הפולני שסיפר לעולם את האמת על השואה

ויטולד פילצקי היה, ככל הידוע, האדם היחיד שהתנדב להיכלא באושוויץ.

פילצקי, יליד 1901, נוצרי, איש צבא ופטריוט פולני, הקים זמן קצר לאחר קריסתה של פולין בפני צבא גרמניה הנאצית את ארגון המחתרת "הצבא הפולני הסודי", שהתאחד מאוחר יותר עם ארגון המחתרת העיקרי - "צבא המולדת". ב־1940 הציע פילצקי לממונים עליו לחדור למחנה המעצר הגדול בדרום המדינה - אושוויץ, שעדיין לא שימש מחנה השמדה, ולארגן בתוכו התקוממות של האסירים הפולנים שנכלאו בו.

פילצקי יצא במכוון לרחובות ורשה במהלך מבצעמעצרים שביצעו הכובשים הגרמנים. פילצקי נעצר, נשלח לאושוויץ והפך לאסיר מספר 4859.

945 ימים, קרוב לשלוש שנים, שהה פילצקי באושוויץ, והיה עד להפיכתו של מחנה המעצר למרכז השמדה תעשייתי ליהדות אירופה. בד בבד עם פעילותו לארגון תאי מחתרת במחנה, שהלך וגדל והתרחב למכלול מחנות השמדה, ריכוז ועבודת כפייה, כתב פילצקי את הדו"חות המפורטים הראשונים על הפשעים שמבצעים הגרמנים במקום. ממארס 1941 הועברו דו"חותיו של פילצקי לממשלה הפולנית הגולה בלונדון, ומשם לידי הנהגות בעלות הברית המערביות.

השער באחד המחנות באושוויץ: "העבודה משחררת"// צילום: AFP

ב־20 ביוני 1942 הצליחו ארבעה מחברי המחתרת הפולנית באושוויץ לברוח מהמחנה, כשהם לבושים במדי אנשי א.אס, ובידיהם דו"ח מפורט של פילצקי על השמדת היהודים במחנה, שהיתה בשלביה הראשונים. פילצקי קיווה באמצעות דו"חותיו לגייס את בעלות הברית לפעולה צבאית נגד אושוויץ. אך בעלות הברית לא האמינו למידע שהוא העביר בזמן אמת. ב־27 באפריל 1943 עלה בידו של פילצקי להימלט בעצמו ממחנה ההשמדה, כשבידו דו"ח מפורט נוסף על אימי המקום.

פילצקי לא חדל ממלחמתו למען שחרור המולדת, גם לאחר שזו"שוחררה" בידי הקומוניסטים.הוא החל לאסוף מידע על פשעים שבוצעו תחת השלטון הרוסי, עד שנעצר בידי המשטרה הפולנית החשאית במאי 1947, הואשם בריגול למען מעצמות המערב על בסיס ראיות שקריות והוצא להורג. מקום קבורתו אינו ידוע.

עד לנפילת המשטר הקומוניסטי ב־1989 לא זכה פועלו ההיסטורי של פילצקי להכרה ולפרסום במולדתו. רק לאחר הקמתה של פולין העצמאית טוהר פילצקי וזכה לכבוד שלו הוא ראוי. כיום פועל בוורשה מרכז על שמו לחקר הטוטליטריות, שכן בחייו סימל פילצקי את מאבקה של פולין בשני משטרי כיבוש טוטליטריים: הנאציזם הגרמני והקומוניזם הרוסי.

פילצקי: הוצא להורג בשנת 1947

בארכיון של "מרכז ויטולד פילצקי" בוורשה מכונסות כיום אלפי עדויות שנאספו על ידי "הוועדה המרכזית לחקר פשעי הגרמנים בפולין". אחת מהן למשל, היא עדותו של אוסקר סטראווצ'ינקסי, יהודי מלודז', הובא לטרבלינקה ב־5 באוקטובר 1942 ועבר בתחנה שבה עבד צאבקי. לשופט החוקר לוקאשקייביץ' הוא מספר באוקטובר 1945 על מה שקרה בתוך המחנה: "הטרנספורט כלל 60 קרונות ובכל אחד מהם היו כ־150 איש - גברים, נשים וילדים.

כשהקרונות נעצרו,דלתותיהם נפתחו ואוקראינים - בפיקוד גרמני, כולם מחזיקים בשוטים וברובים - התחילו להוריד את האנשים מהקרונות, צועקים עליהם באופן נורא ומצליפים בהם. הם הריצו אותם דרך שער לחצר שבה היו צריפים משני צידיה. בשני הצדדים האחרים היו גדרות תיל. נאמר לגברים להתרחק מהנשים ומהילדים. הגברים צוו להתפשט. הנשים נשלחו לצריף משמאל, שבו הן התפשטו".

שדרת המוות

סטראווצ'ינקסי ממשיך ומתאר את הזוועה שחווה: "מנהל המחנה בחר מהגברים העירומים 50 צעירים, ובהם אנוכי. נלקחנו אל מאחורי הצריף בחלקה הימני של החצר. האוקראינים והגרמנים יצרו שתי שורות מקבילות והצליפו ללא הרף בגברים העירומים האחרים. שיערן של הנשים העירומות גולח. מייד לאחר מכן הן נלקחו על ידי הגרמנים ל'שדרת המוות', שהוליכה ישירות לתאי הגז.

הגברים הובלו באותה דרך מאוחר יותר. בדרך היה בית שעליו התנוסס שלט, שאמר שבמחנה אין על הגבלה על מטבע חוץ, שיש להפקיד את כל המסמכים, חפצי הערך והכסף, ושהם יוחזרו לבעליהם לאחר המקלחת".