חאפז אסד ובנו בשאר אסד | צילום: אי.אף.פי

כתב הצופן של משפחת אסד

לחאפז אסד היה חשבון ארוך עם ישראל • הוא הבין שהדרך היחידה ליצור "איזון אסטרטגי" היא השגת נשק גרעיני

בשנים האחרונות לשלטונו של חאפז אסד, אביו של בשאר, נתלו שלטי ענק על הגשרים הגדולים של דמשק לאמור: "מטרתנו - איזון אסטרטגי עם ישראל". בישראל נטו לקרוא את הדברים כפשוטם, מעין הבטחה נשיאותית ריקה מתוכן. איש, בשעתו, לא הבין שהמדובר בכתב צופן.

לחאפז אסד, האב, היה חשבון ארוך עם ישראל. במלחמת ששת הימים, כשר הגנה, הוא איבד את הגולן. במלחמת יום הכיפורים, כנשיא, הוא לא הצליח להחזיר אותה לסוריה.

הוא הבין שהדרך היחידה שנותרה כדי להתמודד עם ישראל ולנסות להביס אותה היא להשיג לסוריה מה שיש כבר, להערכתו, בידי האויב, כלומר: נשק גרעיני. המילים "איזון אסטרטגי עם ישראל" בשלטי החוצות בדמשק היו, למעשה, שם הקוד לפצצת אטום.

לפני מותו ביוני 2000 העביר אסד האב לבנו, בשאר, את תיק הכור הגרעיני בדיר א־זור, שעל הקמתו סיכם בחשאי עם קוריאה הצפונית. בשאר הבין שהצלחת הפרויקט מחייבת חשאיות מוחלטת. מאמצי ההסתרה שעשה ראויים להערכה. הוא הסווה את האתר כחווה חקלאית, לא קידם אליו סוללות טילים ואפילו לא הקיף אותו בגדר. הוא "מידר" לחלוטין את אנשיו.

 

ב"מרחב העמימות"

רק קומץ אנשים בדמשק הכירו את הנושא, לפי הפרסום ב"ניו יורקר", ובהם היה ראש הוועדה לאנרגיה אטומית, איברהים עותמאן, שבמחשבו הנייד, שנפרץ על ידי אנשי המוסד בעת שהותו בחו"ל, נמצאו שרטוטי הכור. על פרטים אלו שפורסמו ב"ניו יורקר" מדינת ישראל מעולם לא לקחה אחריות.

הפצצת הכור בידי מטוסי חיל האוויר הישראלי הכתה בהלם את בשאר. כשהתאושש הוא נחפז להכחיש שהמדובר בכור גרעיני, אבל שלוש המסקנות שהסיק מלוות אותו עד עצם היום הזה.

הראשונה, שלישראל היכולת לעקוף מאמצי הסתרה קפדניים ולהשיג מודיעין מעולה למבצע. השנייה, שהמדינה הציונית, שזה עתה יצאה חבולה ממלחמת לבנון השנייה, איננה "מדינת קורי עכביש" כפי שטען נסראללה. השלישית: שישראל איננה מהססת לתקוף בעומק כאשר מדובר בביטחונה. 

גם האיראנים, שלא היו שותפים לפרויקט הגרעין הסורי, אבל הפכו בינתיים בעלי ברית קרובים של אסד, הסיקו את המסקנות. האתר להעשרת אורניום בקום נחצב בצלע ההר כדי להגן עליו מפני הפצצה. אלא שגם דבר קיומו נחשף.

במבט לאחור, ראוי להתעכב גם על תגובת אסד להריסת הכור ובעצם - היעדר התגובה. לפני התקיפה נחשף אמ"ן למידע המודיעיני שנאסף והגיע למסקנה - האיש לא ימהר להגיב אם לא יידחף אל הקצה. כלומר: אם ישראל לא תיטול אחריות לתקיפה ותותיר לו את "מרחב העמימות ההכחשה".

רוצח קר רוח

בעשור האחרון תקפה ישראל, ע"פ פרסומים זרים, יעדים שונים בסוריה בלי להודות בכך, ואסד - נמנע מתגובה. רק לאחרונה, החל להגיב. אילו התבקש אמ"ן לחוות את דעתו כיום, היה מוסיף כנראה את מה שלא ידע אז: אסד הבן הוא רוצח המונים קר רוח, על גבול הפסיכופת.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו