יהודי הטאליבן: האם שבטי ישראל האבודים חיים באפגניסטן?

"הדבר הראשון שמרמז על קשר בין הפשטונים לבין העם היהודי, הוא הדמיון הרב בינינו", אומר נדב סופי, מייסד האגודה למען באני ישראל וחוקר מזה שלוש שנים את הקשר בין קהילת הפשטונים, שבט עתיק המתגורר בעיקר באפגניסטן, פקיסטן והודו, לעם היושב בציון. "הם דומים פיזית ליהודים, ונבדלים משאר הקבוצות האתניות במדינות בהן הם מתגוררים". למרות הדמיון הפיזי שמצא סופי בפגישתו עם בני פשטונים, שרבים מהם היגרו ממולדתם וחיים כיום באירופה, טורקיה ואמריקה, יש לציין כי קשר גנטי ודאי ליהודים מוטל בספק. לטענתו, בדיקות גנטיות של הפשטונים בהשוואה ליהודים בעולם לא יוכלו לאשש קשר וודאי בין שתי הקבוצה האתנית הזאת לשאר יהודי העולם: "בדיקות גנטיות מעניקות תשובה ברורה רק אם חוזרים כמה מאות שנים אחורה, וכאן אנחנו מדברים על קבוצה אתנית שנפרדה לכאורה מהיהודים לפני יותר מ-2,500 שנה".

יותר מ-700 שנה לפני חורבן בית שני, כבשה אשור את ממלכת ישראל, שהתפרשה מהגליל והגולן בצפון ועד להרי ירושלים בדרום, ובני שבטי זבולון, יששכר, אשר, נפתלי, דן, מנשה, אפרים, ראובן, גד, וחלק מבני לוי גורשו ממלכתם. מאז, הפכו עשרת השבטים האבודים לאחת התעלומות המרתקות בהיסטוריה, וממשיכה עד היום לסקרן ארכיאולוגים, היסטוריונים ואנתרופולוגים. 

ארץ למודת מלחמות ופלישות. לוחם פשטוני בתקופת הפלישה הבריטית באפגניסטן  

עוד לפני ייסוד התנועה הציונית, ניסו רבנים רבים לאתר קהילות יהודיות וקהילות אחרות בעלות קשר עם עם ישראל המקראי. כך למשל, החל בשנות ה-60 מחקר מעמיק אודות יהדותם של בני שבט מנשה, המתגוררים בצפון הודו, וכ-3,000 מהם אף עלו לישראל אחרי שעברו גיור אורתודוקסי. גם ביתא ישראל, הקהילה היהודית האתיופית, נחקרה במשך מאות שנים על ידי אנשי דת, היסטוריונים ואנתרופולוגים שתהו על הקשר בין העם היהודי לבין ביתא ישראל עד שבשנות ה-70 פסק הרב עובדיה יוסף זצ"ל כי בני ביתא ישראל יהודים והוחלט על העלאתם של בני הקהילה, על רקע מלחמת האזרחים באתיופיה. אך נראה שהקשר בין הפשטונים לעם ישראל עתיק עוד יותר, ולכן קשה יותר להוכיח מדעית את הקשר ביניהם. 

 

בין נבוכדנצאר לעוג מלך הבשן: הפרטים המקראיים שמאמתים את טענות הפשטונים

ד"ר שלווה ווייל, אנתרופולוגית מהאוניברסיטה העברית שיצאה בראשית שנות ה-80 לחקור את השבטים הפשטונים המתגוררים בקשמיר, מספרת כי הבריטים שכבשו את אפגניסטן במאה ה-19 כינו את הפשטונים "היהודים", בשל הקרבה הפיזית בין בני השבט האפגני לבין היהודים, הן בשל הדמיון הפיזי בממדי הגוף ותכונות פיזיות אחרות, אך גם בשל הדמיון בבגדים שלבשו בני הפשטון, כמו למשל התעטפות בטלית, גידול זקנים ופאות, בדומה ליהודים חרדים ברחבי העולם. "האנתרופולוגיה כיום לא מקבלת ממצאים כאלה כאישוש לקשר בין הפשטונים לבני ישראל" אומרת וויל, אך למרות ההסתייגות, היא מסבירה כי החברה הפשטונית, המוכרת כיום כחברה השבטית הגדולה בעולם, מחולקת לתתי שבטים הנושאים שמות המזכירים מאוד את שמות השבטים האבודים: "כך למשל, אפשר למצוא שבטים בשם הרבני (ראובן), ג'אגי (גד) אפרידי (אפרים)". ד"ר ווייל עוד מספרת כי היא מקבלת מדי יום הודעות מבני שבט הפשטון הטוענים לקשר עם היהדות.

ארץ עשירה במחצבים אך השחיתות מונעת מהתושבים ליהנות מהם. כפר פשטוני באמצע המאה ה-20

חשוב לציין ולהבחין בין הפשטונים, קבוצה אתנית שמונה כאמור מעל ל-40 מיליון נפש, לבין הקהילה היהודית באפגניסטן, שהגיעה למדינה כתוצאה מרדיפות יהודים בפרס לפני יותר מאלף שנים, ורובה עלתה לישראל בסוף המאה ה-19 ונקלטה בירושלים. עד לשנת 1948 ידוע כי הקהילה הקטנה באפגניסטן מנתה כ-4,000 מאמינים, ורובם עלו לארץ אחרי הקמת המדינה.

לא ברור כיצד הפשטונים הגיעו לאפגניסטן. במסורת הפשטונית נטען כי בני השבטים האבודים הגיעו לאפגניסטן אחרי שגורשו על ידי נבוכדנצאר השני, שליט בבל בשנת 605 שעל פי המסורת היהודית החריב את בית המקדש הראשון והגלה את בני ישראל. "יש כאן סתירה לכאורה, הרי מלך אשור הוא שפלש לממלכת ישראל והגלה את עשרת השבטים", אומר סופי בהתייחסו לאגדות העם הפשטוניות, "אך מצד שני יש גם טענה שחלק מפליטי ממלכת ישראל שבו לממלכת יהודה והוגלו בשנית עם שבט יהודה, לוי ובנימין  שחיו בממלכת יהודה". 

טקסים ומנהגים דומים ליהדות. ארוחת חג פשטונית 

עוד מספר סופי כי סיפור על הישרדותו של הענק המקראי עוג מלך הבשן בתקופת המבול, סיפור די שולי יחסית, מופיעה גם בכתבי הקודש הפשטונים וכן בתלמוד הבבלי היהודי, במסכת זבחים. בשני הסיפורים מסופר כיצד הענק המיתולוגי נתלה על דפנות תיבת נוח וכך ניצל מהמבול. "אלו שני סיפורים שהם כמעט בגדר אנקדוטה, אבל העובדה שסיפור כל כך שולי מופיע בשני מקורות שונים לחלוטין מצביע לדעתי על קשר שאי אפשר להתכחש אליו".

 

"נוטלים ידיים, טובלים במקווה ולא מבשלים בשר בחלב"

הקשר בין השבט העצום החי בפקיסטן ואפגניסטן ליהודים אינו חדש, והוא נידון כבר קרוב ל-900 שנה: "כבר במאה ה-12 חקר בנימין מטודלה, מגלה ארצות יהודי, את הקשר של הפשטונים לבני ישראל. כשביקר במזרח, מאה שנה לפני מגלה הארצות האיטלקי מרקו פולו, חקר את הקהילות הפרסיות ושמע מבני הקהילה היהודית בניסבור (כיום על גבול איראן-אפגאניסטן) על שבטים המקיימים אורח חיים המזכיר את ההלכה היהודית".

ואכן, מעיון מהיר במנהגים של בני הפשטון, הדמיון בין ההלכה היהודית לאורחות חייהם של השבט האפגני ברורים למדי. הימנעות מהתבוללות, מהמנהגים הבולטים ביהדות, קיימת גם בקרב הפשטונים. גם הלכות טומאה וטהרה בולטות בחריגותן במדינה המוסלמית, ובני זוג ישנים במיטות נפרדות כשהאישה בנידה וכן גם טובלים במקווה. עוד מקפידים הפשטונים על רחיצת הידיים על ידי כלי שנקרא קוזה לפני ארוחה ואחרי שינה, בדומה למנהג היהודי של נטילת ידיים. 

