70 שנים אחרי

מנבי דניאל ועד חולדה: עשרות הרוגים בשיירות

38 לוחמים נהרגו בשתי שיירות חילוץ שיצאו לדרכן השבוע לפני 70 שנה, ולא הגיעו ליעדן: שיירת נבי דניאל, שיצאה מירושלים ב־27 במארס 1948 לעזרת גוש עציון הנצור, ושיירה נוספת, שיצאה מהיישוב חולדה כדי לסייע לירושלים הנצורה.

מצבו של גוש עציון היה בכי רע: אמנם בתחילה אבטחו הבריטים את שיירות האספקה שיצאו מירושלים לעבר הגוש, אך ההגבלות החמורות שהטילו על העברת ציוד לחימה הפכו את המעורבות הבריטית למטרד. אי לכך נאלצו אנשי ההגנה בירושלים לארגן שיירות עצמאיות, עם אבטחה של לוחמי ההגנה.

ב־27 במארס 1948 הובאו למחנה "שנלר" בירושלים כל 14 כלי הרכב המשוריינים שנעו באותה העת בירושלים, ואליהם צורפו 37 משאיות עמוסות במזון ובציוד לחימה. השיירה, בליווי 130 לוחמים, יצאה לדרכה מלווה במטוס "פרימוס", שתפקידו היה לסייר מעל לאורך התוואי ולדווח על ריכוזים של כוחות ערביים שינסו לחסום את כבישי הגישה.

השיירה הגיעה לגוש במהירות רבה ופרקה את האספקה ואת הציוד הרב שברשותה, אולם היציאה בדרך חזרה התעכבה בשל הצורך להעמיס מטוס קל, שהעברתו לירושלים נדרשה, בין השאר, גם לצורך תיקונים בו.

בינתיים פשטה השמועה על אודות השיירה בכל הכפרים הערביים מסביב. המואזינים עלו לצריחי המסגדים והזעיקו את ההמונים, ואלה התארגנו במהירות והספיקו להניח בכביש מחסומים מאולתרים מסלעים ומאבנים.

היערכות שגויה ותכנון לקוי של מפקדי השיירה הביאו לאסון. המטוס המלווה דיווח, אמנם, על התארגנות הערבים לאורך הדרך, אך קבוצת משוריינים, שתפקידה היה לפטרל באזור בזמן הפריקה בגוש ולמנוע מערבים להניח מחסומים - לא ביצעה את תפקידה כראוי. נוסף על כך, כשנודע על ההתארגנות הערבית לאורך הציר, בחרו מפקדי השיירה לצאת לדרך בכל זאת, בוטחים בכוחם, במקום להמתין שעות אחדות ולצאת בהפתעה, או לבחור בציר תנועה חלופי.

השיירה יצאה בדרכה חזרה לירושלים ובראשה משוריין פורץ מחסומים, שהצליח לסלק מהציר שישה מחסומים. אך בקרבת בריכות שלמה שליד בית לחם כשל המשוריין במשימתו, ותחת אש כבדה הידרדר לתעלה בצד הדרך. שאר המשוריינים והמשאיות ניסו לסוב על צירם ולשוב לגוש עציון, אך נתקלו במחסומים נוספים שהקימו בינתיים הפורעים. כך מצאה עצמה השיירה לכודה בציר משני עבריו ומותקפת באש ערבית כבדה.

הלוחמים נסוגו לעבר בית ערבי בודד שניצב בצד הדרך, התבצרו בו והחלו בקרב הישרדות מול ההמון המקיף. מפקד הפלמ"ח, יגאל אלון, שטס מעל השטח וצפה במתרחש מהמטוס, הורה לפנות באופן מיידי לבריטים ולבקש את עזרתם בפינוי הלוחמים הנצורים. מפקדי הצבא הבריטי דחו, מצידם, את הפנייה, בטענה שהשיירה יצאה לדרכה ללא תיאום מראש עימם, אך הם התרצו למחרת בשעות הצהריים, כשהתברר שמצבם של הלכודים בכי רע ומצבת ההרוגים והפצועים עולה במהירות.

בתום קרב הרואי שנמשך 30 שעות ברצף חולצו הלוחמים סוף סוף, כשהם משאירים אחריהם את נשקם. המשוריינים הנטושים נתפסו בידי הפורעים והוצגו לראווה בחוצות בית לחם והכפרים הערביים שמסביב.

תוצאות הקרב, שלאחריו נותק גוש עציון לחלוטין משאר חלקי הארץ, היו קשות מנשוא: 15 לוחמים נהרגו ועוד 40 נפצעו. מגיני הגוש נלחמו עוד כחודשיים עד שנכנעו בעצמם והלכו לשבי.

זעם ביישוב העברי על "בגידת אמריקה"

החלטת ארה"ב, שפורסמה ב־19 במארס 1948, על הסתלקותה מתמיכה בתוכנית חלוקת ארץ ישראל והקמתה של מדינה עברית, התקבלה ברחבי העולם בהלם, בכעס ובבלבול.

בארה"ב פרצה תנועת מחאה נגד החלטתו של הנשיא טרומן, ובמפלגה הדמוקרטית בארה"ב הודיעו עשרות חברי קונגרס שיתנגדו להצגת מועמדותו בוועידת המפלגה הקרובה, שאמורה לדון בבחירת המועמד לנשיאות. אלינור רוזוולט, רעייתו של הנשיא הקודם, ששימשה נציגת ארה"ב בעצרת הכללית של האו"ם, הודיעה על התפטרותה עקב החלטתו של טרומן.

דווקא העולם היהודי התעשת במהירות רבה, יחסית, מההלם: עשרות כנסי הזדהות אורגנו ברחבי העולם, ומכולם יצאה הודעה המביעה "הזדעזעות וזעם לנוכח הבגידה האמריקנית ברעיון הקמת המדינה היהודית".

בקרב המדינות החברות במועצת הביטחון של האו"ם פשט בלבול גדול בדבר כוונותיה האמיתיות של ארה"ב בסוגיית עתידה של ארץ ישראל. זאת מכיוון שמהבירה וושינגטון יצאו כמה הצהרות שונות זו מזו ולא תמיד בהירות.

כך, למשל, קריאתה של ארה"ב להפעיל שביתת נשק כללית בארץ ישראל, לנוכח הצהרתה בעניין תוכנית החלוקה, נענתה מייד על ידי מפקד הכנופיות הערביות, עבד אל־קאדר חוסייני, שאמר: "שאלת פלשתינה תיפתר רק בכוח החרב. היהודים צריכים לעזוב את הארץ, העולם רחב דיו לקלוט 600 אלף יהודים".

דובר הסוכנות היהודית הודיע, מצידו, ש"היהודים יסכימו לשביתת נשק רק אם תוכנית החלוקה המקורית מהכ"ט בנובמבר 1947 תישאר על כנה".

לאחר מכן יצאה ארה"ב בהצעה ל"משטר נאמנות" בארץ ישראל, ולפיו בריטניה תשאיר את כוחותיה בארץ ישראל, ותהיה הנאמנה העיקרית, ואילו ארה"ב וצרפת יתמכו בה במשלוח כוחות סיוע מטעמן.

העיתון הבריטי הנפוץ "אובזרוור" דיווח ב־26 במארס 1948 ש"כבר הוסכם עם ארה"ב, במסגרת הצעתה לביטול החלוקה, שהיא תשלח לארץ ישראל כוחות צבא שיסייעו לבריטניה במשטר הנאמנות, וכך מצופה לעשות גם מצרפת".

באסיפת חירום המונית שהתקיימה ב־27 במארס 1948 באולם "אהל" בתל אביב, הודיעה גולדה מאירסון (מאיר), חברת הנהלת הסוכנות היהודית, ש"ארה"ב טועה טעות גדולה אם סבורה היא שתצליח לשנות באופן אוטומטי את החלטת עצרת הביטחון בדבר תוכנית החלוקה". גולדה הוסיפה: "אנו לוחמים כעת את מלחמת השחרור הלאומית שלנו, שצפוּנה בה סכנה מאויבים שמבפנים הארץ ומבחוץ, אולם לא נאפשר כל סיכון להגשמת חזוננו, ונילחם בכל הכוח נגד רעיון משטר הנאמנות הבזוי המוצע כעת".

כמה מעצמות, ובהן בריה"מ, הודיעו שהן מתנגדות בחריפות לתוכנית משטר הנאמנות, שלתפיסתן היא "תוכנית שאיננה אלא מזימה להשארת שלטון הבריטים באזור". רוסיה הסובייטית אף איימה במשלוח כוחות צבא מטעמה לארץ ישראל.

כשנוכחה ארה"ב לדעת מה גדולה ההתנגדות הבינלאומית להצעת "משטר הנאמנות", יצאה הודעה מוושינגטון בדבר תוכנית חדשה בשם "פדרליזציה", ולפיה יתקיימו בחירות בא"י, ובעקבותיהן יוקמו שתי ממשלות אזוריות שפעילותן תפוקח באופן הדוק במשך חמש שנים על ידי משטר אמריקני־בריטי. גם תוכנית זאת זכתה לתגובה שלילית ונזעמת מגורמים רבים בארץ ובעולם כולו, ולא יושמה מעולם.

חוגגים פסח שמח: "הגיעו ביצים ותפוחי אדמה"

בשורה מרעננת הביא העיתון "דבר" לקוראיו ב־25 במארס 1948, כשדיווח שלמרות החששות הכבדים למחסור במוצרי בסיס לארוחת סדר פסח המתקרב - בחג עצמו לא יחסרו המצרכים הנדרשים. הדבר נודע לעיתון מפי "חוגי האימפורטרים" (יבואנים).

"בימים אלה התקבלו משלוחים חדשים וגדולים מטורקיה ומהולנד של ביצים שיוכלו לספק את צורכי החג. כבר עתה נרשמת בשוק השחור ירידה במחירי הביצים, לנוכח האספקה החדשה שהגיעה. כעת נותר רק לצפות להגעה של משלוחי

תפוחי אדמה, שהוזמנו מהולנד ומאמריקה והצפויים להגיע ממש בעצם ימים אלה". ("הבקר")

חלוקת מצות בתל אביב

העיתון "דבר" מדווח השבוע לפני 70 שנה ש"לאחר המתנה ארוכה וחששות כבדים בקרב הציבור בתל אביב, התבשרנו היום שבחלק הדרומי של העיר כבר קיבלו חנוונים רבים את משלוחי המצות הראשונים לשם חלוקה בקרב לקוחותיהם. המונים צבאו על פתחי החנויות, ורבים נראו יוצאים משם שמחים ומאושרים, נושאים עימם חבילות של מצות לבתיהם".

מר מ. שלוש ממועצת העיר הודיע לסופר "דבר" בתל אביב שבשלב זה יחולקו רק שני שלישים ממנת המצות המוקצבת לכל צרכן, ולאחר שכל הצרכנים הזכאים יקבלו את מנתם - תתבצע חלוקה מהירה של השליש הנותר. "אין חשש ממחסור של מצות השנה!" אמר. ("דבר")

ויש גם קולטורה לחג: הכנות להצגה ב"הבימה"

מתיאטרון "הבימה" נמסר שנשלמות ההכנות להצגה "נח", שתעלה בחול המועד פסח. העיתון "מעריב" מדווח לקוראיו ש"במרתף הגדול של התיאטרון בונים הנגרים את תיבת נח. השחקן שמעון פינקל והצייר ראובן עולים על סיפון דגם התיבה, מנסים את יציבותה ודורשים הוספת עמוד נוסף כדי שהתיבה לא תתמוטט במהלך ההצגה. במאי ההצגה מוחה וטוען שהעמוד הנוסף יפריע לשחקנים, ולאחר דין ודברים בין השחקנים, הבמאי והנגרים, הגיעו הצדדים לפשרה בעניין". מה היה טיב הפשרה? העיתון לא מפרט. ("מעריב")