ימי טרום הכרזת המדינה. לוחמי המחתרות והמתיישבים נאבקים על כל פיסת קרקע בכמה חזיתות במקביל, בדרך למדינה עצמאית ולקראת מלחמת השחרור. לוחמי הפלמ"ח יוצאים למשימות ברחבי הארץ במטרה לפגוע במשטר הבריטי, להדוף את מתקפות הערבים ולסייע ליישובים נצורים.
בדצמבר 1947 החלה פעילותה של הטייסת הראשונה של חיל האוויר בפיקודו של אליהו פיינגרש ז"ל. פיינגרש עבר הכשרה במסגרת קורס הטיס של הפלמ"ח וביצע מאות גיחות ומשימות אוויריות עוד לפני הקמתו הרשמית של חיל האוויר של צה"ל. פיינגרש הפגין אומץ לב יוצא דופן והיה מראשוני הטייסים של חיל האוויר. לימים הפך למפקד שבע טייסות ולחם במלחמות סיני וששת הימים.
צילומים: באדיבות ארכיון הפלמ"ח
אנשי עמותת הפלמ"ח, בראשות אלוף (מיל') ישעיהו גביש, גילו לאחרונה את יומן הטיסות הראשון שבוצע על ידי לוחם ישראלי. היומן התגלה על רקע ציון 77 שנים להקמת הפלמ"ח, ורגע לפני כנס "מצדיעים לישראל" שיתקיים ב־2 בספטמבר בהיכל התרבות בתל אביב. הכנס ייערך בביום רוני אבירם ובהפקת חברת נוהר הפקות, ובו יצדיעו ללוחמי העבר והווה.
ביומן מתוארות בפירוט מדוקדק ובכתב ידו של פיינגרש מאות טיסות שביצע בעזרת המטוסים הראשונים של חיל האוויר - אוסטר, בוננזה, כפיר, נורסמן ועוד. ביומן מתעד פיינגרש את התאריכים, השעות, סוג המטוס, סוג המשימות, אירועים חריגים במהלך הטיסה וגם את טייסי המשנה שליוו אותו כפרח טיס צעיר, ובהם עזר ויצמן.
צילומים: באדיבות ארכיון הפלמ"ח
היומן מתעד את הטיסות שבוצעו מדצמבר 1947, רגע אחרי הכרזת האו"ם בכ"ט בנובמבר, ועד יוני 1949, חודש לפני סיום מלחמת השחרור. בכתב יד צפוף ובאדיקות הוא מתאר ב־38 דפי היומן כל משימה, קטנה כגדולה.
פיינגרש ציין פעמיים פעילויות בגוש עציון הנצור. במאי 1948, ככל הנראה ימים ספורים לפני נפילת הגוש, הוא מספר על זריקת אספקה בכפר עציון. בעמוד אחר הוא מציין כי הוביל תחמושת לכפר עציון וגם "נחיתה ראשונה".
צילומים: באדיבות ארכיון הפלמ"ח
ירון רוזנטל, מנהל בית הספר כפר עציון ומועמד לראשות מועצת גוש עציון, מציין כי הפעילות של הטייסים באזור היתה מכרעת. "לנו, אנשי גוש עציון, יש חוב מוסרי גדול להנציח את הטייסים שסיכנו את חייהם כדי שגוש עציון יישאר בידיים יהודיות", אמר.
צילומים: באדיבות ארכיון הפלמ"ח
במקרה אחר תיעד פיינגרש את הלחימה בדרום. "זריקת חבילות בכפר דרום, קיבלתי אש", סיפר על הלחימה מול כוחות מצריים שכיתרו את היישוב טרם כיבושו במלחמת השחרור. בדף אחר הוא מספר על "הפצצת תחנת רכבת דיר אל־בלח". "אליהו היה ידוע כאיש רציני וכאידיאליסט. היו טייסים מאוד פדנטים והוא היה ביניהם", מספר שאול ארלוזורוב (88), שהכיר אותו לראשונה כשהיה בן 17, בעת מלחמת השחרור, כששימש מכונאי ומטילן בטייסת הגליל.
העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!
בימי קום המדינה, אומר ארלוזורוב, הצפייה מהאוויר על אזורי הלחימה הייתה לא פשוטה. בניגוד ללוחמי החי"ר והשריון שצפו בקרב כזה או אחר, נאלצו הטייסים לראות את היקפי הכוח של שבע מדינות ערב שהסתערו על המדינה החדשה.
"ב-14 במאי, יום הכרזת המדינה, מנחם, הטייס, ואני, סיירנו לאורך הירדן, מצמח ועד גשר אלנבי ודיווחנו", מספר ארלוזורוב אנקדוטה שמתארת יותר מכל את הקושי. "טסנו נמוך וראינו לאורך כל הדרך כבישים עמוסים בטנקים ומכוניות משא עד האופק. הם עמדו והיו קרובים לחצות את הירדן. כשחזרנו לטייסת שמענו את בן גוריון מכריז על המדינה. אמרתי שאין סיכוי כי ראיתי את סדר הגודל של הכוחות. האמנתי בכל ליבי שזה הסוף של כולנו, של מדינת ישראל ושל כולנו. שבועיים אחר כך עצרו אותם, הפך יותר אופטימי וכל המצב רוח השתפר".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו