רוני אלשיך ורוני ריטמן // צילום: גדעון מרקוביץ'

הכתובת היא אחת: האשם העיקרי בסאגת ריטמן הוא המפכ"ל

אם יש לניצב הפורש טענות הוא צריך להפנות אותן לאלשיך, שהעדיף שלא לטפל כראוי בתלונת הקצינה בתחילת הפרשה וגרם להד התקשורתי להכריע • ריטמן, שתלונתיו כלפי השר לביטחון פנים ארדן לא מובנות, צריך לערוך חשבון נפש ולא להאשים את כל העולם • פרשנות

ריטמן לא הביע שמץ של חרטה - פרשנות: מכתב הפרישה הלילי ששיגר ניצב רוני ריטמן למפכ"ל המשטרה רצוף בטענות ומענות. אם יש לריטמן טענות, הוא צריך  להפנות אותם רק לאדם אחד: המפכ"ל רוני אלשיך. עם כניסתו לתפקיד, בחר אלשיך, בניגוד לקודמו, להעניק גיבוי מוחלט לסגל הפיקוד הבכיר של המשטרה, אחרי תקופה ארוכה שבה הקצונה הבכירה סבלה מתדמית ירודה בעקבות סדרת פרשות של הטרדות מיניות שאילצו ניצבים לעזוב את הארגון. 

ההחלטה בעניינו של ריטמן, שאף היא עסקה בתלונה על הטרדה מינית נגדו, הייתה ההחלטה הראשונה שאלשיך נדרש לקבל עם כניסתו לתפקיד. מח"ש המליצה ליועץ המשפטי לממשלה דאז יהודה וינשטיין להעמיד לדין את ריטמן בעבירה של הטרדה מינית של קצינת משטרה. וינשטיין סבר שאין לפתוח בהליך פלילי נגד ריטמן, החזיר את התיק למפכ"ל עם המלצה לשקול אם ואילו צעדים מנהליים יש לנקוט נגדו. אלא, שמאותו רגע, טעות אחר טעות של המפכ"ל בטיפול בעניין לא הותירה שום ברירה מלבד הליכתו של ריטמן הביתה.

על שולחנו של אלשיך הונחו בשעתו שתי חוות דעת. אחת המליצה שלא לנקוט הליכים מנהליים נגד ריטמן, והשנייה קבעה, כי אין מנוס מנקיטת צעדים מנהליים וכי האפשרויות המעשיות הרלוונטיות הן פיטורין והעברה מתפקיד. בסופו של יום בחר אלשיך להתעלם מהמלצות מח"ש והיועץ המשפטי דאז, לא להאמין למתלוננת נגד ריטמן - אף שנמצאה דוברת אמת בבדיקת פוליגרף שעברה - לא לנקוט נגד ריטמן בשום הליך ולהחזירו לתפקידו כראש להב 433.

ניצב רוני ריטמן // צילום: גדעון מרקוביץ'

הדבר התמוה הוא שאלשיך, שאת רוב שנותיו עשה בשב"כ, לא לקח בחשבון שעל טעויות משלמים. קצינת המשטרה שחשה פגועה פתחה בהליכים משפטיים נגד ההחלטה, אלה יצרו הד תקשורתי שהוביל בסופו של הליך לביקורת חריפה של בג"ץ כלפי המפכ"ל, עד שלא נותרה לו כל ברירה אלא לנזוף בריטמן, ולריטמן, לפרוש מתפקידו היוקרתי.

מי שקורא את מכתב הפרישה שלו, מתקשה להאמין שהמילים נכתבו על ידי ניצב במשטרה, ויכול לחשוב שריטמן היה זה שהביא את הארכיון האיראני. חוץ מטענות נגד כל העולם, אין בו מילה אחת של חרטה על התנהגות בלתי ראויה והתבטאויות חמורות של קצין שגורלם של אנשים הופקד בידיו, כלפי פקודות שלו. הוא מזכיר במכתב את החלטת בית המשפט לאחרונה בעניינו של ניצב בדימוס ניסו שחם והביקורת שנמתחה על מח"ש, אך שוכח לציין דברים חמורים שמתחו על התנהגותו שופטי בג"ץ בעתירה להדיחו מתפקידו. 

ריטמן גם מפנה אצבע מאשימה כלפי השר לביטחון פנים וטוען שהבטחות שניתנו לו למנותו לתפקיד אחר לא קויימו, מבלי להדגיש שמי שהבטיח לו תפקיד היה מפכ"ל המשטרה, שלא נשכב עבורו הפעם, על הגדר. ריטמן רצה להתמנות לראש אגף התנועה. המפכ"ל ניסה להעביר את המינוי אך כשהבין שארדן לא יאפשר זאת, נאלץ לעשות פניית פרסה. אם יש משהו במכתב הפרישה של ריטמן שאפשר להזדהות איתו, היא העובדה שפרישתו אכן עושה טוב למשטרת ישראל.

העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו