השנה שחלפה על רותי פרדס (78), ניצולת שואה מהררית, היתה מבחינתה כמו קריעת ים סוף. 40 שנה חלפו מאז פגשה לראשונה בחייה הבוגרים את אלוייזה פלבה, הקצין בצבא הגרמני שהציל אותה מפני הצורר הנאצי, אחרי שהעביר אותה מידי אמה בגטו, לבית הוריו בכפר הפולני הפרו־נאצי קמפנו הסמוך לגבול עם גרמניה. ב־1978, במעמד שבו קיבל הכרה כחסיד אומות העולם ב"יד ושם", חשף בפניה פלבה את הצד המדהים בסיפורה.
המידע החדש הזה הוציא אותה למסע נפשי מטלטל שנמשך 40 שנה והגיע השנה לשיאו.
דווקא ביום שבו התאלמנה מג'ו בעלה האוהב והמגונן שליווה אותה לכל אורך התהליך שעברה, היא יצאה לפסטיבל שנערך לכבודה במחוז "קליני" שבתחומו נמצא הכפר קמפנו שבזכות תושביו ניצלה מהשואה, ומבלי שידעה כלל הצילה את תושביו מפני נקמת הרוסים בתום המלחמה.
בזכות כך העניקו תושבי הכפר לילדה אנטושקה, שכלל לא ידעה כי היא יהודיה, מעמד של קדושה נוצרייה - "סנט אנטושקה". "ג'ו בעלי האהוב כל כך היה על ערש דווי, הוא היה בתרדמת כבר שלושה ימים. המלווה הרוחנית שלי עמדה מאחוריי ואמרה לי תצטטי אותי: 'אני משחררת אותך'. זה היה זוועה כי כמובן שלא רציתי לתת לו ללכת. כל כך נאבקתי שהוא יישאר, שלא ייגעו בו, שלא יכאיבו לו", משחזרת רותי את סערת הנפש שליוותה אותה באותו יום דרמטי. "פתאום הוא התרומם, פתח את העיניים שלו והביט עליי מקרוב. הייתי המומה. אמרתי לו: "ג'ו אתה יכול ללכת, עשית פה מעל ומעבר, תלך מתי שמתאים לך". הוא ניסה להגיד משהו ולא הצליח. אחרי כמה שעות הוא נפח את נשמתו. באותו לילה כבר עליתי על המטוס כשאני קרועה, שבורה לרסיסים ולא יודעת את נפשי מטירוף הרגשות שהציפו אותי. המכרים שלי אמרו שהוא כאילו סגר את העיניים רק כדי שאוכל לנסוע".
הפסטיבל שסגר מעגל
וכך באותו יום שבו התאלמנה, טסה רותי לסגור מעגל עם עברה הרחוק. כדי להבין את עוצמת הרגשות שהציפו אותה בשלושת ימי פסטיבל "שלוש התרבויות" שנערך לכבוד "סנט אנטושקה", צריך לחזור 78 שנים אחורנית. אנטושקה פלבה נולדה כרות שוורץ בפולין בפברואר 1940, חמישה חודשים בלבד אחרי שהנאצים פלשו למדינה, ועד גיל שנתיים היטלטלה עם אימה גוטה במנוסה מפני הנאצים.
ב־1942 הגיעה גוטה עם בתה רותי לגטו סמבור (היום בשטח אוקראינה). אלוייזה פלבה, פולני ששירת כקצין בצבא הגרמני, התרצה לבקשותיה ובאחד הלילות התייצב ליד גדר התיל של הגטו וקיבל ממנו לידיו את רות הפעוטה.
בתחילה לקח אותה אלוייזה לביתו, אולם משראה שהדבר מעורר את חשדם של הפולנים, העביר אותה להוריו לכפר הפולני הקתולי קמפנו, שהיה מסופח באותה תקופה לגרמניה והצהיר על נאמנותו אליה. להוריו סיפר כי שמה של הילדה הוא אנטושקה וכי מדובר בבתו מחוץ לנישואין.
רות הקטנה עם הקצין הגרמני־פולני שהציל את חייה (משמאל) // רפרודוקציה: גיל אליהו/ג'יני
בתום המלחמה הגיעה אמה לאסוף אותה מביתם של מי שאנטושקה הכירה עד אז כסבה וסבתה. מאנטושקה הילדה הפולנייה הקתולית, היא חזרה להיות רות היהודיה ואחרי חצי שנה נוספת אף עלתה לישראל עם אמה. כשפגשה לראשונה בחייה את הבוגרים את מי שהוציא אותה מהגטו, סיפר לה אלוייזה כיצד הפכה לאנטושקה הקדושה.
"אלוייזה סיפר לי שכשהמלחמה נגמרה, הצבא הסובייטי סגר חשבון עם הכפרים שתמכו בנאצים: הם רצחו תושבים, בזזו בתים והציתו אותם. כשהם הגיעו לקמפנו שבתקופת המלחמה היה שייך לשטח גרמניה, התושבים ביקשו מהחיילים הסובייטים שיחוסו עליהם מכיוון שהם הצילו "ילדה פולניה". הרוסים התרצו וחסו על הכפר, ובחלוף מספר חודשים התושבים הציבו צלב על גבעה בכפר וקראו לה גבעת 'סנט אנטושקה'".
תפילה לכבודה
לפני 7 שנים ביקרה רותי לראשונה בכפר אותו עזבה. שם פגשה את משפחת פלבה וצאצאיה ונדהמה כשהובילו אותה לאותה גבעה עם הצלב, זמן קצר לפני שהחלו העבודות למחיקתה לטובת אוטוסטרדה. אז גם נודע לה כי בשנים הראשונות שאחרי המלחמה, נהגו התושבים לקרוא בכנסייה פרק מהברית החדשה שהוקדש ל"סנט אנטושקה".
רותי נמנית עם בכירי מדריכי ריקודי העם ועם חלוצי הדאנס תרפי (פסיכותרפיה בתנועה) בישראל. התהליך שעברה הביא לאוויר העולם גם מופע בתנועה שבו היא מספרת את סיפור חייה הבלתי נתפס. הפסנתרן, המלחין והמנצח הידוע יצחק תוויאור, ראה את המופע שלה, יצר קשר עם פרנסי העיר, וכך נולד לו בשלהי אוגוסט האחרון פסטיבל "שלוש התרבויות" לכבודה של "סנט אנטושקה" במלאת 75 שנים להגעתה למקום שהציל אותה מזוועות השואה. הפסטיבל נערך בשיתוף עיריית קמפנו, משרד התרבות הפולני ומשרד החוץ הפולני.
כשהיא מלווה במקהלות ישראליות וביניהן גם ממשגב שבתחומה נמצא יישובה הררית, נחתה רותי בפולין. מול קהל האלפים היא פתחה את אירועי הפסטיבל בכיכר העיר כשהיא רוקדת ריקודי עם ישראלים. בתיאטרון העירוני העלתה את מופע סיפור חייה והפעם שזרה בו גם את זכרו של בעלה ג'ו שלא זכה לראות את רגעי השיא של מסע סיפור חייה.
שתי רקדניות פולניות ליוו אותה בריקוד על רקע מנגינת "רשימת שינדלר" ובשיאו של קונצרט שנערך בהשתתפות תזמורות מישראל, גרמניה ופולין, רקדה להקה של 20 ילדים פולנים לצלילי "הבה נגילה" ו"הבאנו שלום עליכם". במוזיאון חדש שהוקם בעיר, חנכה רותי חדר שלם שהוקדש למשפחתה הגרעינית ולמשפחת פלבה שאימצה אותה בכפר בימי השואה. שיא אירועי הפסטיבל, שסוקר בכלי התקשורת הפולניים, התרחש בתפילה המשותפת של כומר קתולי, כומר פרוטסטנטי ורב בחזית שרידי בית הכנסת העתיק בקמפנו.
"המסר של הפסטיבל היה השכנת שלום בין ניגודים. בתפילה המשותפת של שני הכמרים והרב הוזמנתי לעמוד על הבמה לצדם. הייתי כל כך מחוברת לכל מילה שהוצאתי, שהקהל פרץ בבכי" שיחזרה פרדס. "ואז ירדתי מהבמה ואמרתי להם שאני מזמינה אותם להתפלל איתי את 'שמע ישראל'. נשאנו את התפילה כשכולם חזרו אחרי: 'שמע, ישראל, ה', אלוהינו, ה', אחד'. מייד אחר כך פצחה להקת "משגב הגליל" בשירה של חנה סנש 'אלי, אלי שלא ייגמר לעולם'".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו