צלם בהיכל: החרם החרדי שנשכח

בשנים האחרונות נוהגים חרדים לקיים מופעי חזנות גדולים ומנייני תפילה מיוחדיםבבית הכנסת הגדול"היכל שלמה" בירושלים. אך הצעירים והצעירים ברוחם שמגיעים בהמוניהם למתחם הגדול ונהנים ממופע מושקע לא יודעים שישנו חרם שהטילו גדולי הדור עשור אחרי קום המדינה על המבנה.

המבנה, שהוקם ב-1958 נבנה כמרכז דתי ורוחני ראשי לתורה ומדינה בבירת ישראל. בל"ג בעומר של אותה השנה נחנך המתחם, שהיה למקום משכנה של הרבנות הראשית. למתחם הובאו ארון הקודש והבימה מהעיר פדובה שבאיטליה, שנבנו בבית הכנסת בשנת 1728 וכן הותקנה במקום המעלית הראשונה בבירה. המבנה שימש את לשכותיהם של הרבנים הראשיים וכן את בית הדין הרבני הגדול.

אך מי שלא אהבו את המבנה החדש והמפואר היו החרדים, שראו בו את סמל הציונות. כחלק ממלחמתם על הרבנות הראשית, הכריזו שני גדולי הדור החרדים של התקופה, הרב אברהם ישעיהו קרליץ – 'החזון איש' והרב יצחק זאב סולובייציק שמכונה הרבי מבריסק, חרם על המקום. לא רק שהכניסה למבנה אסורה, אמרו הרבנים, אלא שאסור לעבור על המדרכה לצד הבניין ויש לעבור לצד השני.

בית הכנסת הגדול בירושלים // צילום: ליאור מזרחי

בשנים שלאחר מכן האיסור התעמעם. כך, ישב הרב אלישיב, לימים גם הוא גדול הדור החרדי, בבית הדין הגדול, חרף החרם. הוא פרש בשנות ה-80 מבית הדין בשל פרשת האח והאחות, והמחלוקת עם הרב גורן, אך אם לא כך הוא היה משלים את כל תקופת כהונתו במבנה.

כיום, כך נראה, נשכח החרם. "אנשים לא מודעים להיסטוריה ולמאבק בתנועה הציונית", אמרו גורמים שנשאלו על האיסור שנעלם. "החרדים לא רצו להיות קשורים בשום צורה לתרבות החילונית, והרבנות הראשית נחשבה כחלק מתרבות זו. היום הרבנות הראשית אומנם קשורה למדינה, אך הרבנים מגיעים מהעולם החרדי ומתייעצים בעצמם עם גדולי התורה והפוסקים", ניסו להסביר מדוע כיום אין לחרדים בעיה להיכנס למתחם.

כך או כך, האיסור שהיה איננו עוד. הרבנות כבר מזמן אינה ממוקמת בבית הכנסת הגדול אלא בבניין חדש בכניסה לעיר ירושלים, ואילו "היכל שלמה" הפך למתחם שמרכז מופעי חזנות.