"אני יכולה להשתזף, ואז להיראות באודישן יותר ספרדייה". אודיה רש // צילום: GettyImages // "אני יכולה להשתזף, ואז להיראות באודישן יותר ספרדייה". אודיה רש

קופצת לגובה

בגיל 21, אודיה רש נחשבת לאחת ההבטחות הגדולות בהוליווד, אבל נשארת עם הרגליים על הקרקע • "אני לא לוקחת שום דבר כמובן מאליו" • החודש היא תתארח בכנס החדשנות של אוניברסיטת ת"א ו"ישראל היום" ותנסה לפזר קצת אבק כוכבים על העולם האקדמי והעסקי

השחקנית הישראלית הצעירה אודיה רש היא כבר לא ילדת הפלא שתיקח על עצמה בשמחה כל תפקיד בהוליווד. "בתור ילדה את שמחה רק לעבוד, ושיהיה כיף בצילומים", היא מסבירה לי ממרומי גיל 21, "אבל עכשיו אני גם מכירה את הקולנוע יותר, ויודעת עם אילו יוצרים אני רוצה לעבוד. מרטין סקורסזה, קוונטין טרנטינו, ווס אנדרסון.

"אם, למשל, אני מקבלת הצעה לתפקיד בסדרת טלוויזיה, אני חושבת אם זה יתייג אותי כדמות מסוימת, אז אני לא ממהרת. להיות מישראל, שהיא ערבוב של כל מיני מוצאים, עוזר במראה המגוון, ואין לי טייפקאסט שלפיו מזמנים אותי לאודישנים. אני יכולה להשתזף, ואז להיראות באודישן יותר ספרדייה". 

רש, שמעוררת לאחרונה הרבה עניין בתעשייה בעקבות השתתפותה בתפקיד בסרט המוערך "ליידי בירד", מודעת להשוואה הבלתי פוסקת לגל גדות, והיא חיה איתה לגמרי בשלום. "פגשתי הרבה אנשים שעבדו איתה פה", היא אומרת, "וכולם רק מספרים לי שבזכותה אוהבים ישראלים, כי היא מתנהגת מקסים עם כל מי שעובד איתה. 

"היא מציבה לכולנו דוגמה נהדרת, ואני מאוד רוצה לפגוש אותה, עדיין לא יצא לי. הודות לה אנשים בעולם נחשפים לכישרונות שיוצאים מהארץ, ולא רק לפוליטיקה של ישראל. בכל פעם שאני מציגה את עצמי בתור ישראלית, מייד אומרים לי, 'אה, כמו גל גדות, היא מצחיקה וכישרונית'. היא מהממת".

המבטא הישראלי שלה מורגש יותר משלך.

"היא שחקנית טובה ויש לה נוכחות, אז המבטא לא משנה. פנלופה קרוז מעולם לא תיקנה את המבטא, וזה עבד להן. זה מדהים שב'וונדר וומן' כל השחקניות האחרות שגילמו את בנות האי שממנו הגיעה היו צריכות לדבר במבטא ישראלי כדי להידמות לה בדיבור. מבטא זה לא דבר שעוצר בעדך מלהצליח. הכישרון והנוכחות קודמים לזה".

מה העצה הראשונה למי שחולם לכבוש את הוליווד?

"תדמיין את זה קורה. תכוון למקומות ספציפיים ותרגיש כאילו זה באמת קורה. גם אם אתה לא יודע מתי ואיך, תדמיין שזה יוצא לפועל. ותמיד לזכור שהדברים קורים לא בדיוק כפי שמצפים. אתה חושב שבגיל מסוים תפרוץ או שבסרט של במאי מסוים תעלה על הגל. צריך להרפות מזה. זאת הגישה שלי לחיים.

"ברוב המקרים אומרים לך 'לא' באודישן, וכילדה הייתי נפגעת. היו מקרים ש'קיבלתי' תפקיד, אבל ברגע האחרון זה לא קרה. אני לא לוקחת שום דבר כמובן מאליו עד שאני מגיעה לסט ומקבלת את הקרוואן הפרטי שלי".

• • •

מדובר בסיפור סינדרלה כחול־לבן. רש נולדה במאי 1997 בחיפה לשלמה (יועץ אבטחה) ומאיה (מנהלת אולם תצוגה של חברה לייצור אריחי שיש), שהתגרשו לאחר שעברו יחד לארה"ב. יש לה שני סטים של אחים תאומים, בני 16 ו־17, כולם באל. איי, ועוד שני אחים בוגרים בני 28 ו־31 בארץ מנישואיו הקודמים של אביה. 

"תמיד עשיתי הצגות בבית עם האחים שלי, רציתי לשיר כמו בפסטיגל". בסרט המדובר "ליידי בירד"

"הגעתי לפה בגיל 9, גרנו באלבמה בעקבות עבודה שאבא שלי קיבל, ובכלל לא ידעתי לדבר אנגלית", היא נזכרת במיתולוגיה המשפחתית. "תמיד עשיתי הצגות בבית עם האחים שלי, רציתי לשיר כמו בפסטיגל ולשחק, והתמונות שלי התגלגלו לסוכנות דוגמניות דרך צלם שהכיר את אבא שלי.

"העבודה הראשונה שלי היתה צילומים לעטיפה של ספר מסדרת 'בית קטן בערבה'. על אותו סט צילומים ייעצו לנו לנסוע לניו יורק, ושם התחלתי לעבוד בדוגמנות. בתור ילדה זה כיף, לא יותר מדי קשה, ורוב הזמן דגמנתי לצד בנות גילי ותמיד היו לי חברות סביבי. 

"אחרי שלמדתי אנגלית גם יכולתי לשחק בפרסומות, עברתי לסוכנות למשחק והכל קרה מאוד מהר. עברנו לגור בניו ג'רזי, היינו נוסעים הרבה לניו יורק לעבודה, ואלו היו החיים של מגיל 13 עד 16. אבא שלי בא איתי לסט או שאמא שלי הסיעה אותי לאודישנים".

אחרי שהספיקה להצטלם לקמפיינים של מותגי אופנה מובילים דוגמת גאפ, טומי הילפיגר וראלף לורן ולשחק בפרק של "חוק וסדר: מדור מיוחד", קיבלה לפני שבע שנים תפקיד קטן בפרק בסדרה "תרגיע" של לארי דיוויד. 

שנה לאחר מכן כיכבה בסרט "החיים המוזרים של טימותי גרין" לצד ג'ניפר גרנר, ולאחר שהמשפחה עברה ללוס אנג'לס, לוהקה לסרט "המעניק" שיצא ב־2014, וקיבלה את פרס פריצת השנה בטקס נבחרי הנוער.

בעונת הטקסים האחרונה רש כבר פקדה את כל השטיחים האדומים בעונת הטקסים בזכות הסרט "ליידי בירד", שביימה שחקנית האינדי גרטה גרוויג, ודורג בידי מבקרים לאחד הסרטים הטובים של 2017. הסרט היה מועמד לחמישה פרסי אוסקר, כולל עבור הסרט הטוב ביותר ובקטגוריות הבימוי והתסריט המקורי, וזכה בשני פרסי גלובוס הזהב - בקטגוריות הסרט הקומי הטוב ביותר ועבור השחקנית הראשית סירשה רונן.

רונן גילמה שם תיכוניסטית מרדנית בשנתה האחרונה ללימודים שרק משוועת לפרוץ את גבולות העיירה הקטנה שבה גדלה, ובדרך מתחברת עם מלכת השכבה טובת המראה - שאותה מגלמת רש - וכך הופכת למקובלת.

בטקס גילדת השחקנים היתה רש מועמדת עם כל יתר השחקנים בקטגוריה החשובה של האנסמבל הטוב ביותר, והפציעה על השטיח האדום בשמלת קוטור של כריסטיאן דיור. באפטר פארטי הנחשב של המגזין "ואניטי פייר" אחרי האוסקר היא לכדה את תשומת הלב של הצלמים הודות לשמלה של בית האופנה ויוויאן ווסטווד.

צוות השחקנים של "ליידי בירד" סומן כדור חדש פורץ בהוליווד: רונן בת ה־24, שחקנית אירית שתפקידה השיג לה מועמדות שלישית לאוסקר; טימותי שאלמה בן ה־22, שכיכב השנה גם ב"קרא לי בשמך", שעליו היה מועמד לאוסקר; ולוקאס הדג'ס בן ה־21, שהיה מועמד בשנה שעברה לאוסקר על "מנצ'סטר ליד הים".

"בזכות 'ליידי בירד' אני במעמד גבוה יותר, וההצעות שאני מקבלת טובות מאי פעם", היא מסבירה לי. "הרבה גורמים בתעשייה צפו בסרט ומכירים אותי מכל התקופה האחרונה. אני יכולה עכשיו גם להיות יותר בררנית. אני רוצה להיות כמו סירשה, שכל כמה שנים יוצא לה סרט איכותי. היא בוחרת פרויקטים בחוכמה, לא עובדת כל רגע. 

"בגלל שהרזומה שלה מצומצם אבל מתוחכם, היא קורצת לבמאים גדולים, וזה מה שאני רוצה. לעשות רק דברים שאני באמת מתחברת אליהם. ואני גם מרשה לעצמי להגיד יותר 'לא' מ'כן'. אני לא רוצה לבוא רק כדי להיות שם, וגם כשמדובר בהרבה כסף ובמשהו שמיועד לאולפנים גדולים, אם התסריט לא טוב - אני לא אקח את זה". 

• • •

אנחנו נפגשים בבית קפה בשכונת סטודיו סיטי הבוהמיינית בלוס אנג'לס, מרחק כמה דקות נסיעה מאולפני האחים וורנר, דיסני ויוניברסל, בתווך שבין הוליווד לוואלי, הפרברים המאכלסים את רוב הקהילה הישראלית בעיר. 

רש היפהפייה מתייצבת לראיון בג'ינס רחב ובחולצת טריקו עם לוגו בעברית של מותג משקאות ידוע, מספרת לי שזה הקפה הקבוע שלה, וגם נותנת לי המלצה על מסעדה ישראלית "עם החומוס הכי טוב". לאחרונה עברה לגור לבד, ולדבריה היא מתמחה בטייק אוויי. "גדלתי עם שני הורים שמבשלים ומקרר מלא אוכל, אבל אצלי בדירה הכל ריק (צוחקת), כמו אצל כל החברים שלי, רק מיץ תפוזים ודגני בוקר במקרר, אז אני מזמינה הרבה מבחוץ".

באותה רוח עצמאית היא מספרת לי שזה עתה השלימה עבודה על וידאו קליפ ללהקה של חברים שמקווים לפרוץ, שבו שימשה במאית ותסריטאית. "זה מעין סרט קצר, לא קליפ עם זמר ששר ישר למצלמה אלא סיפור אהבה מלא צבעים, קונספט שלי שצילמנו במשך יומיים אבל עבדנו עליו במשך שלושה חודשים", היא מסבירה.

החברים שלך הם יותר אמריקנים?

"אני מנסה עכשיו שיהיו לי יותר חברים ישראלים. אין כמו להיות חבר של ישראלים, הרגשה של לחזור הביתה. לא משנה איפה אתה בעולם, ישראלים תמיד מוצאים אחד את השני וסומכים זה על זה, מייד מזמינים אליהם לארוחת ערב, 'תבואו אלינו לשבת', האינטראקציה באה הרבה יותר בקלות, כי בתרבות האמריקנית זה שונה. 

"בארץ אנשים מתבגרים מהר בגלל הצבא ויוצאים לעצמאות בגיל צעיר. עדיין יש לי חברות מכיתה ב', וכשאני בארץ אנחנו יוצאות ומבלות ואני מרגישה שאנחנו באותה רמה. פה אני כבר בוגרת וצריכה לחשוב על איך אני מתנהגת. אבל בארץ אני לא מתעסקת בזה, הכל מרגיש טבעי ושייך, לא צריך להיות מנומסים בכוח. 

"החבר שלי הוא מטקסס, למשל. הוא לא יהודי, אבל יש לו לב יהודי, וכל החברים הטובים שלי הם ממדינות שונות, אחד מאוסטרליה ואחר איטלקי. באל.איי בעיקר מוצאים אנשים ממקומות אחרים".

החבר הוא השחקן ריאן לי, בן גילה, שמככב בקליפ לשיר "Titanium" של סיה ודיוויד גואטה. השניים הכירו לפני שלוש שנים בצילומי קומדיית האימה לילדים "צמרמורת". "היינו ידידים, ורק לפני שנה וחצי הפכנו לזוג", רש משתפת. "הוא מאוד מצחיק. אתה פוגש בעיר אנשים שרוצים להיות חברים שלך רק מתוך אינטרסים, חושבים איך זה יעזור להם בקריירה, ואצלו זה לא ככה. הוא בא איתי לישראל בשנה שעברה, ואחרי זה נסעתי איתו לטקסס. אני זוכרת שראיתי בסלון ראש של צבי גדול תלוי, כל המשפחה יושבת סביב משחק הפוטבול בטלוויזיה, אוכלים מקרוני עם גבינה, מעבירים ערוץ לפוקס ניוז, זה הרגיש לי עולם אחר. אבל לריאן יש נשמה יהודית".

אתם גרים יחד?

"לא. אבל אני רואה את עצמי מתחתנת עם לא יהודי, בעיקר חשוב לי שהוא יהיה אדם טוב. אין ספק שליהודים יש תרבות חמה ודרך נכונה לחנך ילדים, אבל גם יש איטלקים או אמריקנים או מוצאים אחרים שדבקים בחשיבות המשפחה. ההורים שלי בעיקר רוצים שאני אהיה עם מישהו שגדל עם ערכים דומים לשלי".

• • •

הפעם הקודמת שבה שוחחנו היתה לרגל צאת הסרט "המעניק". רש התעקשה אז להתראיין באנגלית, אבל הפעם הכל מתנהל בעברית. ניכר שהשליטה שלה בשפת הקודש השתפרה, ושהפעם היא מרגישה הרבה יותר בנוח, ללא דיסטנס וללא אנשי יחסי ציבור שמפקחים מקרוב על הפגישה.

הסרט ההוא היה עיבוד קולנועי לרומן דיסטופי לנוער שניסה לדהור על גל ההצלחה של "משחקי הרעב", אבל לא התרומם בקופות והכניס רק 67 מיליון דולר. למרות זאת, בעקבותיו היא הוחתמה בסוכנות האמנים החזקה בעיר, CAA, לצד שמות כגון ג'ורג' קלוני, טום הנקס, ג'ניפר לורנס, סטיבן שפילברג, בראד פיט וניקול קידמן.

"יש לו נשמה יהודית". החבר ריאן לי

באותו סרט כיכבה רש לצד זוכי האוסקר מריל סטריפ וג'ף ברידג'ס וכוכבת הפופ טיילור סוויפט, שגם סיפחה לזמן קצר את השחקנית מישראל לחבורת הבנות האקסקלוסיבית שהקיפה אותה, כולן חברות שלה מהתעשייה.

"אנחנו כבר לא בקשר, אבל אם אני אראה אותה ברחוב, כמובן שנתחבק ונדבר", היא מסבירה, "זה קורה הרבה פעמים כשאתה עובד על סרט - במשך שלושה חודשים כל הזמן מבלים יחד ומתקרבים, אבל אחרי זה כל אחד הולך לדרכו וממשיך לדברים אחרים. טיילור מסתובבת ברחבי העולם בהופעות. מנסים לשמור קשר, היינו חברות בזמן ההוא והמשכנו הלאה, זה קורה לא מעט. אני גם פחות עוקבת אחרי המוזיקה שלה בשנים האחרונות".

את "המעניק" הפיק לא אחר מאשר הארווי וויינשטיין. רש היתה אז קטינה ולוותה תמיד, על פי חוק, על ידי אחד מהוריה לאורך כל הצילומים, ולדבריה לא היתה לה אינטראקציה מיוחדת עם המפיק המושמץ. "הוא אף פעם לא היה בסט, צילמנו בדרום אפריקה ואולי הוא רק הגיע לבקר פעם אחת וזהו, לא היתה לי שום אינטראקציה איתו", היא אומרת. "הייתי רק בת 16, עם אבא או אמא שלי לסירוגין על הסט. זה פרויקט שלמדתי בו הרבה מקצועית, אבל הוא לא שינה לי את החיים. הייתי הכי צעירה שם, כולם היו מבוגרים ומאוד רציניים, שמות גדולים".

הפתיע אותך כשנחשפה הפרשה סביבו? הדיבור היה שכל הוליווד בעצם ידעה.

"אני חושבת ששמעתי אולי על סיפור אחד, על שחקנית אחת שנפלה לסיטואציה כזו איתו, אבל ממש לא ידעתי באיזה סדר גודל מדובר ושהיו כל כך הרבה שחקניות. לא ידעתי שכולם ידעו. בעיר הזאת שומעים הרבה מאוד דברים, לא רק על הטרדות. מדברים הרבה ש'השחקן הזה הוא בכלל הומו' ו'השחקנית הזאת שכבה עם ההוא'. בסופו של דבר, זה מאוד חשוב שהכל קרה כי ההשפעה היא מעבר להוליווד, התעשייה שלנו עוד יחסית קטנה".

נתקלת ביחס כזה בתור שחקנית?

"אף פעם, וגם לא ראיתי שזה קורה למישהי אחרת. כשאני מגיעה לפגישה עם מפיק, גבר מבוגר, זה תמיד במשנה זהירות. זו החוויה שלי בכל אופן. תמיד הדלת פתוחה במהלך הפגישה, תמיד השיחה היא מכובדת. אף פעם לא הרגשתי שמישהו מנסה לנצל אותי, ואני בטוחה שגם מי שלא נהג כך היום הרבה יותר נזהר. 

"זאת התקופה הכי טובה להיות אישה, ואני חושבת שזה השינוי, לא עוד הגבר הבוס והאישה רק המזכירה, או דמויות של נשים שהן שם רק כדי להיות סקסיות או לעמוד ליד הגבר. יש הרבה יותר סרטים וסדרות עם נשים. אני גדלתי עם שישה אחים, גם אמא שלי היא אישה חזקה וחרוצה, ולרגע לא ארגיש מאוימת מגבר, ממש לא".

היית הנסיכה של הבית?

"לא, יותר טום־בוי, וגם כיום רוב החברים שלי הם בנים, גם בעבודה. רוב הזמן זה במאי או כותב, שחקנים, זה כיף להיות אחת מהבנים. גם בטקסים הגדולים אני אוהבת לבחור את השמלה והמראה, אבל בטח שלא את כל הפוזות שצריך לעשות למצלמות על השטיח. זה מרגיש מוזר. אני לא אוהבת את הסצנה ההוליוודית ומעדיפה להישאר בבית, זה החלק שאני הכי פחות אוהבת במקצוע. יש אנשים שאין להם בעיה להעמיד פנים לערב כדי להתחכך באנשים מסוימים. לי קשה עם זה. החלק שאהבתי ב'ליידי בירד' היה להיות עם החברים על הסט, לא הטקסים".

• • •

באמצע החודש היא תגיע לארץ לכבוד כנס החדשנות של אוניברסיטת תל אביב בשיתוף "ישראל היום", "Tau Innovation", שיעמוד בסימן 70 שנה ליזמות ולחדשנות הישראליות וייערך בין 16 ל־18 ביולי. רש תהיה הדוברת הראשית בכנס, והיא צפויה לפזר מעט אבק כוכבים בעולם האקדמי־עסקי. בהרצאה שלה היא צפויה להביא את סיפור היזמות האישי שלה, כילדה שהגיעה לאמריקה הגדולה והצליחה להגשים חלום - להפוך לשחקנית הוליוודית צעירה בכוחות עצמה ולסלול את דרכה הבוגרת כיום בתעשייה.

על המסך הגדול היא עתידה להפציע בפעם הבאה בסרט העצמאי "'Dumplin", לצד ג'ניפר אניסטון, שגם מפיקה אותו ומגלמת בו אמא לצעירה בעלת עודף משקל, שאותה מגלמת השחקנית האוסטרלית העולה דניאל מק'דונלד. 

"זה סרט על תחרויות היופי, אני מגלמת את החברה של הגיבורה, ואף אחת מאיתנו היא לא נערה שמתאימה לשבלונה הקבועה של תחרויות כאלו", היא אומרת. "זה מסר חשוב וצוות שכמעט כולו בנות, זה היה מדהים. 

"בכלל, אם אני רוצה לעשות משהו - לכתוב או לביים, למשל - אני פשוט הולכת על זה. תמיד יש מי שיבוא וינסה להשפיע, אבל תמיד צריך להקשיב רק לעצמך. אחרי התיכון לקחתי כמה קורסים בקולג' מקומי, מאוד אהבתי סוציולוגיה וללמוד על תרבויות מהעולם, זה מתקשר לנושאים כמו פסיכולוגיה והיסטוריה שמעניינים אותי מאוד".

את נתקלת בתגובות שליליות בתור ישראלית?

"רק באינטרנט. אם אני אשים ברשתות החברתיות משהו סביב ישראל אני אקבל תגובות של שנאה, אבל פה באל.איי הכל דברים טובים. אני מאוד גאה להיות ישראלית. יש איזה סרט קצר שאני רוצה לצלם בארץ, משהו של כמה דקות על תל אביב, ולהראות את הצד הטוב של מה שאני אוהבת בארץ. יש הרבה סיפורים וכישרונות בישראל. 

"מאוד אהבתי את 'אפס ביחסי אנוש', ויש לי הרבה מה להשלים כמו 'ביקור התזמורת' ו'פאודה'. לאחרונה התחלתי לצפות ב'רמזור' וממש נכנסתי לזה ובכלל לסטנד־אפ של אדיר מילר. הייתי מאוד רוצה לעבוד גם בישראל".

בעבר אמרת לי שנטלי פורטמן היא מודל לחיקוי עבורך. מה חשבת על הסערה האחרונה סביבה, כאשר סירבה לבוא לארץ לקבל פרס בנוכחות ראש הממשלה?

"אני אוהבת אותה בתור שחקנית, אבל לא נכנסת לכל העניין הפוליטי. אני לא מעורה בכל הפרטים של מה שקרה, אני לא צופה בחדשות ולא עוקבת אחריה בכל מה שלא קשור לסרטים שלה. אני לא אכנס לריב בלי שאני באמת יודעת את כל הפרטים. אני עוקבת אחרי הדברים הגדולים בחדשות בארץ, אני יכולה לקרוא כותרות או לשמוע דברים שאומרים שלא נשמעים לי, אבל באמת שאני לא אוהבת להיכנס לזה".

איפה את רואה את עצמך חיה בעתיד?

"ישראל היא מקום טוב יותר לגדל בו ילדים. יש גם מקומות כאן שאני אוהבת, כמו אוסטין, טקסס, ואני רוצה לגור בניו יורק בשנות העשרים שלי, ועדיין לבוא לארץ כמה שאני יכולה. כשאני פה אני מרגישה ישראלית, וכשאני שם אני האמריקנית, קצת אאוטסיידרית, והמשפחה שלי צוחקים על הדיבור שלי. אם אני בארץ שבועיים אני כבר מדברת יותר רצוף, יותר ברצף? איך אומרים? פה רק עם ההורים אני מדברת עברית, וזה משהו שאני לא רוצה לאבד".

אז תהיי שחקנית כשתהיי גדולה?

"אני יותר רוצה לביים ולכתוב, אני מרגישה ששם יש לי יותר תרומה יצירתית. אבל אני הכי אוהבת להיות על סט, אין דבר שדומה לזה. אני לא רוצה ללכת למשרד כל יום. כשאני באה לארץ, סבתא שלי אומרת לי שזו לא קריירה ושאני צריכה להוציא תואר במשהו. סיפרתי לה שהייתי בסרט שהיה מועמד לאוסקר, היא לא ידעה מה זה בכלל". 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו