הסיפור הבא נשמע כמו סרט מתח, שחושף טפח מהעבודה שנעשית על ידי בארגון "יד לאחים" באופן אינטנסיבי. בחורה דתייה שמתאהבת בערבי ישראלי, שמתברר כאלים במיוחד. המגורים בכפר עוין, החתונות הכפויות של הילדים, ולבסוף החילוץ הדרמטי והמעבר לדירת מסתור.
"גרתי בעיר במרכז הארץ, והכרתי אותו כשהייתי בת 21. ילדה מבית דתי טוב שלא הבינה מה קורה", מספרת ת' מדירת מסתור. החילוץ התרחש לפני כמה שנים, אך גם עתה היא חוששת להיחשף או לספר את הפרטים המלאים של מה שעבר עליה במשך עשרות שנים. על מנת להגן עליה, חלק מהפרטים שונו.
בתחילה, מספרת ת', הכל התנהל על מי מנוחות. השניים התגוררו מספר שנים בעיר שבה גדלה, אך לאחר הולדת מספר ילדים הבעל החל להפעיל נגדה אלימות קשה. הם נדו ממקום למקום, כשבשלב מסוים אף גרו בכפר פלשתיני, כשהיא מתעקשת לשלוח את הילדים לבתי ספר מוסדרים, חרף המרחק.
"הוא לקח אותנו לאיפה שבא לו, הפעיל אלימות. זה היה מפחיד מאוד, אבל אף פעם לא דיברתי. לא היה לי את האומץ לדבר. במשפחה לא ידעו שהוא מרביץ לי. סבלתי איתו מאוד. אלימות בצורה לא רגילה במשך ארבעים שנה".
"פחדתי שירצח אותנו". נשים שנמלטו מכפר // תמונת המחשה: באדיבות "יד לאחים"
עם הזמן גדלו הילדים, וחלק מהבנות אף חותנו עם ערבים. "הוא חיתן אחת עם קרוב משפחה שלו והם עברו לכפר עוין. היא בכלל לא ידעה ערבית, לא הבינה את השפה בכלל. כשאחד הילדים רמז שהוא רוצה להתחתן עם יהודייה הוא איים ברצח. לא היה לי אומץ לברוח. הוא אמר שאם הילד יסטה מהדרך הוא ירצח אותו ואת האחים והאחיות שלו".
לבסוף, הילדים עשו את השינוי הדרמטי והאמיץ, ויצרו קשר עם אנשי "יד לאחים" שפועלים בתחום, כחלק ממאבקם נגד התבוללות. אלו סייעו לארגן מבצע חילוץ מורכב, שכן האמא גרה עם חלק מהילדים בכפר אחד, ואילו אחת הבנות גרה עם ילדיה בכפר אחר. "הילדה החליטה – 'הולכים'. הוציאו אותי מהכפר והבת הייתה צריכה לצאת גם כן במקביל. העניינים הסתבכו, הרגישו בה, אבל השם עזר. היא זרקה את הרכב שלה, הלכה עם הילדים עד הכביש הראשי, רצה בפחדים. אז עברה מונית ישראלית ואספה אותם למקום המפגש".
אנשי "יד לאחים" הובילו אותה לדירת מסתור וסייעו לה לשקם את חייה. "אני לא יכולה לתאר כמה הם סייעו לי. כבר איבדתי תקווה, חשבתי שאמות בכפר, שהוא יהרוג אותי. גם היום, שנים אחרי שיצאנו, הם עדיין מסייעים. הם לא עוזבים". לפני תקופה אחת הילדות התחתנה תחת אבטחה כבדה עם גבר יהודי, הילדים האחרים שיקמו את חייהם והצליחו להשאיר את התקופה הקשה מאחוריהם. "לא יודעת מה הייתי עושה אם לא היינו יוצאים", מסכמת ת' את הסיפור הדרמטי.
