המנופאית שפוטרה תפוצה בעשרות אלפי שקלים

בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע חייב הבוקר (שני) את חברת "מכלוף בכור ובניו" מאשקלון לשלם 60 אלף שקל למנופאית קטי קרקולוב, שהועסקה על ידי החברה הקבלנית ופוטרה בשל סירובה לסכן את חייה, ולעלות על המנוף בו עבדה, בינואר 2016, בעת שהיו במקום רוחות עזות. 

השופטת יעל אנגלברג-שהם קבעה כי החברה הפרה את חובתה למלא אחר הוראות הבטיחות, ופעלה כדי להפסיק את עבודתה של קטי, מתוך שיקולים זרים ובחוסר תום לב רק משום שעמדה על זכותה לשמירה על חייה ובריאותה", קבעה השופטת.

לאחר המקרה שעורר סערה בארץ לפני מספר חודשים, הגישה ההסתדרות תביעה תקדימית לבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע נגד חברת הבנייה על כך שפיטרה את קטי קרקולוב, אם חד הורית, לאחר שסירבה לסכן את חייה ולהמשיך את עבודתה על עגורן, בגובה של 70 מטר, ביום בו נשבו רוחות חזקות במיוחד. ההסתדרות דרשה לפצות את קרקולוב בסכום של 620 אלף שקל. 

על פי התביעה, חברת הבנייה העסיקה את קרקולוב באופן הפוגע בכבודה ומסכן את חייה. לכן, עליה לפצותה ב-500 אלף שקל לפחות, וכי פיטוריה נעשו גם על רקע מצבה המשפחתי כאם יחידנית לשני ילדים, ובשל האפליה הכרוכה בכך, יש לפצותה בעוד 120 אלף שקל.

קרקולוב הינה מפעילת מנופים, במקצועה והחלה לעבוד באתר בנייה של החברה באשקלון בחודש מרץ אשתקד. ביום המדובר התייצבה קרקולוב לעבודתה כהרגלה, ביום חורפי במיוחד, עם רוחות עזות, ובשל כך קרקולוב, שחששה לשלומה, ירדה מהמנוף. לאחר הפצרות ולחצים עליה מצד הממונים באתר הבנייה, שתפוטר, חזרה קרקולוב למנוף.

בשל תנודות חזקות של המנוף, היא שבה וירדה ממנו, ושוב עמדה בפני לחצים ואיומי פיטורין, וקרקולוב, עמדה בפני התלבטות: בין סיכון חייה לבין אובדן פרנסתה, והחליטה לשוב למעלה המנוף ולמרות הסכנה הברורה ביצעה את העבודה הדחופה שהייתה מוטלת עליה. זמן קצר לאחר מכן היא קיבלה הודעה לפיה בשל התנהלותה היא מפוטרת מידית.

התביעה טענה שההתעמרות בקרקולוב נמשכה גם לאחר פיטוריה האסורים, ועל מנת להרתיעה מלספר את סיפורה בתקשורת ולעמוד על זכויותיה, איימה עליה החברה בנקיטת הליכים משפטיים. עוד נטען כי החברה הפלתה את קרקולוב על רקע היותה אם יחידנית.

לאחר זכייתה בתביעה אמרה: "אני מברכת על ההחלטה שהתקבלה, שמהווה צעד קטן בשבילי אך צעד גדול לענף המנופאות כולו. כולי תקווה שהמעסיקים בענף יחשבו מעתה פעמיים אם לפטר מנופאי רק בגלל שהוא ביקש להקפיד על בטיחות ולשמור על חייו ועל חיי הסובבים".

יצוין  כי בחודש מרץ 2017 דחתה קרקולוב הצעת פשרה בסכום של אלף שקלים, והמשיכה לנהל את ההליך עד לפסק הדין, שקבע תקדימית פיצויים על פגיעה בזכות לבטיחות גם בלא הוכחת נזק.החלטת בית הדין נשענת גם על עמדתו של היועץ המשפטי לממשלה, שקבע כי שיקול הדעת הבלעדי בעניין זה צריך להיות של המנופאי עצמו.

"מעת לעת שומעים אנו על נפילתם של עגורנים, גם כאשר הם אינם מופעלים. מכאן, כי לתחושת הסכנה של מפעיל העגור יש חשיבות רבה וכאשר הוא סבור כי שהייתו על העגורן אינה בטוחה, אין מקום לחייבו להישאר בתא המפעיל", קבעה השופטת, ובכך דחתה את טענת החברה, שקרקלוב הייתה צריכה לשבת בתא המפעיל, ולהמתין עד שתוכל להפעיל שוב את המנוף, על מנת לחסוך את משך הזמן הלוקח לעלות ולרדת ממנו.

השופטת קבעה כי החברה הפרה את חובת הבטיחות המוטלת עליה, והגבירה את הסכנה לחייהם של עובדי האתר בכלל ושל קרקלוב בפרט, כשהפעילה את המנוף כשלא ביצעה בו בדיקת סדקים, על אף שנדרשה לכך לא פחות משלוש פעמים במשך שלוש שנים על ידי בודקי עגורנים מוסמכים. עוד קבעה כי חברת הבנייה לא סיפקה לקרקלוב את אמצעי ההגנה שהיא מחוייבת לספק, אך דחתה את הטענה של התביעה כי בהתנהלות החברה היה משום העסקה פוגענית, או התנכלות תעסוקתית, ובשל כך דחתה את מרבית התביעה הכספית של ההסתדרות לפיצוי של 500 אלף שקל.

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו