"בסוף המופע הפגישו בינינו. זוהר עמד לידי, ביישן וצנום"

זוהר ארגוב 

בסוף שנות ה־70 הייתי מסתובב בכל מיני מקומות ומחפש זמרים מוכשרים שיוכלו לבצע מוזיקה ישראלית ים־תיכונית. אז כאשר חבר בא ואמר לי: "אתה חייב לבוא ולשמוע את הזמר החדש שמדברים עליו עכשיו", לא היססתי ויצאתי למועדון "הברווז" ביפו. נכנסתי למועדון בשקט וישבתי בצד בלי למשוך יותר מדי תשומת לב, כי לא רציתי שהזמר החדש ינסה להרשים אותי. זו היתה הפעם הראשונה שבה ראיתי את זוהר ארגוב על הבמה.

בסוף המופע הפגישו בינינו. זוהר עמד לידי, ביישן וצנום. זה היה זמן קצר לאחר שהשתחרר מהכלא. 

אמרתי לו דוגרי: "שמעתי אותך, ראיתי אותך, יש לך נתונים טובים, אבל אין לך תרבות שירה. שרת את 'עת דודים כלה' והוספת משהו שלא שייך. זה לא מכובד. צריך לשיר שיר כמו שהוא נכתב, אחרת זה מוזיל את ערכו". 

זוהר לא התרגש וענה לי: "אני רוצה שתכתוב לי לפסטיבל הזמר המזרחי". אמרתי לו שהוא עדיין חדש ולא משופשף, ושהבמה של הפסטיבל המזרחי מכובדת מאוד ומחייבת. חשבתי שהוא צריך לעבור דרך, להוציא אלבום בכורה. "ואם תעשה זאת", הבטחתי לו, "בעוד שנתיים אכתוב לך". 

זוהר מילא את חלקו. "אלינור", אלבום הבכורה שלו שיצא ב־1981, הופק בתקציב מינימלי ולא היה מהוקצע, אבל הוציא החוצה את הכישרון הענקי של זוהר כמבצע - והיה נקודת הפריצה ההיסטורית שלו לקהל הרחב. 

שנתיים עברו, וזוהר זכר את ההבטחה שלי. הוא והאמרגן החדש שלו, אשר ראובני, באו לביתי לשמוע את השיר "הפרח בגני", שכתבתי לקראת הפסטיבל של 1982. אשר אהב - וזוהר לא מאוד התרשם. למחרת אשר התקשר אלי וביקש שלא אתייחס לזוהר, שהוא לא יודע ועדיין לא מבין. הבנתי את זה והחלטנו להתקדם. 

לתחרות שלחתי את "הפרח בגני" ושיר נוסף - "חלומות". להפתעתי, "חלומות" התקבל מייד - "הפרח בגני" לא. רק אחרי שלושה ימים התקשרו אלי מרשות השידור לבשר לי ששני השירים התקבלו, ואת "הפרח בגני" הם מייעדים לזמרת אחרת. אבל אני התעקשתי על זוהר, ואשר ניסה ללחוץ עליו שיבצע את השיר. 

בינתיים הם שלחו לזוהר שלושה שירים אחרים לבחירה. הוא לא אהב אף אחד מהם. הוא אמר שהוא מעדיף לא להופיע בפסטיבל אם זה לא שיר שהוא אוהב ושמתאים לו. בשלב הזה כבר הייתי קצת מיואש, והצעתי את השיר לשימי תבורי. שימי דיבר עם זוהר - ואמר לו שעל שיר כזה לא מוותרים. הפעם זה עבד. 

הפסטיבל באותה תקופה התפרש על פני ארבעה ימים: שלוש הופעות במחנות צה"ל, כשהחיילים מצביעים, וההופעה המפורסמת בבנייני האומה. השיר דידה שלושה ימים במקום השלישי - עד המהפך ביום האחרון. 

לפני שזוהר הקליט את השיר, וכמו הרבה זמרים ישראלים בני עדות המזרח, הוא ניסה להתחנף לתקשורת עם עברית שאינה העברית שלו, העלים את החי"ת ואת העי"ן. כשהוא הגיע אלי, אמרתי לו: "אדוני, אתה תשיר עם חי"ת ועי"ן, כמו שדיברת בבית, זו לא בושה". הוא הבין שהוא צריך להיות הוא, וזה נדבק בו לאורך כל הקריירה שלו. 

אני, מהרגע הראשון, ידעתי מה יש לי בידיים. היה לי קשה לתת שירים שלי לזמרים בלי חי"ת ועי"ן שמנסים להיות מישהו אחר. אני אוהב זמרים מקוריים ולא מעושים. מדובר פה בתרבות, ותרבות צריכה להיות אמיתית.

•  •  •

זוהר ארגוב, מגדולי הזמרים הישראלים וממובילי המוזיקה המזרחית, נולד בשנת 1955 בשם זוהר עורקבי להורים עולים מתימן. כשהיה בן 17 נישא לברכה צברי, וב־1973 נולד בנו גילי. בשנת 1977, בהיותו בן 22, הוציא תקליטון ובו שיריו הראשונים "כל יום שעובר" ו"ילדה חיכיתי שנים". כעבור שנה הורשע באונס ונשלח לכלא לשנה. עם שחרורו התמקד במוזיקה וב־1980 הוציא את אלבומו הראשון והמצליח "אלינור". ב־1982 זכה בפסטיבל הזמר המזרחי עם השיר "הפרח בגני", דבר שהזניק את הקריירה שלו. באותה שנה יצא אלבומו "נכון להיום", שזכה לפופולריות רבה ונמכר במאות אלפי עותקים. באותן שנים החל לשקוע בסמים והמשיך להוציא אלבומים, ובהם "כך עוברים חיי", "ים של דמעות" ו"להיות אדם". ב־1987 נעצר בעקבות תלונה על ניסיון אונס, וגופתו נמצאה תלויה בתא המעצר. בן 32 היה במותו.