"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
כפרה - לא רק בתפילה: אולי תעזבו את הסמרטפון?
רובנו גדלנו על העובדה שתענית היא התנזרות ממאכל או אפילו מדיבור, אבל מה עם תענית סלולרית? • הצעה לתענית מודרנית במאה ה-21
צילום: EPA

כפרה - לא רק בתפילה: אולי תעזבו את הסמרטפון?

רובנו גדלנו על העובדה שתענית היא התנזרות ממאכל או אפילו מדיבור, אבל מה עם תענית סלולרית? • הצעה לתענית מודרנית במאה ה-21

,עודכן

רבות נכתב בפוסקים על תעניות בעשרת ימי תשובה ואף רבים נהגו להתענות בערב ראש השנה, כמובא בשולחן ערוך, אורח חיים, הלכות ראש השנה, סימן תקפא, סעיף ב:

"נוהגים להתענות ערב ר"ה. הגה: והמדקדקים נהגו שכל אחד מתענה העשרה ימים (מרדכי ספ"ק דר"ה וריש יומא), וכן נכון לעשות. וכל אלו התעניות אין צריכין להשלים, ואין קורין בהם ויחל, אפילו ערב ראש השנה, ואם חל ברית מילה בערב ר"ה, יכולים לאכול (ב"י בשם תשובה אשכנזית). ורבים נוהגין לאכול בערב ראש השנה קודם עלות השחר (מהרי"ל); משום חקות העמים הנוהגים להתענות בערב חגיהם ויכולין לאכול בלא תנאי אחר שכן נהגו (ד"ע). ולכן נהגו רבים לצום בערב ראש השנה לפחות עד חצות".

אך כידוע, בימינו ירדה חולשה לעולם והצום נהיה קשה יותר. מאידך, ישנה התמכרות טוטלית למכשירי הפלאפון למיניהם, וחשבתי שאולי כדאי שבדורנו יהיה ראוי לעשות בעשרת ימי תשובה תענית טלפון, שהרי אין דבר גדול יותר בתהליך התשובה משאדם יגיע חזרה למדרגת הבחירה החופשית. הרי כל זמן שהוא קשור לדבר חטא, הרי שאינו בן חורין בשליטה על כוחותיו, כמבואר ברמב"ם הלכות תשובה, פרק ה, הלכה א:

"רשות לכל אדם נתונה אם רצה להטות עצמו לדרך טובה ולהיות צדיק הרשות בידו, ואם רצה להטות עצמו לדרך רעה ולהיות רשע הרשות בידו, הוא שכתוב בתורה הן האדם היה כאחד ממנו לדעת טוב ורע, כלומר הן מין זה של אדם היה יחיד בעולם ואין מין שני דומה לו בזה הענין שיהא הוא מעצמו בדעתו ובמחשבתו יודע הטוב והרע ועושה כל מה שהוא חפץ ואין מי שיעכב בידו מלעשות הטוב או הרע וכיון שכן הוא פן ישלח ידו".

את הסטורי שלנו כבר בדקתם היום? הצטרפו כאן לאינסטגרם של ישראל היום

בדורנו הגענו למצב של "כי נמכרנו אני ועמי" למכשירים אלה, שעד אין אדם סח עם חברו ללא הפסק בתפילות ובשעורים אבדה הכוונה והריכוז וכן התקשורת המשפחתית צומצמה עד כי אין רגע בלא פגע של לצלצול הודעה קבלת מייל או שאר דרכי העברת המידע ובכך העולם החופשי איבד את חרותו לכן חשבתי שאולי ראוי לעשות בימי עשרת ימי תשובה כחלק ממהלך התשובה תענית פלאפון, שבמשך ימים נשגבים אלה "וקראתם דרור בארץ לכל יושביה" ונהיה עסוקים באמת בעולמנו הטעון תיקון ובבין אדם לחברו הטעון שיפור וחלק מתהליך התשובה הכולל ניתוק של כמה ימים מהמכשיר שמשעבד את רוחנו נפשנו ונשמותנו.

ושמא יאמר אדם שכיום כבר אינו מסוגל להתנתק כל היום מהמכשיר עקב צורכי העבודה, לפחות שישהה בתענית כמה שעות בימים אלה, שגם תענית לכמה שעות - מעלה יש לה. ואם תענית מאוכל - מעלה יש לה, כל שכן מהמכשיר הכל-כך לופף אותנו בכל אורחות חיינו. אכן מצינו שיש ערך לתענית שעות, כפי שכתב בפסקי תשובות אורח חיים סימן תרפה:

"והקובע לו ללמוד ערך ה' שעות בלא שום הפסק דיבור בעניין אחר ובלא ענין טעימה בעלמא ועל דרך תענית שעות נראה שדבר זה ענין נפלא המועיל ומזכך ומכפר ומביא אותו אדם לתשובה וכפרה מועילה. וכשהאדם רוצה להתנדב תענית, טוב יותר שיקבל תענית מן הדיבור ממה שיקבל עליו מן האכילה, כי ממנו לא יהיה לו נזק לא בגופו ולא בנשמתו ולא ייחלש עי"ז, וכעין זה כתב הגר"א באגרתו שצריך האדם לייסר עצמו לא בתעניות וסיגופים כי אם ברסן פיו ובתאוותיו וזהו התשובה, ובימים אלו הוא תיקון גדול לקדש עצמו במותר לו".

ואשרי מי שיצליח להתרומם ולהתקדש בימים אלה. שנה טובה ומבורכת.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו