בניגוד להנחיות: ברוב גני הילדים אין מתקן מים

הקיץ כבר מעבר לפינה, וכצפוי, הוא יביא איתו את החום הבלתי נסבל - וגם את ההמלצות הרבות בשתיית מים, בעיקר בקרב ילדים.

ההורים נוהגים לשלוח את ילדיהם לגנים עם בקבוק אישי, בתקווה שהגננת או הסייעת ימלאו אותו במים ראויים לשתייה. הנחיות של משרד הבריאות ומשרד החינוך קובעות כי בכל גן ילדים צריך להיות "קולר", ברז מים צוננים, כדי למנוע מהילדים לשתות מים מהברז בשירותים.

חלק מהעיריות קידמו את המהלך ואילו אחרות מנצלות תיקון בחוק כדי להתנער מהאחריות לכך.

באשדוד, למשל, לא מותקנים ברזי מים צוננים מטעם העירייה, כך גם בקריית גת - מלמד גנים שבהם התארגנו עצמאית. בכפר סבא הודיעה העירייה כי אין בכוונתה לרכוש מתקני מים כאלו, והורים המעוניינים במים צוננים בגנים יצטרכו לרכוש אותם עצמאית.

בחולון, המכנה את עצמה "עיר הילדים", התחמקו מלתת תשובות בנושא, כמו גם בהוד השרון, בראשון לציון ובעפולה, אך מבדיקה עם הורים בערים הנ"ל נראה כי לא הותקנו מתקני מים בכל הגנים ובחלקם התשלום על כך נופל על ההורים.

אורית, אם לילדה בת 3.5, מספרת: "אני שולחת אותה בכל יום עם בקבוק מים גדול שקניתי שיאפשר שמירה על קרירות המים בימים החמים. אבל בכל יום שאני באה לאסוף אותה היא רצה אלי בלחיים סמוקות ואדומות ופנים מיובשות. כשאני שואלת אותה, 'לא שתית היום?' - היא עונה לי שרק מה שהיה בבקבוק כי היא לא אוהבת שממלאים מים חמים מהברז בכיור. זה לא הגיוני. מה צריך לקרות שמישהו יתעורר? הילדים שלנו עלולים להתייבש".

מסתתרים מאחורי הפטור

יש עיריות, שבהן רק חלק מהגנים קיבלו ברזי מים צוננים, וגם זה הודות להורים. בגנים החדשים בנתניה יש קולרים, בעוד בגנים האחרים אפשר למצוא כאלו רק היכן שההורים התארגנו ורכשו במשותף.

בראש העין, לדוגמה, יש 105 גנים ואילו רק ב־35 מהם הותקנו מתקני מים; בפתח תקווה 366 גני ילדים, אלא שרק בכ־150 גנים חדשים שהוקמו ב־6 השנים האחרונות הותקנו מכשירי "קולר" על ידי הקבלן שבנה את המבנים. הדבר דומה גם ברמת גן, שבמרבית מגני הילדים בעיר יש מתקני מים שנרכשו במהלך השנים האחרונות על ידי ההורים.

צילום: דודי ועקנין

מדובר באלפי שקלים לחודש לכל גן ילדים, במקרים אחרים הורים מביאים לגן מכשיר מים שאין להם צורך בו ונושאים בעלות התחזוקה.

עם זאת, הנתונים מראים כי יש ערים, כמו אשקלון, רחובות, באר שבע, חיפה, אור יהודה ובת ים, שבהן הותקנו על ידי העירייה מתקני מים קרים בגנים ואפילו מתחזקים אותם באופן שוטף.

בערים אחרות, כמו תל אביב וכרמיאל, הבטיחה הרשות המקומית לרכוש ולממן מתקני מים כאלו החל משנת הלימודים הבאה.

על פי הנחיות לתכנון מוסדות חינוך בתחום בריאות וסביבה, "יש להתקין במטבח מתקן למים צוננים עם ברז לחצן בגובה מתאים לילדי הגן (60 סנטימטרים מהרצפה) וליצור תנאים שיאפשרו שתיית מים, אך ורק מהמטבח (ולא מכיורים שבחדר השירותים)".

ההנחיה להתקין ברז מים צוננים במוסדות ציבוריים מעוגנת בתקנות ובחוקים שונים, אלא שבשנת 1987 נתן מי שהיה אז ראש הממשלה ושר הפנים יצחק שמיר פטור בעניין לגני ילדים ומעונות יום.

עם זאת, על פי ההנחיות לתכנון מוסדות חינוך בתחום בריאות וסביבה, יש להתקין במטבחי הגנים מתקן מים צוננים.

עמיר יצחקי, ראש המערך הארצי לבריאות הסביבה, מסביר: "במדינה חמה כמו ישראל, לשתיית מים חשיבות רבה לבריאות האדם. הדרישה למים צוננים קיימת בתקנות ובחוקים, כדוגמת חוק בניינים ציבוריים (מתקני שתייה למים צוננים), תשמ"ז 1986, תקנות התכנון והבנייה וכו'. יש מקומות שהתקנות נתנו להם פטור, לדוגמה, גני ילדים ומעונות, וזאת עקב מספר משתמשים נמוך, ומשום שבמעון ובגן יש פתרון למים צוננים, באמצעות מקרר המאפשר לצנן מי ברז בקנקנים ובבקבוקים".

משרד החינוך מסר: "מתקני המים בפיקוח משרד הבריאות, ובאחריות הרשויות המקומיות. משרד הבריאות קובע את התקן וגם אחראי לאכיפה וליישום. אשר לתשלום ההורים: אין לגבות תשלום בגין שירותים שבאחריות הרשות או הבעלות".