הרבה מאד להיטי ענק שאנחנו מזמזמים ואפילו מדקלמים בע"פ, עבורנו הם רק שירים יפים עם לחנים מדבקים. בעקבות מותה הטראגי של דולורס או'ריורדן, הסולנית בעלת הקול האייקוני של הלהקה האירית המצליחה משנות ה-90 הקרנבריז, קשה שלא לזמזם את הלהיט הענק של הלהקה "Zombie". אך לצד התרפקות נוסטלגית על הרוק ששלט במצעדים בשנות ה-90, ופרידה מזמרת עם קול מכשף, כדאי להיזכר שמעבר להיותו להיט מצעדים, מדובר בשיר על מעגל של אלימות ושכחה, ובמרכזו היסטוריה עקובה מדם.
ידענו בישראל ימים של פיגועים נוראים במהלך שנות התשעים, אך ישראל לא היתה אז החזית היחידה של טרור מזוויע. גם צפון אירלנד, הטריטוריה האירית האחרונה שעדיין נמצאת בידי הממלכה המאוחדת, ידעה מראות קשים ואובדן באותן שנים.
קצת היסטוריה: האי האירי היה תחת שלטון בריטי כאלף שנה, עד לתחילת המאה העשרים, בתהליך שהחל במרידת חג הפסחא ב-1916 והסתיים ב-1921 עם עצמאות למחוזות הקתוליים ברובם, כיום הרפובליקה של אירלנד. שישה מחוזות ובהם היה רוב פרוטסטנטי באי נשארו בידי הממלכה המאוחדת, המוכרים לנו כיום כצפון אירלנד.
הסכסוך בין הקתולים והפרוטסטנטים באי הירוק התחיל הרבה קודם, אבל זכורה בעיקר אותה תקופה עקובה מדם הידועה כתקופת "הצרות". משנות השישים ועד אמצע שנות התשעים, העימות בין הרוב הפרוטסטנטי והמיעוט הקתולי בצפון אירלנד הוביל להתערבות מוגברת של הצבא האנגלי באזור עקב עימותים ופיגועים, ועורר את הקיצונים של הצדדים השונים לפעולות אלימות שהתעלמו מהמחיר והדם שנשפך. מספר ההרוגים בתקופה הזו מוערך בכ-3,600 איש, בהם כ-2,000 אזרחים. בין ההרוגים אפשר למנות אפילו בן מלוכה - דודו של הנסיך פיליפ, שנהרג מפיצוץ של אחד מהפלגים של ה-IRA (הצבא הרפובליקני האירי) בסוף שנות השבעים.
אבל גם אזרחים מן השורה שילמו את המחיר, ואפילו ילדים. ג'ונתן בול בן השלוש וטים פארי בן ה-12 נהרגו כתוצאה מפיצוץ של ה-IRA באזור קניות הומה בוורינגטון שבמחוז צ'שייר באנגליה. לכאורה - עוד שני שמות בים הפנים של הרוגי הסכסוך הזה, אלא שהפיצוץ שארע ב-1993 גרר אחריו גל של זעזוע. מלבד ניסיונות נקמה, כמו של השין פיין, הארגון המזוהה עם הפרוטסטנטים, היו גם תגובות אחרות. עקרת בית בשם סוזאן מקיו יזמה צעדת מחאה בדבלין בעקבות הפיצוץ, וארגון בשם Peace 93 קם בקריאה להפסיק את האלימות.
לא רק הלהיט הגדול ביותר של הלהקה, גם המנון נגד אלימות. דולורס או'ריורדן // צילום: EPA
דולורס או'ריורדן לא יכלה להתעלם מאירועי ה-20 במרץ 1993, וכך נולד הלהיט הענק "זומבי", שכתבה בין סיבובי הופעות לאחר צאת אלבום הבכורה של להקתה. השיר הוקלט ב-1994 ויצא באלבום השני של הלהקה "No need to argue". בראיונות אמרה או'ריורדן שהיא מייחסת את האומץ לכתיבה על נושא פוליטי כל כך להיותה צעירה מדי מכדי לפחד להתייחס אליו. בבת אחת, הצליל הרגוע והחולמני של הלהקה הפך לאגרסיבי בהרבה, עם מה שהפך להמנון מחאה נגד האלימות המיותרת המתרחשת מאז 1916. השיר וכן האלבום כולו הם המצליחים ביותר של הלהקה, עם מכירות של למעלה מ-17 מיליון עותקים – הוכחה ניצחת לכך שלא היה ניתן להישאר אדישים למסר של או'ריורדן, על אף השינוי החד בסאונד המזוהה עם הלהקה.
בכך הצטרפה או'ריורדן לשורה של אמנים שלא פחדו להביע את דעתם. כמו להקה אירית אחרת בתחילת דרכה, U2, הקרנבריז השתמשו בפופולריות שלהם כדי לשפוך אור על מציאות קשה, ולעתים בלתי אפשרית. ב-1995, כשנה לאחר צאת הלהיט הגדול של הקרנבריז, נחתם הסכם הפסקת אש ראשון בין הצדדים, ולמרות שהאלימות המשיכה לחלחל גם אל תוך שנות האלפיים, תקופת "הצרות" הסתיימה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו