פיל בבית הכנסת: המדריך לחילוני המבולבל

ראש השנה ויום הכיפורים הם זמנים מיוחדים בבתי הכנסת, שבהם מגיעים גם מסורתיים וחילונים שלא מרבים לפקוד את מוסדות אלו ביום יום. רבים מגיעים לתפילות המרכזיות "כל נדרי" המרטיט, "יזכור" המרגש ותפילת "נעילה" שחותמת, תרתי משמע את היום הקדוש. למרות זאת, רבים מאלו שלא פוקדים באופן תדיר את בתי הכנסת עושים לא מעט פדיחות שמותירות גם בהם טעם רע. התגייסנו למשימה והבאנו כמה המלצות שיסבירו כיצד יש להתנהל בתפילה. 

זוכרים את בר המצווה שלכם? זה אחרת: הדודות התרגשו, האמהות בכו ואתם עליתם לתורה, בירכתם ואולי אפילו קראתם בתורה. אלא שעכשיו בית הכנסת קצת שונה: האווירה בחגים מתוחה יחסית ולא חגיגית (למרות שיום כיפור הוא בהחלט חג). חרדת הדין נמצאת על כולם, ושירת "ישמח חתני, הסוכריות וה"קוללו" מחוץ לתמונה. לכן, כשאתם מגיעים לבית הכנסת תוודאו שהתחושות מתאימות לאווירה הכללית.

את הסטורי שלנו כבר בדקתם היום? הצטרפו כאן לאינסטגרם של ישראל היום

ביום הזה תלבשו לבן: ביום כיפור לובשים רבים מהמתפללים לבן. ישנן כמה סיבות - חגיגיות כמו בשבת, הידמות למלאכים ואפילו תזכורת לבית המקדש שחרב. לכן, עדיף שתימנעו מהגעה בבגדים צבעוניים או בחוסר צניעות. תזכרו כמובן לשים כיפה, לקחת טלית מהבית (ביום כיפור נהוג לשים טלית גם בערב) ואם יש לכם קחו גם מחזור שאיתו תתפללו את התפילות הארוכות. בנוסף, ודאו שאתם הולכים על בטוח ותבחרו נעליים שלא עשויות מעור כי הדבר אסור ביום כיפור. אה, וכמובן תזכרו שאין שום צורך להביא עמכם תפילין. 

לכל איש יש מקום: ברוב בתי הכנסת יחכו לכם גבאים שיכווינו אתכם למקומות פנויים. שימו לב, בבתי כנסת רבים יש למתפללים הקבועים מקום קבוע שעליו הם משלמים. לכן, נסו שלא לשבת במקום שבו כתוב שם של אדם כי הדברור עלול לגרום לאי נעימות. הוא בדרך כלל לא יקים אתכם אבל עדיין – הישמעו להוראות המצילים מפדיחות.

בדרך לתפילה // צילום: דודו גרינשפן

פתחו את השער: אם אחד מהגבאים פנה אליכם בבקשה לפתוח את ארון הקודש קחו את זה כמחמאה וככבוד, אבל אל תהססו לבקש הבהרה ופרטים מהמתפללים. באיזה שלב בדיוק צריך לפתוח, מה עושים בזמן שהארון פתוח ומתי לסגור, זאת כדי שלא תמצאו את עצמכם מובכים. שימו לב, לא כל הארונות דומים אחד לשני – ישנם כאלו שבהם הפרוכת מוסטת ביד ובאחרים הפרוכת נמשכת באמצעות חוט בדומה להרמת מסך התיאטרון. 

שקט, מתפללים: את הדיבורים עדיף להשאיר מחוץ לאולם בית הכנסת, ואם יש צורך לדבר עושים זאת בלחש. אם יש ברשותכם סלולרי (ממש עדיף שלא), תזכרו לכבות אותו ואת מפתחות המכונית תכניסו עמוק לכיס שלא יצפצפו בטעות. בתפילת העמידה (18) עומדים בלי לזוז ובדממה מוחלטת.

קוראים לכם: בתפילת שחרית וגם במנחה קוראים בתורה. הקריאה מחולקת למספר עליות, ואם הגבאי פונה אליכם ומכבד אתכם בעליית "שלישי" או "רביעי" הכוונה היא שאתם אמורים לעלות לפי הסדר הזה. קודם לעלייה קוראים לכם בשמכם הפרטי ובשם אביכם, ולכן כשהגבאי שואל "בן מי" הכוונה היא לשם האבא ולא לגילכם. כשאתם עולים לבמה יש להיות בריכוז, לא לדבר ולא לרדת באמצע. 

תקע בשופר גדול // צילום: מארק ניימן, לע"מ

שתיים, שלוש, נמכר: בחלק מבתי הכנסת נערכת מכירה פומבית לכל דבר. זו ההצגה הכי טובה בעיר – מישהו מציע סכום, מישהו יותר, השני מעלה וכך זה נמשך. יש כמה דרגות חשיבות שלפיהם נקבעים הסכומים: פתיחת ההיכל בשעת התפילה על פרנסה, עליות לתורה ועוד. בתפילת מנחה של יום כיפור הסכומים הופכים לרציניים, כי על פי המסורת זו סגולה לעשירות, ולכן כולם "נלחמים" כדי לקנות את הזכות לקרוא את ספר "יונה" בהפטרה. ישנם בתי כנסת שבהם מדובר על מאות אלפי שקלים, ורק בשנה שעברה נמכרה ההפטרה בבית הכנסת הגדול במוסקבה ב-660 אלף דולר.

תקע בשופר גדול: בראש השנה ישנה חובה לתקוע 100 תקיעות, שמחולקות על פני כל החלק השני של תפילת שחרית – "מוסף". ביום כיפור ישנו סט אחד של תקיעות שופר (תקיעה, שברים, תרועה, תקיעה גדולה) בסיום הצום. שימו לב – בעת תקיעת השופר אסור לדבר או להפריע. תקדישו לעצכם כמה דקות של רעש גדול בלב עם קול דממה דקה בפה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו