"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
פחד מוות: כך נראה פיצוץ של פצצת גרעין
חוקרים איתרו סרטונים מסווגים מבדיקות שנערכו בנבדה ובאוקיינוס השקט בשנות ה-40 וה-50 • מאות סרטונים פורסמו אך ישנם כאלו שעדיין מסווגים
פיצוץ באוקיינוס // צילום מסך

פחד מוות: כך נראה פיצוץ של פצצת גרעין

חוקרים איתרו סרטונים מסווגים מבדיקות שנערכו בנבדה ובאוקיינוס השקט בשנות ה-40 וה-50 • מאות סרטונים פורסמו אך ישנם כאלו שעדיין מסווגים

,עודכן

מכון מחקר אמריקני בשם "הספרייה הלאומית של לורנס ליברמור" בקליפורניה חשף 250 סרטונים, שבהםתיעוד דרמטי של בדיקות בפצצות אטום. התיעוד, שצולם באיכות גבוהה הינו של סרטונים מהניסיונות שהתרחשו בין השנים 1945 ל-1952 בכמה ממתחמי הבדיקה הסודיים ביותר בארצות הברית.

בחמש השנים האחרונות שחזרו במכון המחקר את התיעוד, שנחשב לאחד המסווגים ביותר בהיסטוריה של המאה ה-20. "הסרטונים היו במצב גרוע מאוד, על סף קלקול מוחלט", סיפר אחד החוקרים על עבודת השיקום.

לחוקרים לקח שנים כדי להשיג את הסרטונים ולעבור על תכולתם, אך כשצפו בהם גילו שרוב הנתונים שפורסמו על הבדיקות במהלך השנים היו שגויים. בשל היעדר טכנולוגיה מתוחכמת בשנות ה-50 התקשו מדענים של אותה תקופה להעריך את גודל הפיצוצים ועוצמתם. "אנחנו מגלים נתונים רבים על הפיצוצים הללו שלא התגלו מעולם".

משום שרבים מהנתונים היו שגויים, החליטו במכון המחקר לנסות ולשקם את הסרטונים כדי להבין יותר טוב את השפעת הנשק הגרעיני. המדענים מאמינים כי במקור היו כעשרת אלפים סרטים של בדיקות, מתוכם הם איתרו כ-6,500 וצפו בכ-4,200. הבדיקות התרחשו בעיקר באוקיינוס השקט ובמדבריות נבדה.

למרות חשיפתם של מאות הסרטונים, יש לציין כי ישנם כאלו שעדיין נותרו מסווגים. סרטונים משבעה ניסויים נותרו מסווגים מכיוון שגודל הפיצוץ שלהם מעולם לא הותר לפרסום

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו