"הכומתה החומה היא הכומתה של המשפחה"
גולני שלהם: החטיבה המיתולוגית מציינת 70 שנה • בחוגגים: משפחת רוטנברג, שבה הנכד דורון הצטרף בחודש שעבר למורשת אביו וסבו - והתגייס לגולני • "המשך של המסורת שגדלתי עליה"
גאוות יחידה: חטיבת גולני תחגוג היום (חמישי) 70 שנה בעצרת חגיגית שתתקיים באמפיתיאטרון כרמיאל, שבה יתאחדו כל חיילי החטיבה ומפקדיה לדורותיהם.
גולני פועלת ברציפות, החל מהקמתה בפברואר 1948, ולוחמיה השתתפו בכל המלחמות והקרבות שידעה מדינת ישראל. האירוע מציין את ייחודה ואת עוצמתה של החטיבה בעשורים האחרונים, ואת סיפורי הגבורה שעוברים מדור לדור לצד זיכרון החללים.
דורון רוטנברג, שהתגייס לגדוד 13 בחודש האחרון, אמנם צעיר בצבא, אולם למעשה הוא כבר הדור השלישי למשפחתו שמתגייס לחטיבה החומה, כשקדמו לו אביו וסבו. "בהתחלה עלתה בי מחשבה לעשות יום סיירות, ואפילו היה חלום קטן על סיירת מטכ"ל, אבל כשגיליתי שאני מתגייס לגולני לא חשבתי על שום תפקיד אחר. להתגייס לגדוד שבו סבא שלי ואבי לחמו בו זאת גאווה גדולה עבורי, המשך של המורשת והמסורת שגדלתי עליה. כבר מגיל קטן דיברו רבות על גולני בבית, אבא תמיד היה אומר שהכומתה החומה היא 'הכומתה של המשפחה'".
"מגיל קטן דיברו רבות על גולני בבית". נתנאל עם אביו צבי // צילום: דובר צה"ל
גם האב, נתנאל, מספר שגדל על סיפורים על גולני ושההתגייסות לחטיבה היתה טבעית. "התגייסתי ב־1989 במסגרת ישיבת ההסדר לגדוד 13 ויצאתי לקורס מ"כ וסמלים. בגדוד תמיד הרגשנו משפחה, ולמרות המרחק הפיקודי מהמפקדים, להיות בן אדם היה ערך עליון".
צבי, סבו של דורון, התגייס בשנת 1956 לגדוד. הטירונות הרגישה כמו קיבוץ גלויות אחד גדול, הוא מספר, וכבר מהשבת הראשונה הורגשה האחווה בין כולם. "את השירות במילואים עשיתי עד אחרי גיל 70 והגעתי לדרגת סגן־אלוף. לחמתי ברוב מלחמות ישראל, ממבצע סיני ועד מלחמת המפרץ, הכל בשביל הגנת המולדת. כבר ברגע הראשון בגדוד ראינו את הקצינים כמתווי הדרך, אנשים נבונים וישרים. לא תכננתי שבני ישרת גם הוא בגדוד, אבל כשנודע לי הגאווה היתה רבה. יש לי כבר 19 נכדים וארבעה נינים, וכשדורון סיפר לי שהוא הולך לחטיבה זה הסב לי הרבה נחת וגאווה".
העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו