תחרות בשוק האשראי? על הנייר בלבד!

חברות P2P) Peer to peer) מעניקות שירותי אשראי חברתי ישירות בין מלווים ללווים ללא צורך בתיווך של הבנק. מה שנקרא הלוואות עמית לעמית, או הלוואות בין אנשים - מדובר בחוד החנית של עולם החדשנות הפיננסית, המאפשר לציבור לבצע פעולות בנקאיות בביטחון, אך ללא תיווך של הבנק ועל פי רוב, בתנאים טובים יותר מההלוואות הבנקאיות הנהוגות.

השיטה נהוגה כבר שנים בחו"ל אך רק לאחרונה הרשויות אפשרו לחברות ה־P2P לפעול בארץ.

לפני כחצי שנה עברה בכנסת חקיקה המסדירה את מעמדן של החברות והחוק נכנס לתוקף בתחילת פברואר. עם העברת החוק נחתם מזכר הבנות (MOU) בין רשות שוק ההון לפיקוח על הבנקים, שנועד לאפשר לרשויות המדינה לעבוד בשיתוף פעולה ובהסכמות ליישום החוק.

בשוק הלוואות ה־P2P, לעסקים ולבעלי עסקים, מוצעות כיום ארבע פלטפורמות. חברת BTB היא הגדולה מסוגה בישראל. לשם המחשה באמצעות BTB, הפקיד הציבור עד כה כ־160 מיליון שקל לטובת הלוואות לעסקים קטנים ובינוניים. זהו כמובן שבריר קטן מאוד של אחוז מנתח שוק האשראי הבנקאי ולכן הוא לא באמת ממלא את ייעודו כמתחרה.

צילום אילוסטרציה: Getyiimages

BTB היא אחת הפלטפורמות הגדולות והמובילות בישראל להלוואות חברתיות (P2P). החברה נוסדה בשנת 2014 לאחר עבודת הכנה בת כשנתיים ומאפשרת לציבור להשקיע את כספו ב־BTB במקום בפק"מ ובפיקדונות בנקאיים, שנושאים ריביות אפסיות. החברה נוסדה ומנוהלת על ידי שלומי תורג'מן ואלון כץ.

מדובר בהזדמנות עסקית מצוינת לכל הצדדים - ציבור המשקיעים מעניק את הכסף כהלוואות ונהנה מתשואה שנתית ממוצעת של כ־7% ברוטו. נוטלי ההלוואות הם עסקים ובעלי עסקים קטנים ובינוניים, המקבלים ישירות מהציבור הלוואות לתקופה של 6-4 שנים בריביות שקליות בגובה 8-5 אחוזים - שהם לא יכולים לקבל מהמערכת הבנקאית.

ממתינים לאישורי חיתום

חברה מובילה נוספת בישראל, היא חברת "טריא", שמבוססת על טכנולוגיות מעולם המודיעין והביון ומפתחת קונספט טריא עם בטוחות - בפעם הראשונה בעולם ההלוואות בין אנשים. לטריא תיק הלוואות שעומד נכון לסוף פברואר על 470 מיליון שקל ושצפוי, לטענת החברה, לעבור עד תום 2018 את המיליארד שקל.

הבנקים, כמובן, לא ששים לאבד את המונופול שלהם בתחום ההלוואות ולכן לטענת החברות הללו הם מערימים קשיים על מיזמי ה־P2P. כך, למשל, נדב מנסדורף, סמנכ"ל אסטרטגיה בחברת טריא, מעלה שורה של טענות כלפי הפיקוח על הבנקים: "המערכת הבנקאית, ובראשה בנק לאומי, פוגעת בתחרות ובפעילות של טריא באמצעות הפצת שקרים, דרך ייקור של פעולות העברות כספים של לקוחות מחשבונות הבנק, או אל חשבונות הבנק".

צילום אילוסטרציה: Getyiimages

"השיא של התעמרות בנק לאומי היה", הוא אומר, "כשלקוחות רצו להפקיד כסף בחשבון הנאמנות של טריא בבנק לאומי, ובנק לאומי הוציא להם הודעת שגיאה - שיש בעיה במערכת של טריא - כשבפועל היתה בעיה בבנק לאומי. בנק לאומי ניצל את המצב הזה כדי לפגוע בשם שלנו ובאמינות. אחרי שהמערכת הבנקאית ראתה שלא הצליחה להכשיל את ענף ה־P2P בדיונים בכנסת, התקבלה החלטה מפתיעה מצד בנק לאומי להעלות את העמלות שטריא משלמת לבנק כמעט פי 10".

"זהו צעד מונופוליסטי", מתלונן מנסדורף, "שמתבצע על ידי גוף מונופוליסטי שכל תכליתו זה ניסיון לפגוע בתחרות. שום שינוי בפעילות של הבנק לא מצדיק העלאה כזאת של העמלות. בפנייה לפיקוח על הבנקים נגד העלאת העמלות של בנק לאומי התשובות, בכל המקרים, ללא יוצא מן הכלל, הצדיקו את הבנקים וגיבו אותם לחלוטין. ככה לא בונים תחרות ולא רגולציה. נראה שהמחוקקים והרגולטורים מתקשים להתמודד עם כוחה של המערכת הבנקאית ונראה כי הגיעה העת להשתמש בנשק יום הדין ולהסדיר את היחסים שבין המערכת הבנקאית לפלטפורמות ה־P2P בחקיקה". דוגמה נוספת לחברת P2P, שמתלוננת על הבנקים והרגולציה, היא חברת "הומי" (homei).

חברות חדשות שרק החלו לפעול בתחום נדרשות להגיש בקשה לרישיון חדש לחיתום הלוואות. התהליך הזה ארוך והוא עלול להימשך חודשים ארוכים. מי שפעל בתחום עוד קודם החוק ועד תחילת פברואר, כלומר מי שעשה עסקאות חיתום (נרשם למערכת והפעיל את הפרוצדורה הנדרשת לקבלת הלוואה בצורה מסודרת), או ניהל תיקי הלוואות, או גייס משקיעים ולווים שנרשמו בפלטפורמה, יכול לקבל אישור עוסק ותיק אוטומטי, ובכך לקצר את משך זמן ההמתנה לקבל הרישיון, ובעצם להמשיך את הפעילות מבחינת שוק ההון. כך עשו הומי. אולם לטענתם, אף על פי שפעלו על פי ההנחיות המדויקות וההבנות, לא קיבלו את האישור עוסק ותיק של שוק ההון. העיכובים האלה מביאים לכך שהחוק שעבר נותר אות מתה, לא מיושם, ולא נוצרת חלופה לאשראי הבנקאי.

בהומי שוקלים תביעה נגד הבנקים על עוגמת הנפש ופגיעה בשמה הטוב של הומי משכנתאות חברתיות.

"ברור האינטרס של הבנקים לא לשתף פעולה עם מיזמים דוגמת הומי – מיזמים אלו מבקשים להיות מתחרים של הבנקים בשוק האשראי", מסביר אשר לוגסי, חתם ראשי, מומחה בתחום המשכנתאות במיזם הומי משכנתאות חברתיות.

בגלל המצב הקיים, שלפיו הבנקים לא מאפשרים להומי לפתוח חשבון בנק, ביקשו מנהלי המיזם באופן בהול תיקון חקיקה מיידי שייתן אישור להומי להגיש בקשה לרישיון ותיק, לפני שהבנקים יאשרו את פתיחת החשבון ולא אחרי.

איך אתם רואים את שוק המשכנתאות בעתיד?

לוגסי: "שוק המשכנתאות, כמו שוק הנדל"ן, מצוי בגאות. בעשור האחרון עלו ביצועי המשכנתאות בבנקים מרמה של 20 מיליארד שקל בשנה לכ־55 מיליארד שקל.

"התפתחויות שצפויות הן הרחבת שוק משכנתאות בדרגה שנייה - משכון דירות בבעלות - משכנתאות לכל מטרה וכן משכנתאות להשקעה בחו"ל. תוך התפתחות והתרחבות שוק האשראי המשני - הלוואות חברתיות, חוץ בנקאיות והלוואות של קרנות".

האם מדובר בניסיון לסוג של "חינוך שוק"?

"לדעתי, אין צורך בחינוך שוק. כבר כיום יש בשוק צורך לאשראי חוץ בנקאי. המשכנתאות החברתיות גם יודעות לתת מענה למסורבי בנקים, אנשים שמערכת הבנקאות לא רוצה או לא יודעת לתת להם פתרון - מחמת גיל או מצב אישי. ברגע שהפלטפורמה תעבוד – היא תוכל לבצע אשראים בהיקפי ענק. אין ספק שהטיית לקוחות מן השורה למערכת – תארך יותר זמן".

מהם בעצם ההבדלים בין משכנתה חברתית למשכנתה בנקאית?

"משכנתה חברתית נותנת מענה ללקוחות שנדחו על ידי הבנק, בעיקר בשל היסטוריית אשראי לא תקינה. לעיתים מדובר בבעיות מינוריות שקרו בעברו הפיננסי של הלווה, אך הבנקים מאוד לא סלחנים. לכלי הזה, משכנתה חברתית, יש אפשרות לתמחר גם לווים בגיל מבוגר, בעיות בהשגת ביטוח למשכנתה, קשיים בהצגת הכנסות – קריטריון שהבנקים מציגים דרישות שלא תמיד הציבור יכול לעמוד בהן. אנחנו יודעים לתת מענה טוב יותר, למשל במקרים של בעל נכס יקר, שיש לו משכנתה קטנה והוא מעוניין למנף את הנכס שלו ולגייס באמצעותו הלוואה גדולה נוספת. כיום ללקוח כזה אין אפשרות ללכת לבנקים ולעשות סקר שוק ולקחת אשראי נוסף, כי הלווה מוגבל למשכנתת ההמשך רק באותו בנק.

אנחנו נותנים מענה הכולל גישור, דחייה, מימון ליזמות חדשה, לעסק... והכל ביותר גמישות מאשר במערכת הבנקאית – תוך שימת לב לקבלת בטוחות נאותות ומספקות".

לוגסי אומר כי "כל תחום ה־P2P מגלם בתוכו סיכון, כי ב־P2P רגיל, לא אצלנו, ברגע שהלווה לא יכול לשלם את כספי ההלוואה החודשיים, המשקיע חשוף ונמצא בבעיה. שאר החברות כיום בשוק של P2P לא מציגות בטוחות של ממש למלווים. זה נכון שהם עוזרים למשקיע בתביעה ובבדיקות מקדמיות, אבל כבטוחה קשה ואמיתית - אין בטוחה ב־P2P הקלאסי. אנחנו נהיה P2P היחידי שידע לתת סכומי כסף גדולים יותר מהשאר, וגם כל ההלוואות יהיו מבוטחות גם בביטוח חיים, גם בביטוח מבנה וגם בשעבוד נדל"ן. זה ממש זהה לבטוחה הקלאסית של המשכנתאות. כך המלווה הרבה יותר בטוח, כי עומד מאחורי ההלוואה שלו נכס נדל"ן שיכול להחזיר את החוב במקרה של חדלות פירעון".

הבנקים מקשים עלינו

חברי כנסת מכל קצוות הקשת הפוליטית התגייסו במטרה לעזור לחברות ה־P2P להתחיל לפעול. גם בחודש שעבר (פברואר) התקיים דיון בוועדת הרפורמות של הכנסת בנושא.

בהקשר הזה, אמרה ח"כ רחל עזריה בדיון בנושא בוועדת הרפורמות בכנסת כי "תעשיית ההיי־טק הישראלית פורחת, בין השאר בגלל מיעוט רגולציה. יצאנו לדרך עם החוק וחתימת מזכר ההבנות כי רצינו לשחרר את תעשיית הפינטק (טכנולוגיות של אמצעי תשלום) וה־P2P ולתת לה לעבוד. עכשיו אנחנו נמצאים במהלך הפוך, מגדילים את הרגולציה ופוגעים בתעשייה. ככל שעובר הזמן החברות נפגעות יותר ויותר. אני אזמן פגישה סגורה שמטרתה תהיה לסיים את התהליך כמה שיותר מהר לפני חוק ההסדרים ולהגיע לבהירות רגולטורית בזמן הקרוב".

אבי גלברד, מנכ"ך גילרו

גם עומר רותם, סמנכ"ל הכספים בחברת "קרדיט פלייס", חברה שעוסקת במימון חשבוניות לעסקים קטנים ובינוניים ולמעשה מקצרת את ימי האשראי (השוטף פלוס), אומר כי "הבנקים בישראל לא מוותרים על הזדמנות להקשות עלינו. הבנק העיקרי שאיתו אנו עובדים, למשל, הגלה אותנו באופן חד־צדדי מהסניף שבו עבדנו שנים רבות לסניף מרוחק שנמצא בעיר אחרת. הם לא מאפשרים לנו להפקיד צ'קים בסניף אחר מהסניף שלנו, מה שגורם לנו לטרחה, לעיכובים וכמובן לאובדן של שעות עבודה".

"מעבר לכך", הוא אומר, "הם מגבילים אותנו בביצוע העברות באינטרנט מצד אחד, ומנגד מעכבים העברות ידניות. בנק נוסף שאיתו אנחנו עובדים קובע חדשות לבקרים הגבלות ובקרות חדשות באופן שרירותי, והכל מבלי הסבר או הצדקה וכמובן באיום שאם לא נציית לדרישותיו ייחסם החשבון. זה המקום לציין שבכל שנות פעילותנו אי אפשר להצביע ולו על מקרה אחד של הפרת דרישות הציות והלבנת ההון מצידנו, או אפילו על חשד לכך. לכן הכל מריח כמו הגבלת תחרות בלתי הוגנת - וזאת במעטה של ניסיון לייחס לפעילות שלנו תדמית של סיכון ודה־לגיטימציה בקרב הרגולטורים והמשקיעים".

גם בחברת "אוור לנד" (OURLEND) מספרים על קשיים מול הבנקים. יובל שלו, מנכ"ל החברה, מספר כי החברה "פעילה באמצעות חשבון בנק פעיל ותקין בישראל, תחילה היו התנגדויות בכמה בנקים לאופי הקמת הפעילות ופתיחת החשבון, כרגע נתקלת החברה באתגר בלפתוח חשבון נאמנות בתאגיד בנקאי, אולם לאור העובדה כי אנו נמצאים בהליכי משא ומתן מול כמה גופים בנקאיים, עדיין אי אפשר להצביע על בנק כזה או אחר המקשה על יישום הרגולציה".

מבנק ישראל נמסר: "הפיקוח על הבנקים מצוי בקשר שוטף עם רשות שוק ההון כדי להסדיר ולהקל את הליך פתיחת החשבון וניהולו לגופים אלו ולאפשר לבנקים לנהל את הסיכונים הגלומים בכך, טרם כניסה לתוקף של צו איסור הלבנת הון על גופים אלו. ברמה הפרטנית הנושא מטופל על ידינו באופן שוטף ולא נוכל להתייחס באופן פומבי לחברה ספציפית".

מבנק לאומי נמסר: "טענותיהם של נציגי חברת 'טריא' הן מופרכות. ככל שידוע לנו, הבנק היחיד שניאות לאפשר לחברה לפתוח ולנהל חשבון בנק עבור פעילות ה־P2P שלהם הוא בנק לאומי; חברת 'טריא' – שלא בשונה מיתר הלקוחות בבנק לאומי – נדרשת לעמוד בהוראות הרגולציה. לאומי פעל וימשיך לפעול בכפוף אליהן ובהתאם".