"אבותינו יצאו ממצרים בהנהגת מוסא עם טאבוט-י-סאקינה (ארון השכינה)". צעירים פשטונים בריקוד מסורתי 

למרות ההגבלות של המסורת המוסלמית באשר להלכות "ח'לל" (הכשרות המוסלמית), הפשטונים מקפידים על כללים מחמירים אף יותר, ובדומה לשומרי הכשרות היהודים, הם אינם צורכים פירות ים, אינם מערבבים בין בשר לחלב ומקפידים לשמור על מרווח זמן בין אכילת בשר לחלב, בודקים הימצאות דם בביצי עופות, ממליחים את הבשר על מנת לספוג את הדם ממנו ואוכלים בכלים נפרדים לבשר וחלב. 

אך המעניין מכל הוא המנהגים שהפשטונים ממשיכים לקיים ושמקורותיהם נטועים עמוק בהיסטוריה היהודית. כך למשל ממשיכים הפשטונים לשלח שעיר לחופשי, בדומה לקרבן שעיר לעזאזל שהיה נזרק אל מותו ביום כיפור על ידי הכהן הגדול וכן צובעים בדם את דלת ביתם לשמירה על בני המשפחה, בדומה לצביעת משקופי הדלתות בעת יציאת מצרים. עוד מקפידים הפשטונים על הלכות יהודיות מאוד ספציפיות כמו  כיסוי הדם אחרי שחיטה, קבירת ציפורניים אחרי גזיזתם, הם נטמנים בבית קברות נפרד, עורכים מעין חופה בחתונות ומתכסים בטלית בזמן תפילות. 

נשים ישנות בנפרד בזמן נידה. חתונה פשטונית // צילום: אמי ויטלה

בן ציון יהושע, סופר וחוקר עמים, כותב כי הבריטים גילו אחרי פלישתם לאפגניסטן, בשנת 1857, בבירה הקדומה קנדהאר, שבעה ספרים היסטוריים שנכתבו בשנים 1605-1783 בשפת הפושטו (שפתם של הפשטונים) ופרסית, ובהם נכתב כי הפשטונים מכנים את עצמם "בניישראיל". השבטים טענו כי מוצאם משאול המלך, בן שבט בנימין ולו נולדו שני נכדים, ירמיה ואפגאנה, ולימים, צאצאיו יוגלו לאפגניסטן, בתקופת גלות ישראל. עוד מספרת המסורת האפגנית על יציאת מצרים בנהגתו של מוסא, מלווים על ידי המשכן המכונה בפיהם "טאבוט-י-סאקינה", ארון השכינה. עוד מסופר באותם ספרים כי עד הגעת האסלאם לאפגניסטן, הסתמכו הפשטונים על חמישה חומשי תורה, עד שהתאסלמו, אז המירו את דתם ושינו את שמותיהם. עוד נוטים האפגנים למנות 63 דורות בין אדם הראשון לאברהם אבינו, בין אברהם לשאול 45 דורות ומשאול המלך ועד קאיס אבדו-ראשיד, שהפיץ את האסלאם באפגניסטן ונחשב לאבי האומה הפשטונית.

 

הרופא הבריטי ראה בהם "אנשי מדון וקשי עורף, כמו היהודים"

רופא בריטי בשם בלוו, שחקר את מוצאם של הפשטונים במאה ה-19, מציין: "המבנה הפיזיונומי של האפגנים דומה מאוד לזה של היהודים. הם נישאים בתוך המסגרת השבטית. הם מצטיינים בחוסר סבלנות, בהעדר ריסון עצמי, במצבי רוח בלתי יציבים, בשקדנות ובאהבה גדולה לחופש. הם נאמנים לחוקה השבטית והם מצטיינים כאנשי מדון קשי עורף". מלבד התיאורים הגובלים באנטישמיות (אילו היו נכתבים על יהודים), מציין בלוו: "החוקה השבטית שלהם המזכיר את החוקה המקראית - הוא הבסיס לחיי השבט ולמנהגיו". בלוו מזכיר את טקס קורבן הפסח, את שליחת השעיר לעזאזל המדברה בימים של מגיפה: "בימים של מגיפה הם שמים דם קרבן על המזוזה. בשר הקרבן ניתן לכהני השבט. במקרים של ניאוף סוקלים באבנים מחוץ למחנה את הנואף. אין מעבירים נחלות משבט לשבט. חלוקת הנחלות מועל בגורל. מנהג אחר הוא מנהג העלייה לרגל למקדשים המצויים בראשי ההרים".

"יום יבוא ונתאחד עם בני ישראל בציון". ריקוד פשטוני מסורתי // צילום: Jirga

הטאליבן: ארגון קיצוני בחסות ארה"ב

הפשטונים, קבוצה אתנית מונה כ-40 מיליון נפשות, מהווים רוב במדינה שנכבשה על ידי כל מעצמה אזורית, החל מהמונגולים שכבשו אותה בימי הביניים, דרך האימפריה הרוסית והאימפריה הבריטית שלחמו בה במאה ה-19, ועד למאבק הסובייטים והאמריקנים בשנות ה-70 וה-80 של המאה הקודמת על שליטה בחבל הארץ שבין הודו לאיראן, בשיאה של המלחמה הקרה, מאבק שיצר את הטאליבן, במימון אמריקני, בריטי, ערבי ופקיסטני. בתחילת המאה ה-21, פלשה ארה"ב לאפגניסטן על רקע מתקפת הטרור של ה-11 בספטמבר והתבססות ארגוני טרור במדינה. כיום, יותר מ-15 שנה אחרי הפלישה האמריקנית והפלת שלטון הטאליבן, המדינה עדיין לא יציבה ולוחמי הטאליבן עדיין שולטים בחלקים נחרבים במדינה.

החשמל נדיר והמים נשאבים מבארות. גברים פשטונים // צילום: Jirga

"אפגניסטן היא עדיין מדינת עולם שלישי, ואין לנו אפילו חמישית מהפיתוח והתשתיות שיש במדינות מפותחות" אומר לי בשיחה מקוונת אסיף, צעיר פשטוני המגדיר את עצמו כמוסלמי-חילוני, "בעיקר באזורים בהם מתגוררים הפשטונים, החיים קשים. חשמל יש רק בבירות המחוזות כמו קאבול וקנדהאר. את רוב המים שאנחנו צורכים, שואבים מבארות. המצב הכלכלי כל כך קשה שיש הורים שמוכרים את הילדים שלהם תמורת 300 דולרים כדי שיוכלו להאכיל את שאר הילדים שלהם. למרות המחצבים הרבים שלה, שיכלו להזניק אותה לראש המדינות העשירות בעולם, אפגניסטן היא מדינה ענייה מאוד. לצערנו, הממשלה האפגנית מושחתת ואין לנו את הכלים כדי לנצל את המחצבים ואת אוצרות הטבע שלנו". 

לדברי אסיף, הפשטונים היחידים שמתנגדים להגדרתם כ"צאצאי בני ישראל" הם מוסלמים קיצונים: "הדיון על הקשר בין השבט שלי לבני ישראל נמשך מאות שנים, בקרב כל הקבוצות האתניות באפגניסטן. אנחנו מעריכים ש-80 אחוז מבני הפשטון הם צאצאי השבטים האבודים, וה-20 אחוז הנותרים הם ככל הנראה אריים (תושבי איראן-הודו), אך המחקרים בעניין הזה עדיין לא הגיעו לתשובה חד משמעית". 

 

"הפקיסטנים עושים בנו רצח עם שנמשך עשרות שנים"

למרות היותם קבוצה אתנית גדולה, הפשטונים עדיין סובלים מהתנכלויות של הממשלה הפקיסטנית, שממשיכה, יותר משלושים שנה אחרי יציאת הכוחות הסובייטים מהמדינה, לממן את הטאליבן. "באוניברסיטאות ובבתי הספר, לפחות אלו שלא נסגרות על ידי הטאליבן ודאעש, בקושי רואים פשטונים. 80 אחוז מהקרבות באפגניסטן מתנהלים באזורי המחייה של הפשטונים", ממשיך אסיף לתאר את החיים המורכבים באפגניסטן. רוב הפשטונים משתכרים בדוחק, ורובם אינם מרוויחים יותר מדולר ביום. הרחובות מלאים במקבצי נדבות, רובם יתומים ואלמנות לחיילים ולוחמים שנהרגו במלחמה שלא נגמרת. "אין יום בו אין היתקלות בין כוחות הביטחון האפגנים לבין לוחמי דאעש והטאליבן" אומר אסיף, "בכל יום נהרגים כ-100 אנשים ברחבי אפגניסטן, רובם פשטונים".

"הפקיסטנים הפכו את הטאליבן לקומנדו שלהם". לוחמי טאליבן באפגניסטן // צילום: AFP

עוד מוסיף אסיף כי "פקיסטן נחשבת לאויבת מספר אחת של הפשטונים ושל אפגניסטן. הממשלה הפקיסטנית מתערבת בענייניה של אפגניסטן מאז הדחתו של המלך האחרון שלנו (מוחמד זאהיר שאה, שמלך על המדינה בין השנים 1933-1973). פקיסטן ממוקמת באזור מאוד אסטרטגי, והסמיכות שלה לאפגניסטן הפכה אותה לבת ברית עבור כל שאר המדינות שרוצות לפלוש לאפגניסטן. היא זו שיצרה את הטאליבן, וממשיכה לתמוך בהם ולחמש אותם, כמו גם ארגוני טרור אחרים כמו דאעש, המוג'הידין ואל-קאעידה". לטענתו, הטאליבן כבר הפכו למעין "קומנדו" של הצבא הפקיסטני שפועל נגד האפגנים. "פקיסטן רעה לפשטונים החיים בה, מתחולל רצח עם נגד פשטונים מזה עשורים, ומעל 30 אלף פשטונים נחטפו ונרצחו על ידי הצבא הפקיסטני וארגוני טרור אחרים הנתמכים על ידי פקיסטן". 

 

"צאצאי בני ישראל, אך מעדיפים להתמקד בהווה"

"הטאליבן, בדומה לחמאס, הוא תנועה עממית, שהוקמה בעידוד המדינות שנאבקו בפלישת הצבא האדום לאפגניסטן בתקופת המלחמה הקרה", מסביר סופי, "אותן מדינות גם מימנו וחימשו את לוחמי המוג'הידין. עם נפילת ברית המועצות, האמריקנים והבריטים הפסיקו את תמיכתם בארגון, אך הפקיסטנים המשיכו בתמיכתם בלוחמים האסלאמיים שהחלו לכבוש עוד וחלקים באפגניסטן עד לנפילת המשטר באמצע שנות ה-90". בתי הספר של הטאליבן, שפעלו בעיקר על גבול פקיסטן-אפגניסטן, המשיכו לגייס צעירים לשורות הארגון, בעיקר פשטונים. "רוב הפשטונים אינם מתשייכים לטאליבן, אבל 90 אחוז מאנשי הטאליבן הם פשטונים", אומרת ד"ר ווייל.

פשטונים בפקיסטן חוגגים את העיד אל פיטר // צילום: אי.פי

רובם המכריע של הפשטונים מאמינים כי הם אכן צאצאי עשרת השבטים האבודים, אין הסכמה חד משמעית כיצד יש לנהוג בנידון. בעוד חלקם מאמינים שלמרות הקשר הברור לשבטי ישראל, יש להתמקד בהווה ולקבל עליהם את האסלאם ולהפסיק להתעסק בעבר, אחרים טוענים מבקשים לחקור את עברם ואת מורשתם העברית. "אני אוהב את המולדת שלי", אומר אסיף, ומוסיף כי על פי אמונתם של חלק מבני הפשטון, כל שבטי ישראל יתאחדו ויחזרו לארץ ישראל. לצד זה, הוא מוסיף כי אמנם 80 אחוז מבני שבטו רואים בעצמם צאצאי בני ישראל אך בשל המגבלות של השלטון המוסלמי, הם אינם יכולים ליצור קשר עם יהודים ברחבי העולם.

למרות הקסם והמיסתורין הטמונים בגילוי השבטים האבודים, ברור לנדב סופי, הפועל במרץ לקידום המודעות והקשר בין השבטים העתיקים החיים באפגניסטן, פקיסטן והודו, לבין היהדות המודרנית, כי גם אם יוכרו הפשטונים כצאצאי בני ישראל שהקשר עמם נותק לפני למעלה מ-2,500 שנה, לא ריאלי להעלות עשרות מיליוני בני אדם החיים מזה אלפי שנים באזור הררי ומבודד לישראל, "כרגע, אנחנו מבקשים להעמיק את הקשר עם הפשטונים, ומאוחר יותר נלמד כיצד הקשר הזה יכול להועיל לכל הצדדים. אנחנו עובדים להעמיק את הקשר עם הפשטונים ומתרכזים בנושא הלאומי בלבד. ענייני דת ועליה כרגע לא עיקר העשיה". 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו