעבוד שמונה שעות. לקחתי את זה קשה, לא רציתי לדבר עם אף אחד. לא היו לי אז חברים. 

"נשרתי מהלימודים ביום הולדתי ה־16, ומייד הלכתי למועדון סטנד־אפ. אבא שלי עודד אותי. בהתחלה קיבלתי בעיקר קריאות בוז, אבל התמחיתי בחיקויים ותמיד קיוויתי להיות האיש בעל אלף הפרצופים. בשיא שלי הגעתי ל־150 פרצופים".

ב"אייס ונטורה". הפריצה הגדולה

כישרונו של קארי התגלה על ידי הקומיקאי רודני דיינג'רפילד, שהציע לו לעשות את מופע החימום בהופעותיו בלאס וגאס. בהמשך נבחן ל"סאטרדיי נייט לייב", אבל לא צלח את האודישן, והחל לשחק בתפקידים קטנים בטלוויזיה. במועדון הסטנד־אפ "קומדי סטור" בלוס אנג'לס, שבו הופיע, הכיר את המלצרית מליסה וומר, שהפכה ב־1987 לאשתו ולאם בתו היחידה, ג'יין, כיום בת 31. השניים התגרשו כעבור שמונה שנים.

ב־1990 הוא הצטרף לתוכנית המערכונים "בצבעים חיים", מעין תשובה מגוּונת־אתנית של רשת פוקס ל"סאטרדיי נייט לייב". פריצתו הגדולה באה ב־1994 בשלושה סרטים בכיכובו: "אייס ונטורה" (שזכה לסרט המשך כעבור שנה), "המסכה" ו"טיפשים בלי הפסקה". כולם הפכו ללהיטים קופתיים, ועל "המסכה" היה קארי מועמד לגלובוס הזהב בקטגוריית "השחקן הקומי הטוב ביותר".

דווקא בשנה שבה הפך לכוכב, מת אביו בגיל 67, מסרטן ריאות ומסיבוכים של אלצהיימר. אמו הלכה לעולמה שלוש שנים קודם לכן, ממחלת כליות.

"טיפשים בלי הפסקה" הפך את קארי לשחקן הראשון בהוליווד שהשתכר 20 מיליון דולר. בסרט הכיר את השחקנית לורן הולי ונישא לה ב־1996. הנישואים החזיקו מעמד שמונה חודשים בלבד.

הוא כיכב לצד ואל קילמר ב"באטמן לנצח", בתפקיד הנבל איש החידות, וב־1996 שוב קיבל שני תלושי שכר בגובה 20 מיליון דולר כל אחד - על "כייבל גאי" ו"שקרן, שקרן". אז גם החל לפזול לעבר תפקידים קולנועיים רציניים יותר: "המופע של טרומן" ו"איש על הירח". על כל אחד מהסרטים גרף 12 מיליון דולר וזכייה בגלובוס הזהב, אבל בשום שלב לא היה מועמד לאוסקר. בהוליווד נימקו זאת בכך שהאקדמיה לא מתייחסת ברצינות לשחקן הקומי.

"אני כאן כדי להגיש את פרס העריכה, וזהו. זה הדבר היחיד. אין לי סיבה אחרת, רק ליהנות מהחגיגה", אמר בציניות כשהגיש פסלון בטקס האוסקר ב־1999. "לזכות באוסקר זה לא הדבר הכי חשוב בעולם, זה כבוד רק להיות מוע... הו, אלוהים! זה הכל באשמתי, הרסתי הכל. ונוצחתי בידי רוברטו בניני".

באותם ימים יצא קארי עם השחקנית רנה זלווגר, שאותה הכיר כשצילמו את הקומדיה הרומנטית "אני, עצמי ואיירין". אף שהיו מאורסים, הם נפרדו בתום שנה. ב־2005 החל מערכת יחסים של חמש שנים עם מגישת הטלוויזיה ונערת פלייבוי בעבר, ג'ני מקארתי. לאורך השנים יוחסו לו רומנים גם עם ג'נוארי ג'ונס ("מד מן"), לורן הולדן ("המתים המהלכים"), השחקנית הבריטית שרלוט לואיס, הדוגמנית ממוצא הודי אנשל ג'וזף ("הטופ מודל הבאה"), ולאחרונה גם מעצבת פנים בשם אנסטסיה ויטקינה.

ב־2010 הפך קארי לסבא כשבתו ג'יין ילדה את בנה ג'קסון, עם המוזיקאי אלכס סנטנה, שממנו התגרשה כעבור שנתיים. ב־2012 הופיעה ג'יין ב"אמריקן איידול", צלחה את האודישן הראשון אבל לא עלתה לשלבים המתקדמים.

קת'ריונה ווייט. אירוע טרגי 
 

הונו של קארי מוערך כיום בכ־150 מיליון דולר, כולל חווה קטנה שבה הוא מתגורר מאז 1995 בשכונת ברנטווד בלוס אנג'לס, בית חוף במאליבו ודירת פאר במנהטן. את שכר השיא שלו הרוויח ב־2003, כשקיבל 25 מיליון דולר על "ברוס הגדול מכולם".

בשנה הבאה הוא אמור לככב בסרט הרפתקאות המבוסס על משחק הווידאו "סוניק הקיפוד" של חברת סגה, שבו יגלם את הנבל ד"ר רובוטניק ("אני אעשה את זה עם המון עזרה של קסמים וקצת ייאוש"). את זמנו הוא מעביר כיום בעיקר בציור ובפיסול ("יש ימים שבהם אני נרדם מכוסה בצבע"). בשנה שעברה פורסמו כמה קריקטורות פוליטיות שצייר, שכוונו נגד הנשיא טראמפ.

המשחק כבר לא נחשב מבחינתך למקצוע המרכזי שלך?

"משחק הוא מקצוע מסוכן ומתעתע. אתה חי חיים של אחרים ומאבד את שלך. אני מצאתי בפער הזה את המקום לצמוח עם פרשנות משלי, כי התהילה מטשטשת את המודעות ואופפת אותך בערפל. אני מגדיר את עצמי כיום כאמן אינדיבידואל, לא תלוי באולפן גדול או בשם שלי כמותג. סוף כל סוף מצאתי את עצמי. אין לי עוד צורך בשום מסכה". 

dudic@israelhayom.co.ilטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו