בתום 6 שנים של מאבק משפטי מתיש, הוכר לפני מספר ימים לוחם בצנחנים כנכה צה"ל בגין פוסט-טראומה שפרצה לאחר צפייה בסרט "בופור", 23 שנה לאחר השירות. כיום, 30 שנים של הוא מוכר כנכה צה"ל. עו"ד יעקב אמיר, עורך דינו של התובע, סיפר: "קודם כל, נאבקנו להכרה בשלוש ערכאות שונות אחרי שהוכר כנכה צה"ל, נלחמנו על אחוזי הנכות שיעניקו לו את הזכויות והאפשרות לתמיכה כספית לטיפול שיקומי ואת זה השגנו כולל קצבה בת אלפי שקלים לחודש, שיקום טיפולי על חשבון משרד הביטחון, רכב חינם, וההצלחה שהגמול מתקבל רטרואקטיבי על כל השש שנים שנלחמנו מאז שמרשי הגיש את התביעה לראשונה".
י', כיום בן 47, שרת כקצין בצנחנים בלבנון משנת 1987 ונחשף לאירועים מסכני-חיים, הדחיק את התחושות הקשות שחש במשך למעלה מ 23 שנה, וניסה לתפקד ככל האדם, אולם בקושי רב. לא הצליח להתמיד בלימודים או בעבודה וכשל גם בזוגיות. צפייה בסרט "בופור" בערב יום העצמאות של שנת 2010 הציפה אצלו את כל מה שהשתדל להדחיק לאורך השנים, וגרמה לפרוץ התסמונת הפוסט-טראומטית. הבחור ראה סצנה של פגיעת טיל, שהזכירה לו את הפגיעה שהייתה במוצב "דלעת" בו שהה, והתחיל לבכות. בעקבות זאת, פנה לטיפול ביחידה לתגובות קרב בתל השומר, ושם אובחן כמי שלקה ב PTSD.
באמצעות עורכי הדין ממשרד עורכי דין גרינברג נפתלי, י' פנה בתביעה לקצין התגמולים על מנת שיוכר כנכה צה"ל בהתאם לחוק הנכים. תביעתו נדחתה מסיבות שונות, ובין היתר, בשל הטענה כי אינו סובל מ PTSD ולא סבל מכך בסמוך לשחרורו מצה"ל וכי לא מקובל שתסמונת זו תפרוץ לאחר כל כך הרבה שנים מהחשיפה לאירוע הדחק. י' לא התייאש, ובאמצעות עו"ד גרינברג הגיש ערעור לוועדת הערעורים שבבית משפט השלום בתל אביב.
הערעור נדון בפני ועדה בראשות השופט שי מזרחי, אשר בפסק דין מקיף שניתן ביום 18.5.16, קבע כי "המערער סובל מתסמונת דחק פוסט טראומטית הקשורה בשירותו הצבאי, אשר נתנה את אותותיה המינוריים כבר בעת שירותו הצבאי, עבור דרך חייו האזרחיים בסמוך ולאחר שחרורו מצה"ל, וכלה בהתפרצותה במלוא עוזה בתר הצפייה בסרט "בופור".
עורך הדין נפתלי גרינברג // צילום: נחמיה עסיס
י' הועמד בועדה רפואית של משרד הביטחון אשר העריכה את נכותו בשיעור 20%. שם הוא אמר, "אני גר ביפו, וכל ערב אני רואה ושומע מטוסי קרב בלילה, לפי שמיעה אני יודע איזה מסוק זה ובבת אחת אני מתעורר. כשאין מסוקים כשיש אירוע חדשותי שראיתי במקרה כמו האירוע בדולב כשמחבל נכנס לישוב ותקף למשפחה וחייל שכן ירה והרג את המחבל דרך החלון, באותו הלילה אני נזכר באחד מהאירועים (הפרטים שמורים במערכת נ.י.) שבהם מנעתי פגיעה בחיילים. הכל מחזיר אותי אחורה". בהמשך הודגש כי הוא עבר כיבושי מבצרים כאשר באחד מהם הוא במהלך מלחמת לבנון וכי הסרט הזה גרם להתפרצות הקשה של המחלה, אותה הפנים.
אלא שי' לא אמר נואש, ובאמצעות עו"ד גרינברג הגיש ערעור לועדה הרפואית העליונה. הועדה העליונה מיום 22.10.17 קיבלה את הערעור והעלתה את אחוזי הנכות של י' ל 50% לצמיתות.
עו"ד נפתלי גרינברג העוסק בייצוג תובעים מול משרד הבטחון: "לאורך כ- 50 שנות עבודתי כעורך-דין, טיפלתי בלא מעט הלומי-קרב, בעיקר כאלה שאצלם הפוסט-טראומה פרצה לאחר שנים רבות, כמו במקרה של י'. לאחר קרוב ל- 30 שנה, במהלכן עבר י' דרך ייסורים ממש, נעשה עמו צדק בעצם ההכרה בו, אלא שלמרבה הצער, בכך לא תם המאבק המשפטי, שכן גם בועדות הרפואיות היה צורך לנהל מאבק, על מנת שי' יזכה לאחוזי הנכות הראויים. אני שמח שבועדה הרפואית העליונה הצלחנו להעלות את אחוזי הנכות של י' מ 20% ל 50%, והדבר לא פשוט, שכן הועדות לצערי אינן נדיבות באחוזי נכות, למרות שהפסיקה מחייבת אותן לפסוק ברוחב-לב. לאורך השנים, מצבו הנפשי הקשה של י' הסב נזקים גדולים למשפחתו ולסביבה הקרובה אליו. אני מקווה שכעת הוא יזכה לשיקום ראוי, ומשפחתו תזכה לפיצוי, לפחות חלקי, על כל הסבל שסבלה ממנו".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו